תחזית כלכלני דויטשה בנק לישראל: אינפלציה נמוכה יותר וצמיחה נמוכה יותר

האינפלציה לצרכן בישראל ירדה ל-3.3% במונחים שנתיים בחודש מרץ (לעומת 3.4% בפברואר). למרות שהאינפלציה החודשית עלתה ל-0.5% במרץ (לעומת 0% בפברואר), האינפלציה השנתית נותרת במגמת ירידה הודות להשפעות בסיס חיוביות ולדעיכת ההשפעה של העלאות מסים מתחילת השנה.

הגורמים המרכזיים לעליית האינפלציה במרץ כללו:

תחבורה ציבורית שעלתה ב-2.25% בחודש,

נסיעות לחו"ל וטיסות פנים שעלו ב-1.7% (הרמה הגבוהה ביותר בחמישה חודשים),

התייקרות מחירי פירות וירקות טריים שעלו ב-0.7%,

אינפלציה במחירי הדיור שעלתה ב-0.9% בחודש.

עם זאת, לחצים מתונים יותר על מחירי מוצרים כמו רכבים, ריהוט וביגוד, יחד עם האטה באינפלציה בשירותים כמו בריאות וחינוך, סייעו לרסן את האינפלציה במרץ. זה מצביע על כך שהשפעת פיחות השקל נותרה מוגבלת במרץ, והיחלשות בביקוש המקומי ככל הנראה מרסנת את עליות המחירים בפריטים רגישים לביקוש. בנוסף, ירידת מחירי הדלק עזרה לרסן את האינפלציה.

במונחים שנתיים מתואמים עונתית, האינפלציה ב-6 חודשים (6MMA) עלתה ל-2.7% במרץ (לעומת 2% בפברואר), אך עדיין נמצאת מתחת לגבול העליון של יעד האינפלציה.

תחזית לאפריל

באפריל, אנו צופים שהאינפלציה תתייצב לרמה של 3.1% במונחים שנתיים (לעומת 3.3% במרץ), בהשפעת המשך אפקטי הבסיס מהשנה שעברה. ייצוב מחירי כרטיסי הטיסה, האטה באינפלציה בשירותים (למעט שכר דירה) והפחתת השפעת העלאות המחירים והמיסים המנהליים צפויים לתמוך בהמשך ההאטה באינפלציה.

עם זאת, עליות עונתיות במחירי פירות וירקות טריים וביגוד צפויות להישאר גורם מרכזי בעליית האינפלציה החודשית באפריל. בנוסף, התאמת מחירי הדלק האחרונה, המייצגת עלייה של 1.1% לעומת החודש הקודם, צפויה להשפיע באופן מתון על האינפלציה החודשית (כ-0.03 נקודות אחוז).

למרות ההתמתנות האחרונה, ירידת השקל בחודשים שקדמו לאפריל, יחד עם עליות עונתיות במחירי ביגוד, עשויות להגביל את ההאטה הצפויה באינפלציה באפריל.

תחזית ארוכת טווח

אנו שומרים על תחזית חיובית בנוגע לאינפלציה. דעיכת השפעות העלאות המיסים, ירידת מחירי הסחורות, הקלה צפויה במגבלות האספקה והיחלשות כוח הקנייה צפויות להפחית את הלחצים האינפלציוניים. התחזקות השקל וציפיות נמוכות יותר לאינפלציה תומכות בתחזית זו, אך קיימים סיכונים הקשורים לאי-ודאות סחר, מתיחות גיאופוליטית ותנודתיות השקל.

התחזית שלנו לסוף 2025 היא אינפלציה שנתית של 2.6% – בתוך טווח היעד, עם סיכונים מאוזנים.

התחזקות נוספת בצמיחה ברבעון הראשון, אך תחזית מאתגרת בהמשך

הכלכלה הישראלית רשמה צמיחה חיובית ברבעון האחרון של 2024, בעיקר בזכות עלייה חדה בהוצאות הפרטיות, שהתרחבו בקצב שנתי (SAAR) של 9.6%. הפעילות הצרכנית התחזקה במיוחד בשל רכישות מוקדמות לקראת שינויים במסים בתחילת 2025. גם הוצאות הממשלה תרמו חיובית לצמיחה, עם עלייה של 9.5% SAAR.

עם זאת, ההשקעות הקבועות נותרו חזקות עם צמיחה של 10.1% SAAR, אך השפעת השינויים במלאים גררה ירידה משמעותית של 20.4% SAAR בהשקעה הכוללת, מה שהכביד על נתון התמ"ג הכללי. בצד ההיצע, רוב הענפים חוו האטה יחסית לרבעון השלישי, למעט תחומי המנהל הציבורי, חינוך ובריאות שהמשיכו להתרחב.

רבעון ראשון 2025: המשך המומנטום החיובי

ברבעון הראשון של 2025 נמשכה ההתרחבות בכלכלה הישראלית, תוך המשך המומנטום החיובי שנוצר בסוף 2024. הנתונים הזמינים לרבעון זה מצביעים על מגמות דומות לאלו שנראו ברבעון הרביעי. הוצאות בכרטיסי אשראי (מותאמות עונתית ובמוקד השוק המקומי) עלו ב-1.5% לעומת הרבעון הקודם. ייצוא סחורות רשם עלייה מתונה של 0.4% ברבעון לעומת רבעון קודם. יבוא מוצרי צריכה ירד ב-2.4% לעומת הרבעון הקודם.

מדד מצב המשק המשולב המשיך במגמת העלייה ברבעון הראשון, עם קריאות של 0.25% במרץ, 0.32% בפברואר, לאחר עלייה של 0.29% בינואר, וזינוק משמעותי של 0.8% בדצמבר 2024. בממוצע, המדד עלה ב-1.27% לעומת הרבעון הרביעי, בעיקר בזכות ההתחזקות בדצמבר.

בסך הכל, אנו מעריכים שהדינמיקה החיובית בצמיחה נמשכה לאורך הרבעון הראשון של 2025, הודות להמשך הצריכה הפרטית והתאוששות בייצוא נטו. התחזית הנוכחית שלנו מצביעה על קצב צמיחה שנתי (SAAR) של 4.1% לרבעון הראשון של 2025.

תחזית מאתגרת להמשך השנה

עם זאת, התחזיות שלנו לצמיחה התמתנו בהשוואה להערכות הראשוניות מתחילת השנה, בשל שלושה גורמים מרכזיים:

הסכסוך המתמשך בדרום – למרות שהוא בעוצמה נמוכה, ישנה אפשרות להסלמה שתדרוש גיוס מילואים נרחב, תפעיל לחץ מחודש על שוק העבודה, תחריף מגבלות היצע ותשפיע לרעה על האמון הכלכלי.

העלאת מכסים בארה"ב – הצעות הממשל האמריקאי להעלאת מכסים צפויות להשפיע לרעה על ביצועי הייצוא של ישראל, באופן ישיר ועקיף.

אי-ודאות פוליטית מקומית – הוויכוחים המתמשכים בנוגע לממשל ולמערכת המשפט עלולים לפגוע באמון המשקיעים ולהקטין את היקף ההשקעות במשק.

בהתאם לכך, למרות שאנו עדיין צופים צמיחה גבוהה מהממוצע בשנים האחרונות, התחזית שלנו לשנים הקרובות מתונה יותר ממה שצפינו בתחילת השנה. אנו מעריכים כעת צמיחה של 3.6% בשנת 2025 ו-4.2% בשנת 2026.