טראמפ מכריז על מכסים של 25% על יפן ודרום קוריאה

‏

כזכור, ה-2 באפריל 2025 נכנס להיסטוריה של שוק ההון האמריקאי כיום דרמטי במיוחד. באותו יום הכריז טראמפ על חבילת מכסים חדשה ורחבת היקף על יבוא מכ-60 מדינות. כל פריט שיובא יישא מכס אחיד של 10%, זאת בנוסף ל"מכסים הדדיים" כלפי מדינות מסוימות: 34% על סחורות מסין, 24% מיפן, ו-20% מהאיחוד האירופי. טראמפ כינה את היום הזה "יום השחרור", אך עבור משקיעים התחושה הייתה שזה יותר כמו "יום אמבוש".

המכסים החדשים היו גבוהים בהרבה ממה שציפו, והתגובה הייתה חדה: הבורסות האמריקאיות ירדו בצורה משמעותית. בתגובה, טראמפ הודיע על דחייה ביישום ההחלטה והתוקף של המכסים נדחה ב-3 חודשים. אך הדחייה הזו עומדת לפקוע ביום רביעי הקרוב, והמשקיעים עצבניים מאוד לקראת זה.

מאז אפריל, החזון של טראמפ להגיע להסכמי סחר עם 90 מדינות הפך להיות הרבה יותר צנוע. עכשיו המטרה היא פשוט לגבש "הסכמות עקרוניות" כפי שמכנים זאת, עם כמה שותפות מפתח. בפועל, עד כה ארה"ב השיגה רק שני הסכמים ראשוניים, אחד עם בריטניה, והשני עם סין, שהוא יותר "הפסקת אש" מאשר הסכם ממשי. יתר המדינות עדיין מנסות להשיג החרגות מהמדיניות החדשה, אך גם אלו שיזכו לכך ייאלצו ככל הנראה לשלם את המכס הכללי של 10% בזמן שהשיחות ממשיכות להתקיים.

השאלה שהעסיקה היא האם המכסים ייכנסו לתוקף השבוע?

טראמפ היה אמור לעמוד בדדליין של יום רביעי הקרוב אך שוב הוא דחה את כניסת המכסים, הפעם ל-1 באוגוסט. האמנם? הרי טראמפ הצהיר באופן חד משמעי שלא תישקל דחייה נוספת. בנוסף, שר האוצר האמריקאי רומז שהשיחות עשויות להיכנס גם אל תוך תקופת הקיץ. אם אכן המכסים ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ולא יידחו שוב, יש מעריכים שההשפעה עלולה להיות דרמטית: האטה בכלכלה, ירידה בצמיחה, ושוב עלייה בתנודתיות בשווקים הפיננסיים. אך כרגע, הנתונים דווקא לא מחזקים זאת.

אך לא בטוח שאכן המכסים של טראמפ יפגעו באינפלציה בעוצמה כפי שחששו...

לגבי החשש מפני אינפלציה, חשוב לציין שישי גם הערכות שהמכסים של טראמפ לא יפגעו באינפלציה בעוצמה כפי שחששו. מה זה אומר?

הרי כשטראמפ הכריז על המכסים בתחילת אפריל במטרה "לשחרר" את השווקים האמריקאים, רבים העריכו שזה יגרום לקפיצת מדרגה משמעותית באינפלציה, שתשפיע על החלטות הריבית של הפד. חלק מהאנליסטים אף העריכו שתהיה עליה תלולה מאד אך בפועל, מדד הליבה של ה - PCE (שהוא אחד המדדים המרכזיים בארה"ב למדידת האינפלציה והוא המועדף על הפד) עלה רק ל-2.7% במאי , זה מעט מעל יעד ה-2% של הפד. מה שקרה זה שבעלי עסקים התכוננו מראש למכסים ואגרו מראש מלאי בעלויות נמוכות יותר, כדי למתן עליות מחירים עתידיות בהמשך הדרך. חברות השקעות ושירותים פיננסיים כמו גולדמן זאקס עדכנו את התחזיות שלהן, וכעת צופות פחות לחץ על מכסים והן מעריכות שתהיינה שלוש הורדות ריבית בשנת 2025.
 

מדד הליבה של ה - PCE עלה רק ל-2.7% במאי. מקור TradingView

כלומר, השפעת האינפלציה לפחות בינתיים אינה כה חזקה. כולם נערכו לעלייה באינפלציה שמה שהיה אמור להניע אותה בין השאר זה סוגיית מכסים, אך המציאות נראית רגועה יותר. בעלי עסקים מטפלים בעלויות באמצעות אגירת מלאי ליום שחור ויצואנים כנראה יהיו מוכנים לספוג יותר הוצאות כדי לשמור על הגישה לארה"ב, כך שלמעשה על פי חלק מההערכות, הלחצים של האינפלציה עשויים להתפלג בצורה שונה, מה שעשוי לשמור על יציבות השווקים.

התמונה הגדולה יותר: גמישות במדיניות המוניטרית

מכיוון שהמכסים לא דוחפים את האינפלציה גבוה כפי שחששו, לפד יש מרחב תמרון שמאפשר לו לשקול הורדות ריבית. אמנם יו"ר הפד ג'רום פאוול לא אותת על הורדות ריבית מיידיים ונוטה להיות מאד זהיר בכל הקשור לנושא, כן אמורים להיות הורדות ריבית עוד השנה תוך כדי מעקב על האינפלציה ונתוני תעסוקה.

מה מצב התעסוקה?

בכל הקשור לתעסוקה, בינתיים בכירים בפד לא משתכנעים מהנתונים האחרונים שפורסמו. מצד אחד, מספר המשרות שנוספו מחוץ למגזר החקלאי ביוני עמד על 147,000 מה שמעיד על אופטימיות מסוימת. מצד שני, התוספת במגזר הפרטי עמדה רק על 74,000 משרות, שזה הנתון החלש ביותר מאז אוקטובר האחרון. למעשה, מרבית הגידול במספר המשרות הגיע מהמגזר הציבורי, בעיקר במשרות חינוך, מה שנובע מהתאמות עונתיות ויוצר תמונה פחות ורודה של שוק העבודה.

כל זה לצד ירידה בשיעור האבטלה שמקורה בעיקר בהתכווצות בכוח העבודה יותר תמונה מעורבת שמרחיקה את הפד מהפחתת ריבית כבר ביולי. הפד פשוט עדיין חושש מהתלקחות מחודשת של האינפלציה בטווח הקצר, אך עוקבים בזהירות לקראת אפשרות להקלה מוניטרית בספטמבר.

בינתיים, הדולר האמריקאי עבר את חצי השנה הגרועה ביותר מאז 1973

הדולר נפל ב-11% במחצית הראשונה של 2025 מול סל של שישה מטבעות מובילים. מדובר בביצוע הגרוע ביותר לדולר במחצית שנה מאז 1973. הסיבות המרכזיות לנפילה הזו הן בעיקר חוסר היציבות במדיניות הסחר של ארה"ב והגירעון הפדרלי שרק הולך ומתרחב. המשקיעים מיהרו להעביר את הכסף שלהם לנכסים שנתפסים כרגע כבטוחים יותר כגון אירו, זהב ואגרות חוב ממשלתיות של גרמניה. גם גופים מוסדיים התחילו לגדר את החשיפה לדולר, מחשש להמשך היחלשותו. הירידה הזו לגמרי טלטלה את שוק המט"ח וחלק מהאנליסטים מעריכים שהגרוע עוד לפנינו. למעקב.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.