חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה: ״הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות..."

ֿ

חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה: ״הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות. הפקידים עובדים רק כדי לסמן וי על כמה דירות קידמו״

במסגרת פאנל בנושא התחדשות עירונית ופינוי בינוי, בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי אשר מתקיימת במלון ענבל בירושלים, תקף חיים ברוידא, ראש עיריית רעננה: ״הרעה החולה של הרשויות המקומיות היא הוועדות המחוזיות, שבהן יושבים פקידים שלא מכירים את העיר ולא מבינים את הצרכים שלה. הם עובדים רק כדי לסמן וי על כמה דירות קידמו, בלי ראייה כוללת או שיח אמיתי עם הרשות המקומית. בכפר בתיה, ברעננה, קיבלנו החלטה וחתמנו איתם על 1,250 יחידות דיור ובכל זאת המחוזית קבעה 2,400 יחידות. אני רוצה להבין את זה ואפילו מתכוון להגיש תלונה רשמית - מי דחף את הדבר הזה? איך ייתכן שמכנסים ועדה וכופים עלי כמות דירות כמו בפרויקט הולילנד בירושלים? ואין לי עם מי לדבר. זה מקרה קלאסי של למה הכל נתקע. בעוד שלוש שנים, ברחוב קלוזנר לא יישאר בניין אחד שלא עברה בו התחדשות עירונית. אני לא צריך את השמרטפות שלהם. באתי עם חזון, תנו לי לממש אותו. הם רק שמים רגליים. לא צריך את הוועדות המחוזיות. אפשר לחסוך הרבה כסף אם פשוט יתנו לנו לנהל. אנחנו במדינת ישראל והרשות המקומית יודעת לעבוד, רק לא נותנים לה. תוך חמש שנים רעננה תהיה עיר אחרת לגמרי. יש לנו כ-4,000 יחידות דיור שאין להן ממדים. אלה מכשולים שלא צריכים להיות. הפקידים לא מבינים את הצרכים שלנו.״

לעומת זאת, יקי אמסלם, מנכ״ל קבוצת אלמוג, ציין: ״גם סמכות שניתנת צריך לשים לה איזושהי גדר. אני לא חושב שהבעיה היא בסמכויות. לא צריך להגיע עד ראש העיר כדי להבין שיש התחדשות עירונית בעיר. ראש עיר צריך לדעת להוריד החלטה לצוות שלו עוד לפני הועדה המחוזית - לשפ״ע, לאדריכלית העיר וכד׳. בסופו של דבר אתה צריך למצוא מישהו שידבר עם ראש העיר כדי שיבין למה הפרויקט לא זז, כי יש אדירכלית שרואה תמונה אחרת. כמות הפעמים שאישרנו הדמיות מול ראשי ערים היא עשרות וכל דבר כזה לוקח חודשים וזה כשראש העיר רוצה. לראשי ערים יש שדרה בלשכה שהם נושאי המילה האחרונה ברשות. צוות שרוצה לדחוף יודע להביא היתרי בנייה בפחות מ-6 שנים. עם זאת, מה שקורה היום בענף ובשטח זה אותם פרויקטים שהחברות קידמו לאורך השנים, פוגשים את היתרי הבנייה עכשיו ומסות גדולות נכנסות לשוק. זה מבורך באיזשהו מקום, חברות רציניות יודעות להתארגן גם לאירוע הזה בגיוס עובדים, הכשרה מנהלים, בכל מה שקשור לגילום החומרים.״

צחי דוידי, מנכ״ל אביב מליסרון: ״תחום ההתחדשות העירונית תפס תאוצה גדולה, כי הבינו שמי שרוצה לבנות במרכזי ערים נתקל במציאות שבה המגרשים הפנויים נגמרים. גם בתחום הזה, שכבר קרם עור וגידים, אנחנו רואים שפינוי בינוי מתרחש בעיקר באזורים עם ביקושים גבוהים. ההון העצמי בשלבים הראשונים יחסית נמוך, אני קורא לזה עלות האופציות - אין ודאות כשנכנסים למתחם, אבל כן יודעים שיש תחרות. וגם אי אפשר לדעת מראש כמה יחידות דיור העירייה תאשר.״

