מה קורה כשאיש עסקים משתלט על הבית הלבן?

הסכמי הסחר של ממשל טראמפ 2025

השוואת מכסים לפני ואחרי ההסכמים

 

יוצר קובי אליסוף ai

תמצית:

ממשל טראמפ הביא לשינוי דרמטי במדיניות הסחר האמריקאית, עם העלאת שיעור המכס הממוצע מ-2.5% בינואר 2025 ל-27% באפריל 2025 - הרמה הגבוהה ביותר מזה למעלה ממאה שנה.  עד יולי 2025, השיעור ירד ל-15.8% בעקבות הסכמי סחר חלקיים.

המכסים מייצגים כיום 5% מההכנסות הפדרליות לעומת 2% היסטורית.

הסכמים שהושגו עד יולי 2025

הסכמים מושלמים:

יפן - הסכם "מסיבי" עם מכס 15%.

בריטניה - הסכם כולל מכס בסיס 10%.

סין - הסכם זמני להפחתת מכסים (90 יום).

איחוד האירופי - הסכם מסגרת עם מכס 15%.

אינדונזיה - הסכם עם מכס 19%.

וייטנאם - הסכם עם מכס 20%.

פיליפינים - הסכם עם מכס 19%.

דרום קוריאה – הסכם עם מכס 15%.

מדינות ללא הסכם (מכסים גבוהים יכנסו לתוקף 1 באוגוסט):

קנדה: 35% על מוצרים שלא תואמים (משא ומתן נכשל).

הודו: 25% (החל מ2 – באוגוסט – משא ומתן נכשל).

מקסיקו: 12% על מוצרים שלא תואמים USMCA.
 

מכסים ספציפיים לפי מוצרים

מוצרים עם מכסים גבוהים (ללא תלות במדינה):

פלדה ואלומיניום: 50% (הועלה מ-25%).

כלי רכב וחלקי רכב: 25% (הועלה מ-2.5%).

נחושת: 50% (החל מ-1 באוגוסט 2025).

תרופות: עד 200% .

מוליכים למחצה: בבדיקה לתעריפי מכס גבוהים.

התחייבויות נוספות במסגרת ההסכמים

איחוד האירופי - התחייבויות כלכליות עצומות:

רכש אנרגיה: $750 מיליארד דולר (250 מיליארד בשנה למשך 3 שנים) .

משמעות: יותר מהכפלת רכש האנרגיה הנוכחי מארה"ב.

הזנחת יבוא גז מאלג'יריה וקטאר לטובת גז מונזל אמריקאי.

השקעות בארה"ב: $600 מיליארד דולר בשנים הקרובות.

רכש נשק: "הגדלה משמעותית" של רכש נשק אמריקאי.

יפן - השקעה ענקית:

השקעה: $550 מיליארד דולר (90% מהרווחים לארה"ב).

רק 1-2% השקעה בפועל, השאר הלוואות וערבויות של מוסדות פיננסיים יפניים.

חיסכון ליפן: $68 מיליארד דולר בשל מכסים נמוכים יותר.

אינדונזיה - רכישות מותנות:

אנרגיה: $15 מיליארד דולר.

מוצרים חקלאיים: $4.5 מיליארד דולר.

מטוסי בואינג: 50 מטוסים (רובם 777).

גישה מלאה לשוק האינדונזי (280 מיליון צרכנים).

דרום קוריאה - השקעות ורכישות עצומות:

השקעות: $350 מיליארד דולר ("בבעלות ובשליטת ארה"ב, יבחרו על ידי הנשיא").

רכישות אנרגיה: $100 מיליארד דולר.

"השקעת סכום גדול נוסף" - הסכום המדויק יוכרז בביקור נשיא ד.קוריאה בוושינגטון.

פתיחת השוק לגמרי למוצרים אמריקאיים (כולל מכוניות, משאיות, חקלאות).

הערה: דרום קוריאה לא תפתח את שוק הבקר והאורז.

הודו – משא ומתן נכשל מכס עונשין:

מכס 25% - החל מ 2 באוגוסט.

נימוקי טראמפ למכס: 

המכסים הגבוהים בעולם שהודו מטילה על אמריקה (40-50% על חקלאות).

חסמים לא מוניטאריים.

קרבה לרוסיה - רכישת ציוד צבאי ואנרגיה מרוסיה.

