ראיון עם הנגיד, פרופסור אמיר ירון, אחרי הודעת הריבית: "הריבית היא אנטיביוטיקה שלוקחים עד הסוף"

‏

ביום שני הודיע בנק ישראל שהריבית נשארת על כנה על 4.5%. אפשר לציין מעט אכזבה בקרב מי שקיווה להורדת ריבית, שכן החלו להיווצר ציפיות להורדת ריבית, בעיקר בגיזרת שער החליפין, וגם התמנות האינפלציה, לפי המדד האחרון. בכל זאת אם אפשר להביא כמה תובנות ממסיבת העיתונאים של הנגיד, וגם מראיון שערכתי איתו לאחר מסיבת העיתונאים.

(1) בהירות גבוהה יותר, ומחיר הטעות

נגיד בנק ישראל ציין שרמת אי הוודאות מאוד גבוהה. הוא הזכיר גם את מחיר הטעות, והשתמש בדוגמא של אנטיביוטיקה שצריך לקחת את מלא התרופה, גם כשמתחילים להרגיש טוב, שכן אחרת יכולות להיות לכך השלכות לא חיוביות. אין ספק שמחיר הטעות הוא אבדן אמינות של בנק ישראל.

בהתייחס לתחזית חטיבת המחקר לגבי יעד האינפלציה ל-25' (2.6%) ול-26' (2%) במרכז היעד, אמר הנגיד שאכן התחזית הזו היא בהינתן שהנחות אחרות של מחלקת המחקר יתקיימו. אבל נכון לעכשיו אין ממש יכולת להעריך את רמת הוודאות שזה אכן יקרה. הנגיד גם דיבר על שחרור מגבלות ההיצע, הבאת עובדים זרים, ושחרור מה של שוק התעסוקה.

בנק ישראל גם מודע לעובדה שהורדת ריבית ייקח לה קצת זמן להשפיע, ועדיין התנאים הכלכליים מעלים את החשש מפני הטעות, אל מול התועלת בהורדת הריבית.

(2) חשש מהתפרצות ביקושים ושוק תעסוקה הדוק

אמנם שער החליפין מתחזק וזה משפיע להורדת האינפלציה, אבל מאידך הנגיד חושש מביקושים מוגברים, שלמשק יהיה קשה לספק אותם, והם ייצרו בתורם אינפלציה. 

שוק התעסוקה ההדוק הוא אינדיקציה לעמידות ולחוסן של הכלכלה המקומית. העובדה ששוק התעסוקה הדוק, יכול לייצר לחצי שכר, כמובן ולהשפיע על הביקושים שלמשק יהיה קשה לעמוד בהם. כל אלה מטרידים את בנק ישראל ועשויים לייצר לחצים אינפלציוניים.

אני אוסיף ואגיד שמעבר לחשש הזה, גם העובדה שהמשק הישראלי צומח בקצב משביע רצון, יחד עם שוק עבודה הדוק, הם שמאפשרים לנגיד להמתין מעט עם הורדת הריבית, שכן זה לא מייצר דחיפות מבחינתו להוריד את הריבית.

(3) שוק הדיור

הנגיד אמר שאחד מהמקומות שרואים את האינפלציה דביקה זה הרכיבים הבלתי סחירים. בעיקר הכוונה לשוק הדיור. הנגיד חושש שהפגיעה במרכז בלא מעט בניינים, עשויה לייצר לחץ על שוק הדיור, להשפיע הן על מחירי הדיור, והן על מחירי השכירות, וכתוצאה מכך לייצר לחצים אינפלציוניים.

זו התייחסות ראשונה של הנגיד לאירועי 'עם כלביא' ולהשלכות הכלכליות שנובעות מהמבצע, כאמור בעיקר חשש מפני השפעה על שוק הדיור, השפעה שיכולה להגיע בטווח המיידי, דרך מחירי השכירות.

(4) שער החליפין – אין כוונה להתערב בקרוב

בנק ישראל כמובן בוחן את שוק המט"ח. מבחינת בנק ישראל ההסתכלות על שוק המט"ח היא בעיקר לוודא ששוק המט"ח עובד באופן סדיר וראוי. לאור זאת בנק ישראל התערב בתחילת מבצע 'עם כלביא' ומכר דולרים. השאלה שלי לנגיד הייתה דווקא על התערבות הפוכה, רכישת דולרים כדי להעלות את שער החליפין. הנגיד אמר שהבחינה מצידו היא קודם כל שהשווקים מתפקדים כראוי, השוק עובד בעצמו מבלי שתידרש התערבות של בנק ישראל.

כשציינתי בפניו שקודמיו בתפקיד – קרנית פלוג וסטנלי פישר התערבו בשער החליפין מבלי שהיה כשל בתפקוד שער החליפין, אמר הנגיד שלדעתו גורמי היצוא מסוגים לתפקד ולהתמודד עם התחזקות השקל.

(5) הסוכריה הראשונה – 3 הורדות ריבית במקום 2

מבחינת הנגיד, העובדה שמחלקת המחקר מציינת 3 הורדות ריבית ל-12 החודשים הבאים, זה עדיין לא אומר שמדובר בהערכה סופית. בנק ישראל מגיב לנתונים, אין קצב מוגדר מבחינת בנק ישראל. 

(6) לא מחכה לפאוול

הנגיד אמר שמבחינתו ההשפעה היא גלובלית, ארה"ב ואירופה משפיעות על ישראל. לא רק הריבית המוניטארית של ארה"ב אלא גם המכסים. הם בעיקר בוחנים את ההשפעות על המשק הישראל. כשנשאל אם יחכה להורדת ריבית של פאוול, אמר ירון שלא יחכה להורדת ריבית, מבחינתו זה לא הפרמטר, וציין שכשהיה צריך להוריד ריבית הוא עשה זאת.
 

תמונה: Dreamstime