״הכשרנו ב-2024 למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים״

דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: ״מאז פרוץ המלחמה, למעלה מ-80 אלף פלסטינים לא נכנסו לישראל עד היום, ולפחות בעתיד הנראה לעין, המדינה לא הצליחה למלא את השורות. אני חושב שזה מחדל מאוד גדול. הנזק שנגרם בשל חוסר בידיים עובדות מוערך בכחמישים אלף עובדים. חסרים עוד שלושים עד ארבעים אלף עובדים. עד סוף שנת 2024 הנזק למשק צפוי לעמוד על יותר ממאה ושלושים מיליארד שקלים. התוצר הענפי השנתי בישראל נכון לשנת 2022 הוא 234 מיליארד, כך שמדובר בנזק של למעלה ממחצית מהסכום הזה.

אני קורא לממשלת ישראל להאיץ את התהליכים. כל יום שבו חסרים עובדים הוא יום של נזק מצטבר. בשנת 2024 פעלנו להכשיר למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים. ראינו בכך הזדמנות להחזיר את העבודה הישראלית לענף, ואנחנו ממשיכים בהכשרות גם השנה. מדובר גם במילואימניקים שביצעו ימי שירות רבים בשנה וחצי האחרונות וגם בחיילים משוחררים. יש לנו אינדיקציות טובות שמדובר במגמה אמיתית. ישראלים מוכנים להשתלב בענף הבנייה, שהוא מהיציבים במשק ויכול להציע ודאות תעסוקתית. יש צורך בעשרות אלפי ידיים עובדות בשוק שנמצא בצמיחה, ואחוז ההשמה שלנו עומד על למעלה משמונים אחוזים.״

איל טישל, מנכ״ל אזורים התחדשת עירונית: ״אנחנו שומעים על הרבה פרויקטים של התחדשות עירונית וככל שהשנים עוברות אנחנו שומעים על יותר וחשוב להבין שמדובר במסע ארוך. אנחנו מזהים מגמה שהולכת וגוברת שהדיירים בכל רחבי הארץ מהצפון לדרום מאוד נרתמים לנושא. ככל שיש יותר פרויקטים יש יותר אמון בהתחדשות עירונית. הדיירים נרתמים. אנחנו מגיעים לרוב דרוש של 150-200 דירות בקצב של חודשיים שלושה. אבל מצד שני נושא התכנון עוד בשלב של אישור התב״ע, יש מגוון רחב של פרויקטים ברשויות שונות שהיכולת שלנו לקדם את הליך התב״ע לוקח הרבה מאוד זמן. זה גובה בגלל מדיניות לא עקבית, שמשתנה. אפשר לרוץ שנתיים עם תוכנית מסוימת, להחתים דיירים והרשות לא מוכנה לתת הסכמה תכנונית. הדבר הזה מהווה מכשול דרמטי והסכנה שגורם להרבה דיירים בחזרה לחוסר אמון בתהליך. הדבר מקשה על ניהול פרויקטים.״

על ההשקעה בהתחדשות עירונית בפריפריה אמר טישל: ״כשהמדינה מקימה בית חולים אין לה ציפייה להרוויח כסף, כי הרעיון הוא לסבסד את הרפואה כדי לא לפגוע בתמותה. אם המדינה הייתה משקיעה לפני עשור כ-5-8 מיליארד בהתחדשות עירונית, באזורי הפריפריה, תוצר הלוואי של מיגון בתי ספר, מרכזים מסחריים, היו מאפשרים לנו להמשיך לעבוד ב-100% כוח ולאפשר לחיות חיים הרבה יותר רגילים. זה לא כסף שהולך לפח, אלא כסף שהולך להניע את הכלכלה שלנו.״

אלעד אפרגן, מנכ״ל ובעלים של ישראל אירופה: ״אנחנו רואים בשנים האחרונות מעבר של חברות גדולות עם יכולות כלכליות לעבר עולמות המגורים, כאשר אלה יוצאות ממקומות המסחר והתעסוקה ומעבירות קצת מהז׳יטונים שלהן לעולם המגורים. הסיבה היא שישראל היא אחת המדינות המתקדמות בתחום האי-קומרס. וכמובן הקורונה שלימדה אותנו שלא חייבים משרדים כדי לעבוד. החברות האלה מזהות את הפוטנציאל בשוק המגורים שהופך להיות הרבה יותר מרכזי, במיוחד בהתחדשות עירונית. אם לחברה את היכולת הכלכלית להחזיק את התהליך של להוציא פרויקט לפועל צריכה לשלם המון כספים. חברה שלא יודעת להחזיק עשרות פרויקטים והכלכליות שלהם, הם מתחילות לחפש שרק מחכות שיקחו מהן פרויקטים.״ 

ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי: ״זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל״ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שיקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל.״

דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: ״הכשרנו ב-2024 למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים לענף הבנייה״

במסגרת פאנל בנושא התחדשות עירונית ופינוי בינוי, בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי אשר מתקיימת במלון ענבל בירושלים, אמר דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל: ״מאז פרוץ המלחמה, למעלה מ-80 אלף פלסטינים לא נכנסו לישראל עד היום, ולפחות בעתיד הנראה לעין, המדינה לא הצליחה למלא את השורות. אני חושב שזה מחדל מאוד גדול. הנזק שנגרם בשל חוסר בידיים עובדות מוערך בכחמישים אלף עובדים. חסרים עוד שלושים עד ארבעים אלף עובדים. עד סוף שנת 2024 הנזק למשק צפוי לעמוד על יותר ממאה ושלושים מיליארד שקלים. התוצר הענפי השנתי בישראל נכון לשנת 2022 הוא 234 מיליארד, כך שמדובר בנזק של למעלה ממחצית מהסכום הזה.

אני קורא לממשלת ישראל להאיץ את התהליכים. כל יום שבו חסרים עובדים הוא יום של נזק מצטבר. בשנת 2024 פעלנו להכשיר למעלה מ-2,000 עובדים ישראלים. ראינו בכך הזדמנות להחזיר את העבודה הישראלית לענף, ואנחנו ממשיכים בהכשרות גם השנה. מדובר גם במילואימניקים שביצעו ימי שירות רבים בשנה וחצי האחרונות וגם בחיילים משוחררים. יש לנו אינדיקציות טובות שמדובר במגמה אמיתית. ישראלים מוכנים להשתלב בענף הבנייה, שהוא מהיציבים במשק ויכול להציע ודאות תעסוקתית. יש צורך בעשרות אלפי ידיים עובדות בשוק שנמצא בצמיחה, ואחוז ההשמה שלנו עומד על למעלה משמונים אחוזים.״

ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי: ״זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל״ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שיקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל.״

״תיקון החלטת מועצת מקרקעי ישראל יביאו לקיצור דרמטי בזמני הטיפול בהליכי השגה״, אמר גיל בלולו, השמאי הממשלתי, בועידה השנתית להתחדשות עירונית ומניבים של מרכז הבניה הישראלי

במסגרת פאנל בנושא תקן מלא חורים: החסם השקט. תקן 21 המעודכן בוועידה השנתית להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלי אשר מתקיימת במלון ענבל בירושלים, ציין גיל בלולו, השמאי הממשלתי, כי: ״בשבוע שעבר הגענו עם רמ״י לנוסח החלטה לתיקון החלטת מועצת מקרקעי ישראל בכל מה שקשור להשגות. ההחלטה אמורה לקצר בצורה דרמטית את זמני הטיפול בהליכה השגה. ההצעה מבוססת על כך שאנחנו נקים ועדות השגה מחוזיות ונרחיב את ההרכבים כדי לטפל בעומס ובמדרג. התבבסנו על נתונים ומחקר וקבענו לוחות זמנים של חמישה חודשים להשגה ראשונה ותשעה חודשים לוועדה עליונה.״

בשיחה בין נחמה בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, לבין גיל בלולו, השמאי הממשלתי, ציין בלולו כי: ״ תקן 21 עובד לרוב אבל צריך לדייק אותו וכל הזמן לבחון את עצמנו מחדש לגבי כל הפרמטרים. כל מי שמרגיש שנעשה לו עוול והוא מקופח והתקן לא משקף נכון את הכדאיות הכלכלית של אותו פרויקט, אז יש מקום לסטות מהתקן מנימוקים אמיתיים כי כל פרויקט הוא שונה. אם היזם מנמק את זה לשמאי במוסדות התכנון והוא לא מקבל קשב נכון מוזמן לפנות אליי ויגידו לכם אנשים שפונים אלי אני מנהל שיח ואם משכנעים אותי אנחנו משנים החלטות ויודעים לדייק אותן. ״