מדיניות מסחר "לא הוגנת".

נתוני מסחר משמעותיים:

יבוא של 87 מיליארד דולר מהודו לארה"ב (2024).

גירעון סחר של 45.7 מיליארד דולר.

פרדוקס כלכלי: למרות המכסים, הודו הפכה ליצרנית הגדולה ביותר של אייפונים לארה"ב (עקפה את סין).  הודו עברה מ"משא ומתן נמשך" למדינה שהמכסים כבר הוטלו עליה, מה שמדגים את מדיניות ה"take it or leave it" של טראמפ - או הסכם או מכסים.

מוצרים עם פטור מלא ממכס (לפי הסכמים)

מטוסים וחלקי מטוס (איחוד האירופי).

ציוד מוליכים למחצה (איחוד האירופי).

מוצרים חקלאיים מסוימים (איחוד האירופי).

כימיקלים מסוימים (איחוד האירופי).

תרופות גנריות (הסכמים נבחרים).

נקודות חשובות ומהותיות

מדיניות "מכסים הדדיים":

עקרון בסיס: "תתייחסו אלינו כמו שאנחנו מתייחסים אליכם".

מכס בסיס: 10% על כל המדינות (הועלה ל-15% במקרים מסוימים).

מכסים מותאמים: על פי גודל הגירעון הסחר עם ארה"ב.

השלכות כלכליות:

עלות לצרכן: $1,300 ממוצע לבית בארה"ב ב-2025.

העלאת מחירים: 2.3% בטווח הקצר מכל המכסים.

הכנסות פדרליות: $3.1 טריליון דולר בעשור הבא (אם יישארו בתוקף).

הישגים של הממשל:

8 הסכמי סחר שהושגו מתוך יעד של 200 הסכמים ב-100 ימים.

התחייבויות זרות עצומות: מעל $2 טריליון דולר בהשקעות ורכישות.

מכסים "מתונים" יחסית: 15-20% במקום 25-50% שאוימו.

פטורים אסטרטגיים: על מוצרים קריטיים כמו מוליכים למחצה ומטוסים.

אתגרים נמשכים:

משא ומתן איטי: רק 3.5% מהיעד הושג.

עמידות משפטית: ספק אם המכסים חוקיים.

תגובות כלכליות: השלכות על הצרכנים.

מגמות עתידיות:

דדליין 1 באוגוסט: מכסים גבוהים יכנסו לתוקף בלי הסכמים.

המשך משא ומתן: עם הודו, דרום קוריאה, קנדה.

הרחבת מכסים: בדיקות נוספות על מוצרים אסטרטגיים.

מסקנות:

ההסכם עם האיחוד האירופי מדגים את הפער בין המידע הראשוני לפרטים המלאים: מה שנראה בתחילה כמכס 15% "בלבד", מסתבר כעלייה של פי 7 מהמכס הקודם (2.2%), בתוספת התחייבויות אירופיות של 1.35 טריליון דולר ($750 מיליארד אנרגיה + $600 מיליארד השקעות).

מדיניות המכסים של טראמפ מייצגת שינוי דרמטי במסחר הבינלאומי האמריקאי, עם מעבר ממכס ממוצע של 2.5% למכסים של 15-50%. ההסכמים שהושגו הביאו להקלה משמעותית מהאיומים המקוריים, אך עדיין מהווים עלייה דרמטית ברמות המכס ההיסטוריות, בתוספת התחייבויות כלכליות עצומות מצד השותפים המסחריים.
 

מצב הגירעון הנוכחי:

שנת 2024

הגירעון הפדרלי: 1.8 טריליון דולר.

אחוז מהתוצר המקומי הגולמי: 6.4%.

המצב: שלישי בגודלו בהיסטוריה האמריקנית (אחרי שנות הקורונה 2020-2021).

תחזית 2025

גירעון צפוי: 1.9 טריליון דולר לפי תחזיות ה.CBO 

שיפור יחסי: קרן המטבע הבינלאומית צופה ירידה ל-6.5% מהתוצר (מ-7.3% ב-2024).

גורם עיקרי לשיפור: הכנסות מוגברות ממכסים.

