וורן באפט שפרש לאחרונה מתפקידו אולי מוכן לוותר על המשרד שלו בברקשייר האת'ווי, אבל יש כמה דברים שהאורקל של אומהה פשוט לא ייפרד מהם. וזה כולל את חמש ענקיות המסחר היפניות העצומות המכונות סוגו סושה. בעוד שבאפט וברקשייר קיצצו את ההחזקות שלהם במניות האמריקאיות, הם עדיין מחזיקים את חברות המסחר היפניות הללו חזק: Itochu Corp, Sumitomo Corp, Marubeni Corp Mitsubishi Corp ו- Mitsui&Co.
חמש חברות המסחר היפניות הגדולות ביותר עומדות כיום בקריטריונים המחמירים של ברקשייר האת'ווי. עד כדי כך שברקשייר קיבלה לאחרונה אישור להגדיל את ההחזקות שלה מעל למקסימום הקודם שעמד על 10%.
מה היתרון בהשקעה בחברות הללו?
בתי המסחר היפניים המכונים סוגו שושה (sogo shosha) הם תאגידי ענק הפועלים כסוחרים סיטונאיים במגוון רחב של תחומים. הם עוסקים בקנייה ומכירה של סחורות, מכונות, כימיקלים, מזון, טקסטיל ועוד, תוך השקעה משמעותית הן במקורות הייצור והן בשרשרת ההפצה עד לצרכן הסופי, כשהם מחזיקים בהשקעות שלהם לטווח ארוך.
ברקשייר החלה להשקיע בחברות אלו בשנת 2019, ורכשה החזקות באיטוצ'ו, מרובני, מיצובישי, מיטסואי ושות' וסומיטומו. היא המשיכה לבנות את ההחזקות שלה בכל חמשת החברות הללו, והשנה אף קיבלה אישור להגדיל את ההחזקות מעבר לרמת 10% שהייתה קודם לכן. זו לא הייתה הפתעה גדולה: החברות היפניות כנראה שמחו על כך שבעל מניות לטווח ארוך כמו באפט מאמין בהן.
במכתבו לבעלי המניות השנה, כתב באפט כי חמש החברות פועלות בהצלחה רבה בצורה שדומה במידת מה לברקשייר. הן מפעילות מודלים מרכזיים להקצאת הון בדומה לברקשייר – שמנהלים את המימון לפרויקטים חדשים ולמהלכי השקעה אחרים. בנוסף, כולן מציגות תזרים מזומנים חזק מהפעילות השוטפת (תנאי הכרחי בכל השקעה של ברקשייר) והצטרפו לקוד הממשל התאגידי החדש ביפן שקורא לשיפור התשואה לבעלי המניות באמצעות דיבידנדים ורכישת מניות עצמית.
ובהתאם, כל חמש החברות יותר מהכפילו את עצמן בשלוש השנים האחרונות, בהחלט ביצוע מרשים יותר בהשוואה לעלייה של 54% במדד Topix (שהוא אחד המדדים המרכזיים בבורסה של טוקיו).
האם עדיין יש מקום לריצה הזו?
גם לאחר העליות החזקות הללו, הערכות השווי עדיין סבירות. יחסי מחיר-רווח עתידיים נעים בין פי 7.9 (Sumitomo) לפי 15.7 .(Mitsubishi) בינתיים, תשואות בעלי המניות הכוללות דיבידנדים בתוספת רכישה חוזרת - נעות בין 3.7% ל-12.2%. מיצובישי מובילה בין כולן, הודות לתוכנית רכישה חוזרת של טריליון ין (7 מיליארד דולר).
כלומר, אפשר לראות שאין כאן מכפילים גבוהים: רוב העסקים הללו קשורים למגזרים מחזוריים כמו נפט, מתכות וסחורות. ואכן, התלות הזו שיש בעליות ובירידות של הכלכלה מוסיפה סיכון מסוים. סחורות כמו נפט ומתכות הן אלה שמניעות את הרווח המרכזי עבור רוב החברות הללו, ומשקיעים בדרך כלל לא אוהבים להשקיע בעסקים מחזוריים שיש להם מכפילים גבוהים. וזה עשוי להסביר מדוע המשקיעים נזהרו לגביהם. אבל לא באפט כי הוא מתמקד בתזרים מזומנים, לא במכפילים.
כמובן, גם המטבע משחק תפקיד עבור החברות הללו. הן מרוויחות כסף מרחבי העולם, אך מדווחות ביין ולכן, דולר שמתחזק מעלה את הרווחים שלהן, ודולר שנחלש פוגע בהם. (וכרגע, הדולר חלש, כלומר, יש לו הרבה מקום להתחזק).
מהי ההזדמנות?
אם חשבון הברוקראז' שלך מעניק לך גישה לשווקים היפניים, תוכל לקנות את המניות המקומיות בצורה פשוטה וקלה יותר. ואם יש לך גישה לשוק היפני, חמש החברות נושאות את המשקל הגדול ביותר במגזר המסחרי והסיטונאי (כ-63%). לכן תוכל לשקול לקנות את NEXT FUNDS TOPIX-17 Commercial & Wholesale Trade ETF העוקב אחר המגזר.
רק חשוב לקחת בחשבון את ההשפעה הפוטנציאלית של המטבע על התשואות. אם הין ימשיך לעלות מול הדולר, זה יגביר את התשואות, אבל אם הוא יירד... ההיפך יקרה. איך ברקשייר האת'ווי נמנעת לחלוטין מהסיכון הזה? היא לוקחת הלוואות ביין בריביות נמוכות (הודות לריבית הנמוכה ביפן) ומשתמשת בכסף הזה לצורכי השקעה. לאחר מכן, היא מכסה את עלויות ההלוואה באמצעות תשואות הדיבידנד שהיא מקבלת. יפה.
אם אף אחת מהאפשרויות הפוטנציאליות הנ"ל לא רלוונטית עבורכם, אפשר גם לשקול השקעה בברקשייר האת'ווי. זוהי דרך בטוחה לצבור חשיפה לחברת מסחר יפנית... לפחות ב-50 השנים הבאות בערך.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.