בפאנל שעסק בתקן 21 והאם הוא עוזר או דווקא מקשה על כל הצדדים, ציינה נחמה בוגין, יו״ר לשכת שמאי המקרקעין כי: ״הרבה מאוד מרכיבים משתנים לאורך הזמן ומה שקורה בסופו של דבר שבהסכם של היזם מול הדיירים בוחנים את הרווחיות לגופה באמת במועד אישור התכנית עם ההיטל המלא עם עלויות הבנייה שעלו, ועם המחירים שעלו או ירדו וזה לא משנה. בסופו של דבר ההסכם בין היזמים לבין הדיירים מדייק את הדברים. אי אפשר לייצר ודאות במרכיב אחד ולא בהכל. באותה מידה היזמים בסופו של דבר נגד היטל ההשבחה, אבל אני לא חושבת שהפתרון הוא לקבע אותו, כי אז צריך לקבע את כל השאר.״

עומר גוגנהיים, משנה למנכ״ל, פיתוח עסקי והתחדשות עירונית, אשטרום מגורים: ״אי אפשר לתת ודאות למחירי המכירה ויש קשיים נוספים שאנחנו מתמודדים איתם כמו הריביות. את הודאות צריך לתת דרך תקן 21 ודרך בחינה של רווחיות הפרויקט. נכון שככל שהפרויקט יותר רווחי הוא יותר יעמיס כי צריך לתת יותר זכויות ואולי יותר דירות, אבל זו הדרך הנכונה והבטוחה. היזמים הם הקטר שמוציא את הפרויקט לפועל ולכן אנחנו צריכים את הכלים להוציא את הפרויקטים גם בימים שסוער ולא רק כשרגוע. ב-15 השנה האחרונות התרגלנו שהשוק עולה ותכניות מתאשרות ויוצאות לפועל אחרי 5-6 שנים ופתאום הפרויקט רווחי. זה לא תמיד המצב, בטח לא היום כשעלויות הבנייה גבוהות, כשצריך לחפור חניונים עם תקן הנדסי שמקשה עלינו. כשמתכננים צריך לעשות את זה בצורה חכמה ומפורמת כי אתה לא יודע מה יקרה כשתגיע לקו הסיום. היום הרשות המקומית נהנית מהתחדשות עירונית, בשונה מבימי תמ״א 38. אנחנו כיזמים עושים את כל עבודות הפיתוח, את בנייני מבני הציבור במבנים שלנו, השבחות הקרקע וכו׳. החשוב הוא שבפינוי-בינוי יש מטלות ציבוריות אך הן לא אמורות להוות חסם. לא צריך לפחד לצופף במדינה צפופה. אם התכנון יהיה זה שינחה ולא הכלכלה אולי יהיה אפשר לשחרר.״

נחמה בוגין הוסיפה כי: ״מה שמוביל זה לא תכנון ולא כלכליות זו מדיניות ופה הבעיה. בסופו של דבר, לא תמיד גם שוקלים שיקולי תכנון. יש שיקולי מדיניות וראש עיר מחליט מה ההגבלות שלו ובזה זה נגמר וזה מתאים למדינה קומוניסטית ולא מדינה כמו שלנו. ליזמים יש מזל שיש אלמנט כלכלי כי אחרת חצי מהתכניות לא היו מתאשרות בגלל שהן לא כלכליות. הכלכלה צריכה להוביל את המינימום ותקן 21/1 המתוקן בהחלט מציין את זה מפורשות ומי שיקפיד ויקרא. בפועל מי שיוצר בסוף את הבעייתיות זה הרשויות, המדיניות, קווים אדומים דלא קשורים לתכנון.״

ערן רולס, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי: ״זו שנה נוספת שאנו מקיימים את כנס הנדל״ן בירושלים ולא בכדי. ירושלים מובילה במדדי התחדשות עירונית תוך הבנה בצורך הרב שיש בכך. תוכן הועידה השנה חשוב אף יותר משנים קדומות ואני מקווה שהמדינה ונציגי הממשלה שיקחו חלק, ישכילו לקצר תהליכים על מנת ליצור הצפה של דירות, הורדת מחירים ומתן אפשרות לזוגות צעירים לקנות בית במדינת ישראל.״
 

הועידה השנתית להתחדשות עירונית פאנל בנושא תקן 21, קרדיט: מינקובסקי תקשורת