השפעת המכסים על הגירעון:

הפחתה מיידית בגירעון - 2025

נתוני גידול בהכנסות ממכסים:

מכסים ביוני 2025: עלייה של 18 מיליארד דולר (279%) לעומת יוני 2024

גידול מצטבר לשנת 2025:  עליה של 52 מיליארד דולר לעומת 2024 עד חודש יוני שהם 120%.

סה"כ הכנסות ממכסים צפויות ב-2025: 300 מיליארד דולר.

לעומת 2024: 77 מיליארד דולר.

חישוב ההפחתה הישירה:

הפחתת גירעון ישירה: 223 מיליארד דולר (300-77).

אחוז ההפחתה מהגירעון השנתי: 11.7% )223 מיליארד מתוך 1.9 טריליון).

השפעה ארוכת טווח - עשור 2025-2034.

תחזיות ה-CBO:

הפחתת גירעון מצטבר: 2.8 טריליון דולר במשך 10 שנים.

אחוז מהגירעון המצטבר הצפוי: כ-14% מהגירעון הכולל לעשור.

התחשבות בהשפעות כלכליות: התחזית כוללת גם השפעות שליליות על הצמיחה.

השפעות משניות:

חיסכון בריביות

הפחתת הוצאות ריבית: 0.5 טריליון דולר (בעשור).

הסבר: פחות גירעון = פחות השאלות = פחות ריביות לשלם.

השפעה כוללת: 3.0 טריליון דולר שיפור בתקציב (2.8 + 0.5).

השפעות כלכליות שליליות

צמצום התוצר הגולמי: ירידה של 0.6% בתוצר הריאלי.

עלייה באינפלציה: ממוצע של 0.4 נקודות אחוז ב-2025-2026.

השפעה על הכנסות ממסים אחרים: הפחתה צפויה עקב האטה כלכלית.

נתונים השוואתיים - מכסים כמקור הכנסה

מיקום במבנה ההכנסות הפדרליות

2024: המכסים היוו 1.57% מסך ההכנסות הפדרליות.

2025:  המכסים מהווים כ-5% מסך ההכנסות הפדרליות.

דירוג: מקור הרביעי בגודלו אחרי: 

1. מסי שכר אישיים: 2.683 טריליון דולר.

2. מסי הכנסה אחרים: 965 מיליארד דולר.

3. מסי חברות: 392 מיליארד דולר.

4. מכסים: 300 מיליארד דולר (צפי).

השוואה היסטורית

המכסים כיום: 5% מההכנסות הפדרליות.

ממוצע היסטורי: 2% מההכנסות הפדרליות.

שיא הנוכחי: הרמה הגבוהה ביותר מאז 1933-1934.

סיכום וניתוח

הישגים מרכזיים

1. הפחתת גירעון שנתי: 11.7% מהגירעון הצפוי ל-2025.

2. שיפור מבני: המכסים הפכו למקור הכנסה משמעותי.

3. חיסכון ארוך טווח: 2.8 טריליון דולר בעשור הקרוב.

4. השפעה מיידית: השיפור המשמעותי ביותר בגירעון מאז שנים.

אתגרים וסיכונים

1. עליות מחירים: המכסים מועברים לצרכנים כמסים רגרסיביים.

2. האטה כלכלית: צמצום של 0.6% בתוצר המקומי הגולמי.

3. אינפלציה: עלייה של 0.4 נקודות אחוז בממוצע.

4. תלות במסחר: הכנסות עלולות לרדת אם יפחת נפח הייבוא.

המסקנה: המכסים מהווים כלי משמעותי להפחתת הגירעון האמריקני בטווח הקצר והארוך, אך במחיר של השפעות כלכליות שליליות. ההחלטה על המשך המדיניות תלויה באיזון בין הצורך להפחית את הגירעון לבין השמירה על צמיחה כלכלית ויציבות מחירים.

למה הגביה משמשת?

עיון בנתוני הגביה לאחר התייצבות כל הסכמי הסחר צפוי להניב תזרים של למעלה מ 350 מיליארד דולר לשנה.

יבוא לארה"ב ב 2024: סחורות 3.3 טריליון דולר.

תוספת המכסים הממוצעת כ 15% כלומר 380 מיליארד בניכוי המכס שנגבה ב 2024 מדובר על גביה עודפת של 300 מילארד בשנה.

