המתיחות בשיא אבל התגובה בשוק הנפט מרוסנת בשל עודף היצע; לא צופים אפקט אינפלציוני משמעותי

המשך ההסלמה בין ישראל לאיראן מטילה צל על שוקי האנרגיה והשווקים הפיננסיים הגלובליים. לאחר חילופי מהלומות הראשוניים בין המדינות ביום שישי האחרון, מחירי הנפט זינקו ב-13% – אך חזרו לרדת בכמחצית מהעלייה. מאז נותר השוק אמנם תנודתי, אך פחות קיצוני.

תרחישים אפשריים להמשך

בעימותים דומים בשנים האחרונות, איראן נטתה להגיב באופן שמאותת על עוצמה פנימית מבלי להביא להסלמה כוללת. אולם הפעם, העימות חריף הרבה יותר וממוקד בין שתי המדינות, אך נכון לעתה השפעתו הישירה על שוקי האנרגיה נותרה מצומצמת.

מדינות מפתח כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית אינן מעוניינות בהתלקחות אזורית ואינן ששות לפגיעה בשוקי הנפט העולמיים. בעבר הן אף פעלו כדי להרגיע הסלמות דומות. ישראל מצידה הודיעה כי תמשיך בפעולה "כל עוד יידרש" להסרת האיום האיראני, אך ייתכן שהרגיעה תגיע באמצעות תיווך בינלאומי.

נפט: סיכון מוגבל, עודף בהיצע

החשש המרכזי בשוקי האנרגיה נוגע לאפשרות שאיראן תנקוט פעולה אגרסיבית במצר הורמוז – תרחיש קיצון המדובר רבות ובעל מעגל רחב של השפעות. עם זאת, תרחיש זה נראה כרגע בלתי סביר, שכן מהלך כזה יפגע במדינות מתווכות אחרות יותר מאשר בישראל.

איראן מהווה כ-3.5% מההיצע העולמי של נפט, אך עיקר התקיפות עד כה התמקדו במתקנים גרעיניים וצבאיים, ולא ביעדי תשתית נפט. ישראל, לפי הערכות, נמנעת מפגיעה ישירה באותם מתקנים כדי לא לערער את יחסיה עם בעלות בריתה, ובראשן ארה"ב. מעבר למתיחות הביטחונית, נמשכת מגמת עודף היצע בשוק הנפט, שעשויה אף להתחזק בחודשים הקרובים ולהכתיב את הטון .

תחזית אינפלציונית

למרות הרגישות של מחירי הנפט להסלמות ביטחוניות, גם במקרה הנוכחי נרשמה עלייה זמנית בלבד. אילו היה מתייצב מחיר חבית מסוג ברנט סביב 75 דולר, התחזית לאינפלציית אנרגיה במדינות ה-G7 הייתה עומדת על קצת יותר מ-5% בשנה הקרובה. עם זאת, ההשפעה על האינפלציה הכוללת צפויה להיות מוגבלת: מחקרים קודמים שלנו מצביעים על כך שעלייה של 10% במחיר הנפט תורמת 0.1% לתוספת באינפלציית הליבה.