המדד כתמרור אזהרה מהבהב

מדד חודש יוני שפורסם לאחרונה, הינו בהחלט יוצא דופן. מחד גיסא הוא התאפיין בעלייה ביוקר המחיה, ובייחוד במוצרים בסיסיים דומת מזון, ומאידך גיסא בירידה, שלישית ברציפות, במחירי הדיור.

את הפרשנים שניתחו את המדד, הטרידה במיוחד העובדה שהאינפלציה חרגה שוב מעבר למסגרת שנקבעה על ידי בנק ישראל, 3.3 אחוזים, זאת לעומת מסגרת של 2-3 אחוזים, אולם אני סבור שזוהי בעיה משנית, לעומת היבטים אחרים שעולים מאותו מדד.

מטרידה אותי במיוחד העובדה שבעיתוי הנוכחי, לאחר מלחמה הנמשכת זה קרוב לשנתיים, קל וחומר מלחמת 12 הימים מול איראן שגרמה לנזקים כבדים הן בנפש והן ברכוש, נושא יוקר המחיה אינו מטופל כראוי, החל ממוצרי מזון בסיסיים וכלה בנטל המשכנתאות שהגיעו לאחרונה לממוצע של 11 אלף שקלים החזר לבית אב.

נוסף לנטל הזה, כלהב החרב המתהפכת, שרשרת הטעויות שביצע במהלך הרבעון האחרון בנק ישראל, הן בכך שלא התחיל להוריד את שער הריבית, עובדה שהיתה מקילה באופן משמעותי על מאות אלפי משקי בית והן בהגבלות המחמירות שהטיל על יזמים וקבלנים, בתוך זה האיסור לשווק דירות בפריסה של 20 אחוזים דמי קדימה וכל יתר ה-80 אחוזים עם קבלת המפתח.

אלה, לטעמי, מגבלות מיותרות לחלוטין, שמקשות הן על היזמים והקבלנים שגם כך עברו שנתיים לא קלות וכמובן גם על רוכשי הדירות הפוטנציאליים שמתבלטים האם כדאי להם לקחת משכנתא כה גדולה והאם, בכלל, יוכלו לעמוד בהתחייבות. אין פלא, למשל, שמנתוני הלמ"ס לחודש מאי מתברר כי הייתה ירידה של 16 אחוזים ברכישת דירות.

יתרה מכך: אין זה סוד ששוק הדיור סובל זה שנתיים בקירוב מהעדר כ-80 אלף עובדים, עובדה שמקשה מאוד על היזמים והקבלנים  ומאריכה את זמן הבנייה הממוצע של בניין לכ-3.5 שנים ויותר, כשבד בבד נוספה לכך בעיה לא פחות חמורה של התייקרות חומרי גלם, עובדה שכמובן משפיעה על התייקרות תשומות הבנייה והתייקרות מחירי הדיור בכלל.

כל אלה משפיעים על היצע הדיור שיסתיים ככל הנראה בשנת 2025 בהרבה פחות דירות מהצפוי. גם העובדה שעל פי הנתונים העדכניים כ-19 אלף ישראלים איבדו את הדירה שלהם כתוצאה מהתקפות הטילים האיראניים ונוסיף לכך עוד כ-150 אלף מחוסרי בית מעוטף עזה והצפון, כל אלה מגדילים עוד יותר את הביקושים הכבושים לדיור ובד בבד מעלים מאוד גם את מחירי השכירות.

לכן המלצתי למקבלי ההחלטות, הן בממשלה הן בבנק ישראל והן בשלטון המקומי, להעניק כעת עדיפות עליונה להגדלת היצע הדיור, הן בדירות חדשות והן בהתחדשות עירונית. זוהי, לטעמי, הרבה יותר ממשימה הקשורה לתחום הנדל"ן גרידא, אלא משימה לאומית ראשונה במעלה.

גם העובדה שרק כ-900 אלף מתוך כ-2.7 מיליון דירות בישראל הינן מצוידות בממ"ד, כלומר רק כל דירה שלישית, אמורה להוות נורת אזהרה אדומה מהבהבת. פתרונות, כמובן, לא חסר, החל מקיצור הליכים בירוקרטים, דרך הגדלת זכויות בנייה וכלה בהסרת מוקשים בלתי סבירים דוגמת דיירים סרבנים שמהווים גורם מרכזי באי יציאתם של מאות פרויקטים לדרך מידי שנה.

לסיכום, לדידי דווקא המשבר שאותו חווינו במהלך השנתיים האחרונות, ושהגיע לשיא במלחמת 12 הימים, מהווה הזדמנות פז לכולנו להתעשת ולפלס לכולנו דרך חדשה. אם, חלילה, לא נעשה זאת, מדד יוני עוד עשוי להחוויר לעומת המדדים הבאים!

*כותב המאמר עידו שחם הוא שמאי מקרקעין ועורך-דין מומחה למיסוי נדל"ן והתחדשות עירונית