זוכרים את תוכנית הפחתת המיסים OBBB 

תוכנית המיסים של טראמפ לשנת 2025 – המכונה "One Big Beautiful Bill” (OBBB) – נועדה להשיג שורה של מטרות כלכליות, פוליטיות וחברתיות, בהתאם לעקרונות שמובילים את ממשלו. הנה סיכום מפורט של המטרות המרכזיות שצפויות מהתוכנית:

מטרות כלכליות

המרצת הצמיחה הכלכלית

הורדת מסים לציבור ולחברות נועדה להגדיל את הצריכה הפרטית וההשקעות העסקיות.

הפחתת מס חברות והטבות ליצואנים (FDDEI) נועדו לעודד השקעות מקומיות והחזרת ייצור לארה”ב.

חיזוק מעמד הביניים והעובדים

הגדלת הזיכוי לילדים והחזרי מס על טיפים ושעות נוספות מכוונים לתגמל עובדים בשכר נמוך־בינוני.

Trump Accounts לתינוקות נועדו לבנות הון אישי לדור הבא, כחלק מתפיסה של “קפיטליזם עממי”.

קידום השקעות בטכנולוגיה ו -AI

ניכוי מלא של הוצאות הון על מרכזי נתונים, שבבים, תשתיות AI – מתוך כוונה לחזק את מעמד ארה”ב מול סין ואירופה.

תמרוץ החזרת תעשייה לארה”ב

הטבות לחברות אמריקאיות מייצאות ויצרניות בארה”ב נועדו לצמצם את התלות בשרשראות אספקה זרות ולהחזיר משרות ייצור (reshoring).

מטרות תקציביות ופוליטיות

שימור חוקי המס מ-2017

חוק ה-TCJA (Tax Cuts and Jobs Act) של טראמפ יפוג בסוף 2025 – והתוכנית הנוכחית נועדה לקבע אותו לצמיתות, כולל קיצוץ מסים לבעלי הכנסה גבוהה.

הקטנת ממשלה פדרלית

קיצוצים גדולים בתוכניות רווחה (Medicaid, SNAP) והעברת אחריות למדינות, כחלק מהתפיסה שהממשל הפדרלי צריך להתכווץ.

יצירת ניגוד אידיאולוגי לדמוקרטים

התוכנית מספקת ניגוד חד מול מדיניות “מדינת רווחה” של ביידן, ועוזרת לטראמפ להציג עצמו כמי שמפחית מיסים, יוצר משרות, ושומר על שליטה תקציבית.

מטרות גלובליות ואסטרטגיות

החזרת שליטה כלכלית בארה”ב

על ידי הטלת מכסים על יבוא, עידוד ייצור מקומי, ועצירת בריחת רווחים לחו”ל  טראמפ שואף לחזק את “הריבונות הכלכלית”.

הקטנת תמריצים למהגרים לא חוקיים

הדרישה למספר ביטוח לאומי תקף לקבלת הטבות נועדה לצמצם העברות כספים לא חוקיות, ולחזק את הרטוריקה נגד הגירה בלתי חוקית.
 

לסיכום 

תוכנית המכסים מממנת באופן מוחלט את תוכנית ה OBBB , של הפחת המכסים והטבות מס ליחידים ומעודדת ייצור מקומי ופריון העבודה.

מעבר לכך השקעות בהיקף של 1.5 טריליון דולר ורכישות אנרגיה בהיקף 0.7 טריליון דולר ,ע"י שותפות הסחר בארה"ב תיצור שילוב מנצח למשק האמריקאי והכל בניצוחו של הנשיא דולנלד טראמפ . 

 

מרווחים שוקי הון בע"מ.
קובי אליסוף - מנכ"ל.
דניאל בן אוליאל  – מנהל תיקים.
יאיר מור – כלכלן.

מסמך זה הוכן על ידי  חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ, יתכן כי מטבע הדברים יאפשר והפרטים יהיו חסרים או בלתי מעודכנים. אשר על כן מופנה מסמך זה לגופים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמך המסמך החלטות השקעה. אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום יעוץ או הזמנה לרכוש (ואו למכור) את ני"ע המוזכרים בו .ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם , אם יגרם, למאן דהוא כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה, את ני"ע המוזכרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה למכור הן במגמת קניה והן במגמת מכירה, בכל אחד מניירות הערך הנ"ל.