פסגות בית השקעות: גם טראמפ רוצה להיות לביא

הכניסה של ארה"ב למלחמה נגד איראן הביאה אותנו לשלב חדש בקונפליקט ולהגדלת מגוון התרחישים האפשריים בהסתכלות קדימה. כבר בשבוע שעבר רשמנו כי מצבה של ישראל השתפר מאוד מבחינה גיאופוליטית, הערכה שכמובן התחזקה בעקבות התקיפה של ארה"ב. מצד שני, רשמנו גם שתרחיש של סגירת מיצרי הורמוז נראה בסבירות נמוכה כי איראן לא מעוניינת בעימות ישיר מול ארה"ב. כעבור שבוע, העימות מול ארה"ב נכפה על איראן גם אם היא לא ממש מעוניינת בו, כך שהסבירות לתרחיש זה גדלה. כדי לנסות לעשות סדר, למרות אי הוודאות האדירה, ניסינו לצייר את התרחישים העיקריים שרלוונטיים כעת ואת המשמעויות המקרו כלכליות שלהם.

תרחיש א' – תרחיש הקונצנזוס (בטח מנקודת המבט של הבורסה הישראלית)

בין אם זה יקרה מחר בבוקר ובין אם יקח לכך עוד כמה שבועות בודדים, ההפצצה האמריקאית והלחץ הישראלי עשו את שלהם. בסופו של דבר ישראל תחליט שהיא עשתה מספיק נזק לאיראן והחזירה אותה מספיק שנים לאחור כך שניתן להוריד את הרגל מהגז. בתרחיש זה המשטר האיראני מוחלש מבחינה צבאית למספר שנים והסנקציות הכלכליות על איראן נותרות גם הן במקומן. בצד החיובי זהו תרחיש שמיטיב עם השווקים בטווח הבינוני ועם המערב בפרט. מחירי הנפט חוזרים לרמות של טרום העימות – סביב 65 דולר לחבית, והשווקים הפיננסיים מסיימים את סיבוב הפאניקה עם נשימה קלה של רווחה. האינפלציה במדינות המפותחות נשארת סביב היעד של 2% ומאפשרת לבנקים המרכזיים להמשיך בכיוון של הפחתות ריבית. במילים אחרות, דה-ז’ה וו של העימותים הקודמים, רק שהפעם כולם כבר מוכנים עם מצנח. באופן טבעי המשק הישראלי והשווקים המקומיים נהנים בתרחיש זה במיוחד (הרחבנו בשבוע שעבר). עם זאת, להיחלשות איראן יש השפעות גיאופוליטיות רחבות שכן בהסתכלות על המבנה הדו-קוטבי בעולם כיום הציר של סין-רוסיה-איראן מאבד ללא ספק עוצמה. מכיוון שאיראן תצטרך בטווח הארוך יותר את סין כדי לבנות מחדש את כוחה הצבאי זהו תרחיש שגם מגביר את דו הקוטביות ואת הסיכונים.

תרחיש ב' – אסקלציה

נכון לכתיבת שורות אלו איראן לא הגיבה עדיין למתקפה האמריקאית ולפי התרחיש הקודם היא גם לא תגיב באופן שמשנה משהו בתמונה הכללית. אבל מה אם כן? מה אם באיראן יחליטו שלמרות הנחיתות הצבאית והכלכלית הם חייבים להגיב באופן שעלול להוביל לאסקלציה משמעותית? לאיראן יש מן הסתם לא מעט אפשרויות לתגובה כזו. תקיפה של בסיסים צבאיים ו/או מתקנים אמריקאיים אחרים באזור, תקיפה של מאגרי גז או מתקנים אחרים במדינות המפרץ, פיגועי טרור משמעותיים במערב ושיבוש המעבר הימי במיצרי הורמוז הן רק חלק מהאפשרויות.

תרחיש כזה יכול להשפיע בטווח המיידי על מחיר הנפט ומכאן לייצר סנטימנט שלילי בשווקים. נכון, ההשפעה של מחיר הנפט על הכלכלה והשווקים אינה חזקה כפי שהייתה בעבר (אם בגלל גידול משמעותי של ענפי השירותים בתוצר העולמי ואם בגלל המשקל הנמוך של סקטור האנרגיה במדדים), אבל לזינוק במחיר הנפט יש בדרך כלל השפעה מיידית על ציפיות האינפלציה ומכאן גם על ציפיות הריבית. לכן, מעבר לעליה בפרמיית אי הוודאות, תגובה חריפה של איראן עלולה להביא לתנודתיות בשווקים גם מהכיוון המוניטארי.

