נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

הפד מותיר את הריבית ללא שינוי ברמת 4.25%-4.5% מה יחליט בנק ישראל ?

למרות היעדר השינוי המהותי כאמור ברטוריקה, ראוי לציין את העובדה שהפעם חברי הפד כריסטופר וולר ומישל באומן תמכו בהורדה. ככלל, מדובר במקרה נדיר יחסית. ואם נסיק מהרטוריקה של אלה לאחרונה, אפשר גם להניח שתמכו בהורדה כי הם לא רואים את החששות מהמכסים באותה העין.

 

 
הפד מותיר את הריבית ללא שינוי / תמונה: Dreamstimeהפד מותיר את הריבית ללא שינוי / תמונה: Dreamstime
 

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי, מזרחי טפחות
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
31/07/2025

הפד מותיר את הריבית ללא שינוי – חדר עסקאות מזרחי טפחות

שבעה חודשים מאז הורדת הריבית של דצמבר, הפד ממשיך עם אותה רמת 4.25%-4.5%. לא בכדי, תקופת המדיניות המוניטרית ההדוקה של הפד תואמת במיוחד את חילופי השלטון האחרונים בארה"ב. ובסימנים לכך בתוכן ההודעה עצמה, אם בהודעה הקודמת זה כלל הצהרה ש-"חוסר הוודאות לגבי הצפי הכלכלי עלה עוד." עכשיו זה "נותר גבוה." ב-2 המקרים, הכוונה בעיקר לחוסר וודאות לגבי השפעת המכסים. וכמו בהודעת הריבית הקודמת, נצפה שאותה ראיית חוסר וודאות תתרגם במסיבת העיתונאים להצהרות של פאוול על צורך 'לחכות ולראות' כדי ליישם 'מדיניות תלוית נתונים.' באופן פרדוקסלי, בשבועות האחרונים, ראינו לחץ ציבורי גובר מאותו ממשל מקדם מכסים ובפרט מהנשיא טראמפּ בפרט כדי לדחוק בפאוול להוריד את הריבית.

למרות היעדר השינוי המהותי כאמור ברטוריקה, ראוי לציין את העובדה שהפעם חברי הפד כריסטופר וולר ומישל באומן תמכו בהורדה. ככלל, מדובר במקרה נדיר יחסית. ואם נסיק מהרטוריקה של אלה לאחרונה, אפשר גם להניח שתמכו בהורדה כי הם לא רואים את החששות מהמכסים באותה העין. במסיבת העיתונאים הקרובה, נצפה שלא מעט מהדיון ייסוב סביב הנקודה הזו.

בסופו של דבר, לא פחות מהתנאים בשטח, כלכלה היא עניין של ציפיות. ובהקשר הזה, ניתן אמנם לזהות השפעה מסוימת של המכסים בארה"ב על מדדי המחירים מה חודשים האחרונים. אבל עם אינפלציה שנתית של 2.7%, שגם ככה רובה מגיע ממחירי השירותים, ספק אם אותה השפעת מכסים תיתרגם לאינפלציה גבוהה לאורך זמן, כזו שזקוקה "לתרופה" מוניטרית, על תופעות הלוואי של זו. באופן דומה, אם ברבעון הראשון של השנה ראינו זינוק ביבוא, שהביא בעיקר לגידול במלאים. הרי בנתוני התוצר שפורסמו היום מאזן הסחר התאושש משמעותית, ומנגד, נתון המלאים במדינה גרע מעל ל-3% מהתוצר כולו. האם מי שטרח להטרים את המכסים הרוויח מזה? כן. אבל מדד מחירי התוצר שפורסם היום הצביע על עלייה של 2.0% במחירים בסה"כ, וגם זה במונחים שנתיים. עד כמה הרווח הצדיק את הטרחה? מסופקנו.

אצלנו, ראוי לציין, בתקופה האחרונה התמתנו משמעותית הציפיות להורדת ריבית על ידי בנק ישראל בעוד שלושה שבועות. עם עצירת התיסוף בשקל, ובכל זאת, שני המדדים הגבוהים הקרובים, זה גם רחוק מלהיות מפתיע. לגבי ההמשך, העמדה הניצית של הפד היום כמובן לא מוסיפה להסתברות שבנק ישראל יוריד בספטמבר. מצד שני, חודשיים זה הרבה זמן במזה"ת.

x