שוק האג"ח בעד המחאה החברתית

מכירות המזון בחודש יולי ירדו בכ 6%.  ירידה כה חדה בצריכה של הדברים הכי בסיסיים יכולה להיות מוסברת בשני אופנים.  או שהעלייה בסולידריות בישראל העפילה לכאלו גבהים שכל העם החליט לעשות ביחד דיאטה.  או שמשהו בהרגלי הצריכה באמת משתנה.  כפי שניתן לראות בגרף המצורף, חודש יולי 2011 אינו החודש הראשון שבו נרשמה ירידה חדה בצריכת המזון.  החיצים המצורפים לגרף מראים את המועדים שבהם נרשמה התופעה הזו.  באופן לא מפתיע, צריכת המזון ירדה בדיוק בזמנים שבהם נרשם אירוע משברי, כמו באמצע שנה שעברה עת פרץ המשבר באירופה וב 2008 כשהחל המשבר הפיננסי. 
 
אז מה, הישראלים מאבדים את התיאבון בכל פעם שיש משבר ? יתכן, אבל זו לא הנקודה.  נראה שהפעם זה שונה.  בניגוד לפעמים הקודמות שגרמו לצרכנים לקפוץ את ידם בשל החשש מהבאות, הפעם זה נראה כאילו יש סיכוי לשינוי בהרגלי הצריכה.  בשבוע האחרון היינו עדים גם להתבטאויות מצידם של מנהלי רשתות השיווק ומנכ"ל "פז" שעם פרסום דוחותיהם הכספיים לרבעון לפיהם ניכר שינוי באופי הצריכה בישראל.  זה בא לידי ביטוי ברכישות יותר סלקטיביות ובהקטנת היקפיהן.  כל זה מגיע במקביל לכך שיצרני וספקי המוצרים והשירותים השונים חוששים להעלות את המחירים לאור האווירה הציבורית שנוצרה. 

התוצאה של שתי התופעות הללו נראתה בבירור במדד חודש יולי שלהפתעת כולם ירד ב 0.3%, בניגוד מוחלט לציפיות.  בהנחה שהמחאה החברתית לא עומדת לגווע, השפעתה על המחירים תמשיך להיות מורגשת גם בחודשים הקרובים.

למרות שהציפיות האינפלציוניות ירדו בחדות בשבועות האחרונים ובעיקר בטווחים הקצרים, הן עדיין גבוהות יחסית בטווחים שמתחילים בארבע שנים וצפונה.  סביר להניח שהציפיות בטווחים הללו עדיין גבוהות בשל "חששו" של השוק מכך שהשפעת המחאה היא זמנית ותורגש בטווח הקצר.  לאור עוצמתה של המחאה לצד העובדה שהישראלי הממוצע הפך את עורו בנוגע לכל מה שקשור לאופי צריכתו, אנו סבורים שהשפעתה של המחאה תימשך.  במידה וההנחות הללו תתממשנה, נוצר מצב ייחודי שממנו יכולים ליהנות הן הצמודים והן השקלים בטווחים הבינוניים – ארוכים. 

כל זאת מאחר והציפיות לגבי הריבית השתנו לחלוטין והמונח "הורדת ריבית" כבר לא נשמע תלוש מהמציאות.  השוק עדיין לא הפנים לגמרי את הירידה באיום האינפלציוני.  תלילותו של העקום השקלי עלתה בימים האחרונים, ולעת עתה נראה שהסיכון של הטווחים הארוכים מצד עקום התשואה האמריקאי נמוך למדי.  לפיכך, מאחר ואנו סבורים שעלו הסיכויים לכך שהציפיות האינפלציוניות יירדו גם בטווחים הבינוניים – ארוכים, ואולי אף בטווחים הקצרים, תלוי בהתפתחות המשבר העולמי.  גם השבוע הארכנו את המח"מ של התיק הממשלתי שלנו.  המח"מ של התיק הצמוד עומד על כשש שנים, ואילו זה של התיק השקלי נע סביב ארבע שנים.

בשבועות האחרונים הבענו את דעתנו החיובית לגבי השוק הקונצרני.  אגרות החוב הקונצרניות חווות תנודתיות חדה מאוד שנובעת ככל הנראה מ"טראומת 2008" שגורמת למשקיעים למכור את האגרות באופן אלים למדי בכל פעם שהשוק עושה קולות של ירידה.  בניגוד למה שנכתב לעיל, אם פרוזאק היה נכלל במדד המחירים לצרכן, המדדים הבאים היו גבוהים מאוד.  מדדי הקונצרניים אינם ראויים לרכישה כמדדים.  היינו, נדרשת סלקטיביות.  כמו שאמר פעם באפט: רק בעת שפל ניתן לראות מי שחה בלי בגד ים. 