ההתפתחות של תרחיש ב' עשויה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

תרחיש ב'1 – זבנג וגמרנו

האפשרות הראשונה ומן הסתם המועדפת על כולנו היא שהפעולה האיראנית נועדה בעיקר כדי לשנות את הנרטיב ולאחר מכן איראן, שמבינה שהיא בנחיתות משמעותית, תשאף להגיע להסכם חדש עם ארה"ב. מבחינה גיאופוליטית זהו התרחיש הטוב ביותר לישראל בטווח הארוך שכן בניגוד לתרחיש הראשון, פה תהליך הבניה הצבאי של איראן יהיה הרבה יותר איטי וזאת בתמורה להסרה חלקית והדרגתית של הסנקציות הכלכליות. לכן בתרחיש כזה השווקים המקומיים צפויים להמשיך להיות אטרקטיביים בעיני משקיעים זרים, השקל צפוי להמשיך להתחזק ופרמיות הסיכון של ישראל לרדת. גם מבחינת העולם מדובר על תרחיש חיובי מאוד כאשר לאחר השוק הראשוני מחיר הנפט צפוי לחזור ולרדת, אולי אפילו למחיר נמוך יותר משהיה קודם לכן והמגמה החיובית בשווקים תתחדש. 

תרחיש ב'2 – איראן ביי ביי

אפשרות נוספת שעשויה להתממש אם איראן תחליט לתקוף בחזרה היא האפשרות לאסקלציה שתוביל להחלפת השלטון באיראן. על מנת שזה יקרה התגובה הצבאית והכלכלית של ארה"ב וישראל צריכות להספיק כדי לעורר מהפכה. עם זאת, בעוד אנחנו יכולים להבין איך תרחיש כזה מתחיל, יש דרכים רבות אליהן הוא יכול להתפתח. בכיוון החיובי ביותר, גורמים רפורמיסטיים במשטר הקיים תופסים שליטה ומנסים להתקרב למערב. תהליך זה ידרוש זמן רב לשיקום האמון, אך הוא עשוי להוביל להסרת סנקציות ולחזרת השקעות זרות לאיראן. בטווח הארוך, מחירי האנרגיה עשויים להתייצב ברמות נמוכות יותר, דבר שייטיב עם נכסי סיכון. יתרה מכך, עלייה אפשרית בתפוקת הנפט האיראנית עשויה להוביל למחירים אפילו נמוכים יותר לאורך זמן, מה שיגרום להקלה באינפלציה במדינות המפותחות – אולי עד חצי אחוז פחות מהתחזיות הנוכחיות עד סוף 2026. מנקודת המבט של ישראל זהו גם תרחיש מצוין כמובן. עם זאת, קיימות גם אפשרויות פחות חיוביות שבהן הנהגה חדשה נוקטת זהירות מובהקת ביחס למערב, או שמתחולל שינוי שלטוני כאוטי שנמשך תקופה ארוכה יחסית. במצב כזה, אי הוודאות לא תיעלם בן לילה, ולכן השווקים הפיננסיים בעולם וכמובן גם בישראל עלולים להישאר עם רגל אחת על הברקס.

תרחיש ג' – להיות חזק זה לחלשים

למרות היחלשותה הצבאית של איראן, תיאורטית היא יכולה, אם בעצמה ועם בעזרת שלוחותיה, להמשיך להציק לישראל ואפילו לארה"ב עוד זמן ארוך על ידי ירי טילים, פגיעה בכלי שיט, פיגועי טרור ועוד. נכון, למדיניות כזו תהיה עלות משמעותית הן ברמת הפגיעה הפיזית והן ברמת הפגיעה הכלכלית באיראן שכן סביר שהסנקציות יוחמרו אבל יקום הקורא שחושב שטובת האזרחים עומדת מול עיניו של המשטר האיראני לפני ההישרדות השלטונית. 

מדובר כמובן בתרחיש השלילי ביותר מבחינת השפעות כלכליות. בתרחיש זה לא רק שמחירי הנפט עלולים להישאר גבוהים לאורך זמן, הדבר עלול גם להחזיר את הלחצים האינפלציוניים ה"פרמננטיים". לפי קפיטל אקונומיקס למשל אם מחירי הדלק ישארו בטווח של 130-150 דולר לחבית לאורך זמן הדבר עשוי לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה בלא פחות מ-2%-2.5% במדינות המערב. זה כמובן תרחיש רע מאוד עבור הבנקים המרכזיים, שלא רק שלא יורידו ריבית אלא יצטרכו לשקול את האפשרות של העלאות ריבית. מבחינת ישראל לתרחיש כזה יש גם השלכות תקציביות משמעותיות שכן עלות המלחמה עם איראן היא גבוהה מאוד. ככל שהלחימה נמשכת כך גם הסיכויים לעליה משמעותית ביחס החוב לתוצר יגדלו, מה שיוביל להפחתות דירוג נוספות, היחלשות של השקל ולחצים אינפלציוניים נוספים.