פרופ` אילן אלון: "ביטקוין הוא נכס אסטרטגי חיוני לביטחון הלאומי של ישראל"

פרופ` אילן אלון, מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, מדגיש כי "ביטקוין הוא נכס אסטרטגי החיוני לביטחונה הכלכלי והריבוני של ישראל. ביטקוין יכול להפחית את התלות הכלכלית של ישראל במטבעות זרים, להגן עליה מפני לוחמה פיננסית ולסייע לה לעקוף סנקציות כלכליות"

 

 
ניר הירשמן ואריק פינטו, צילום: ישראל הדריניר הירשמן ואריק פינטו, צילום: ישראל הדרי
 

מיכאל לוי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
08/05/2025

הוועדה לגיבוש חזון ואסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו, בלוקצ'יין ו-Web 3.0, שנוסדה ביוזמת פורום חברות הקריפטו, התכנסה אמש לדיון בו הוצגו חוות דעת ממומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה בישראל, אשר מציגים עמדה ברורה על הפוטנציאל והאתגרים הטמונים בתחום, וממליצים על האופן בו יש לקדם מדיניות בתחום. 

המומחים המליצו על מספר צעדים מרכזיים, שחלקם דורשים קידום מיידי מצד מקבלי ההחלטות בישראל. בין ההמלצות הבולטות: ההקמת רזרבת ביטקוין לאומית, הפסקת האפליה במיסוי חברות המפתחות טכנולוגיה בתחום הקריפטו, סיווג ברור של סוגי טוקנים בהתאם לרגולציה האירופית והרגולציה המתפתחת בארה"ב, הטלת חובות גילוי ודיווח מתקדמות על מנפיקים, ויצירת מסגרת ברורה ופשוטה לניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור, על מנת להקל על הכנסת הכספים לישראל תוך ניהול הסיכון. 

פרופ' אילן אלון מהמחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, מדגיש במסמך שהגיש לוועדה כי "ביטקוין הוא נכס אסטרטגי החיוני לביטחונה הכלכלי והריבוני של ישראל. ביטקוין יכול להפחית את התלות הכלכלית של ישראל במטבעות זרים, להגן עליה מפני לוחמה פיננסית ולסייע לה לעקוף סנקציות כלכליות". אלון ממליץ למדינת ישראל להחזיק 5%-10% מרזרבות המטבע הלאומיות בביטקוין ולהקים תשתיות מקומיות לכריית ביטקוין המבוססות על מקורות אנרגיה זמינים.

פרופ' מורן אופיר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה, מתייחסת בדבריה להנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים: "ICOs הן דרך חדשנית ודמוקרטית לגיוס הון, אך הן סובלות מפערי מידע חמורים שיכולים להוביל להונאות ולפגיעה באמון הציבור. יש ליצור מודל רגולטורי היברידי המשלב גילוי פיננסי ברור, חוזים חכמים וניהול מבוקר של שחרור הכספים כדי להבטיח שקיפות ואמינות".

אבנר גייפמן, שותף בפירמת EY מזהיר כי "שוק הקריפטו נמצא בעיצומו של מעבר לעידן רגולטורי הדוק יותר, אשר מצד אחד מגביר את יציבות השוק, אך מנגד עלול להגביר את הריכוזיות ולדחוק החוצה שחקנים קטנים. ישראל חייבת להתאים את עצמה למציאות הזו ולאמץ פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ורגולציה גמישה כדי לשמור על מקומה כשחקנית מובילה בזירה".

בנוסף, הועלו המלצות ליצירת מסלול פיקוח ייחודי על הנפקות מטבעות דיגיטליים, חקיקת חוק שיסדיר מיסוי ונכסים דיגיטליים, ופתרונות לזיהוי לקוחות וניהול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. המומחים גם קראו להקים מערך חינוך פיננסי חדש לציבור הרחב ולמשקיעים, שיצמצם את פערי המידע בשוק הקריפטו ויחזק את אמון הציבור בתעשייה. כמו כן, הודגש הצורך בלמידה ממדינות כמו שוויץ, סינגפור וארה"ב לקידום רגולציה גלובלית מתואמת.

המלצות אלו, לצד רבות אחרות, ישמשו בסיס לדו"ח הוועדה, שתגיש את המלצותיה הסופיות ברבעון השלישי של שנת 2025.

לדברי ניר הירשמן, סגן יו"ר הוועדה ומנכ"ל פורום חברות הקריפטו: "מה שמומחי האקדמיה אומרים כאן בקול ברור– זה הזמן של המדינה לפעול. לא מדובר בהמלצות תיאורטיות אלא בקריאה מעשית להניח תשתית שמדינות אחרות כבר מתקדמות בה. אם לא נפעל עכשיו, נאבד את היתרון היחסי שלנו בעולם״.
 


צילום: ישראל הדרי

x