אבל במקביל לאלו ששוחים ערומים, יש גם כאלו ששוחים עם חליפות צלילה.  כל זה לא מפריע כמובן למשקיעים להתעלל גם באגרות הללו, אבל גם זה לא מוריד מאומה מערכן.  לפיכן בחנו מה הוא המרווח של מדדי התל בונד ללא אגרות החוב של החברות שחווות כעת קשיים, גם אם אלו יתבררו כזמניים.  במילים אחרות, הכללנו בחישובנו רק את החברות הכי סולידיות שאין ספק לגבי יכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן העתידיות.  התוצאות לפניכם.

מבין האגרות שמרכיבות את התל בונד 20 ניתן להרכיב קבוצה של אגרות שהמרווח שלה עומד כעת על 1.89% מעל האגרות הממשלתיות.  תהליך דומה בקרב התל בונד 40 מעלה תוצאה של 2.89%.  מי שלא קונה, יצטער.  מכירה של האגרות הללו שווה להצהרה לפיה המשק הישראלי עומד להתמוטט, מאחר ואלו אושיות המשק הישראלי.  מאחורי המכירה של הEX תל בונד 20 וה40 לא עומד כלום מלבד פחד לא מבוסס.  גם הפעם אנו ננצל את הנזילות שצברנו בקרנות ("אפסילון (00*)תל בונד", "אפסילון (1A*)  10/90 דיבידנד","אפסילון (0A*) תיק סולידי פרימיום" ו-"אפסילון (2B*) אג"ח כללי פלוס") ונמשיך ונעלה את משקלן של הנכסים האלו בתיקים שלנו.

סייג לחוכמה, שתיקה (או אמירה מאוד מעורפלת)

למעשה, ברננקי לא אמר כלום.  חיכינו, חיכינו ומאומה לא קרה.  בשבוע שעבר כתבנו שבמידה וברננקי יכריז על 3 QE תהיה בכך הודאה בכישלון התוכניות הקודמות לאור העובדה שלמרות התוכניות האגרסיביות, כלכלת ארה"ב נמצאת באותו מצב טרום הפעולות.  אז הפעם ברננקי שיחק אותה COOL.  אמר שאם יידרש הוא יפעל בעתיד הקרוב ולא פירט.  במילים אחרות, "תחזיקו אותי".  לכולם ברור שאמתחתו של הנגיד האמריקאי ריקה, אבל אמירתו זו גורמת למשקיעים לחשוב ש"הנה הוא הולך לשלוף משהו שעליו אף אחד לא חשב". 

הנגיד האמריקאי לא ישלוף שום כלי חדש, כי אין לו כזה.  אבל בעצם אי העשייה, הוא שידר לשווקים שמבחינתו, הירידה בפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים מהווה חלק ממחזור העסקים ותו לא, ולכן אין טעם לנקוט בפעולות שמשדרות פאניקה.  מדד ביטחון הצרכנים האחרון ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז ימיו של הנשיא קרטר.  מצבו של הצרכן האמריקאי לא הורע בשבועות האחרונים, אבל בטחונו ירד מאוד בראותו את רפיסות ההנהגה שלו.  דווקא אי נקיטת פעולה מצידו של ברננקי יכולה לשדר לציבור האמריקאי שלמרות הכל יש הנהגה כלכלית.  אולי זו אשליה רגעית ואולי לא, אבל מנקודת השפל שאליה ירד בטחון הצרכנים באמריקה אפשר רק לעלות.

ואז הגיע באפט

בעוד מרבית המשקיעים עסוקים במכירות חיסול של תיקי ההשקעות שלהם, נכנס באפט למקלחת.  כנראה ששמה, בעודו מנותק מהכמות העצומה של דברי ההבל שמציפים את המדיה הכלכלית, הוא מקבל את החלטות ההשקעה שלו.  ואז זה הבריק במוחו : " למה שלא אקנה את בנק אוף אמריקה ?"  אאורקה.  התנגב, התלבש, הסתרק והרים טלפון למנכ"ל הבנק והציע לו השקעה של חמישה מיליארד דולר.  כל זה קורה בזמן שהמשקיעים נדחפים בתור של המוכרים.  עכשיו השאלה היא זו : מי לדעתכם ירוויח, באפט או המשקיעים ? אל תבזבזו אנרגיה על המחשבה.  התשובה ברורה.  ועוד שאלה אחת : בהנחה שבאפט ירוויח גם על השקעתו זו, האם המשקיעים יפנימו את הלקח וינהגו במשבר הבא באופן שונה?

נכתב ע"י עידן אזולאי, מנכ"ל
אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.