פעילים ניהול תיקי השקעות - זאת המדיניות המומלצת לעתיד

המלחמה באיראן הייתה שונה מכל מלחמות ישראל בעבר.

פרמיית "סיכון המדינה" של ישראל חזרה לרמה מלפני המלחמה.

שוק ההון בישראל מגלם פוטנציאל לשיפור ניכר במצבה של ישראל באזור.

בסקירה זאת אנו מציגים את המסקנות הראשוניות שלנו מהמלחמה באיראן.

1) הישגים צבאיים מהירים כבר בתחילת המלחמה. ישראל השיגה עליונות אווירית מעל איראן במהירות שקשה היה לחזות אותה מראש. במקביל, הייתה הצלחה גדולה ומהירה בחיסול בכירים בצבא ובמדעי הגרעין האיראנים. הישגים אלה סללו את הדרך להמשך התקדמות בהשגת יעדי המלחמה.

(2) יצירת חזית אחידה עם ארה"ב. להיצטרפות של ארה"ב למערכה היה תפקיד מכריע בהשגת היעדים. מבחינת ישראל, יצירת חזית משותפת עם המעצמה הגדולה בעולם בנושא כה קיומי מהווה שיפור משמעותי במעמדינו הגיאו-פוליטי במזרח התיכון בכלל.

(3) זהירות: טרם הושג הסכם למניעת המשך פיתוח הגרעין ע"י איראן. גם תחת הפסקת האש הסיכונים הגיאו-פוליטיים באזורנו נותרו גבוהים ונותר לראות האם המאמצים הדיפלומטיים יובילו להסכם שיספק את ישראל וארה"ב.

(4) חרף הסיכונים להסלמה למשבר גלובלי, לא נוצר זעזוע בשווקים הפיננסיים בישראל ובעולם – נהפוך הוא, אלה המשיכו לתפקד בצורה סדירה. על פי ניסיון העבר, ניתן היה לחזות שהכניסה למלחמה חדשה במזה"ת תחריף את אי-הוודאות ותוביל לירידות חדות בבורסות ולעלייה ניכרת בתשואות במחירי הנפט והסחורות. היציבות היחסית של השווקים, כולל ישראל כמובן, תוך מגמות חיוביות מצביעה על כך שהמשקיעים החליטו לתת משקל גבוה יחסית לתרחיש אופטימי המגלם עתיד בו יחול צמצום בסיכונים למלחמה גרעינית בעולם, דבר שתמך בשוקי ההון.

(5) המלחמה הובילה לפגיעות משמעותיות בנפש וברכוש בישראל. מקבלי ההחלטות יידרשו לפעול במהירות וביעילות להבטחת פיצויים ופתרונות למשקי בית, עסקים קטנים ובינוניים ועצמאיים שנפגעו מהמלחמה. בטווח הקצר צפויה פגיעה מסוימת בפעילות הכלכלית ובצמיחה, אם כי המצב ההדוק של שוק העבודה צפוי להימשך.

(6) העלויות הישירות והעקיפות של המלחמה, לא רק בתחום הביטחון, יובילו לגידול מסוים של הגרעון בתקציב הממשלה ביחס החוב לתוצר. למרות זאת, המצב הפיסקלי בהווה והצפי להתאוששות בצמיחה אחרי המלחמה ימתנו את ההשפעה של הגדלת הגרעון על שוק ההון המקומי. בהתאם לכך, אנו סבורים שחברות דרוג האשראי לא ימהרו להסיק מסקנות שעלולות לבוא לידי ביטוי בהורדת דרוג ה אשראי של המשק.

(7) לאחר עלייה ניכרת בפרמיית "סיכון המדינה" של ישראל בתחילת המלחמה, חלה ירידה חזרה לרמה מלפני המלחמה. פרמייה זאת, כפי שהיא באה לידי ביטוי ב-CDS של ישראל ל-10 שנים עמדה על 133 נקודות בסיס לפני המלחמה, עלתה ל-163 נקודות בסיס עם תחילת המערכה וירדה אתמול חזרה אל 133 נקודות. אין ספק שנתון זה הושפע מאד מהתפיסה בעולם שישראל השיגה את מטרות המלחמה תוך יצירת חזית משותפת עם ארה"ב. תפיסה זאת עומדת גם מאחורי התחזקות השקל והביצועים הטובים של שוקי המניות ואג"ח המקומיים.

(8) לסיכום: 12 ימי המלחמה באיראן הוכיחו שוב את החוסן של המשק ושוק ההון בישראל. אמנם עלויות המלחמה הן משמעותיות ביותר, אך האפשרות הממשית של צמצום משמעותי בסיכוני הגרעין של איראן תגדיל את האטקטיביות של השקעות ריאליות ופיננסיות בישראל ועשויה להגדיל את פוטנציאל הצמיחה של המשק . מבחינת תיקי השקעות, ההתפתחויות תמכו עד כה בגישתנו בחברת פעילים להקצות חלק מהותי לנכסים בישראל. על פי ההערכות העדכניות שלנו זאת תהיה גם המדיניות המומלצת לעתיד.