עשרות מיליארדי שקלים שוכבים במגרשים הריקים והמדינה מוותרת על הכסף

בשנת 2000 בוטל (למעשה הוקפא) מס הרכוש על קרקעות, שהיה עד אז כ-2.5% משווי הקרקע, ואותו שילמו כל שנה בעלי הקרקעות למדינה.

בדו"ח האחרון של הכלכלן הראשי מ-21.7.25 ("משקי בית שבבעלותם קרקעות פנויות למגורים – שווי הקרקעות ומאפיינים סוציו-דמוגרפים"), נחשף ההיקף האדיר של קרקעות פנויות ושווים, הנאמד במאות מיליארדים, 350 מיליארד שקל במחירי 2024.

סך משקי הבית שבבעלותם קרקע פנויה למגורים עומד על כ330- אלף משקי בית, המהווים כ12%- מסך משקי הבית בישראל. 

ההכנסה החודשית של מחזיקי הקרקעות בשנת 21' ברוטו כ-35 אלף שקל. הכנסה זו גבוהה ב-74% מההכנסה הממוצעת של כלל משקי הבית בישראל בשנת 2021.

ביקשנו לבדוק את ההפסד שנגרם למדינה מאז ההחלטה על ביטול מס הרכוש בשנת 2000   ועד היום, במיוחד כשאנחנו מצויים במצב מלחמה כבר כשנתיים, והמדינה נזקקת למקורות הכנסה משמעותיים לכיסוי הוצאות המלחמה והגירעונות בתקציב.

הכלכלן הראשי בסיום הדו"ח הנ"ל למעשה מחזק את הטענה שלנו כי ביטול המס הביא לרכישת קרקעות מאסיבית, כאשר הרוכשים פטורים מתשלום ממס רכוש, וערך הקרקע רק עלה כפי שאכן קרה במהלך השנים עד היום.  כך כותב הכלכלן הראשי: "בניתוח שווי הקרקעות הריאלי בידי משקי בית לפי שנת הרכישה של הקרקע, נמצא כי 69% מסך השווי הנאמד ב350- מיליארד שקל, נצברו מאז שנת ,2000 עת הורד שיעור מס רכוש לאפס".  (תרשים 6- מקור הכלכלן הראשי)
 

שווי ההפסד למדינה מביטול המס כ- 122 מיליארד שקל! 

אם המדינה היתה גובה את מס הרכוש שהוא מס צודק מבחינה כלכלית וחברתית, לפי

2.5% כל שנה מסכום של 350 מיליארד שקל שווי הקרקעות הריאלי לשנת 24', מדובר בהכנסה למדינה  של-8.75 מיליארד שקל.

אבל התמונה האמיתית של הפסדי ההכנסה מביטול מס הרכוש מגיעה לסכומים אדירים.

נעשה תרגיל חישוב שמרני שיגלם את שווי המס במהלך 25 שנה.

כדי לחשב את מס הרכוש המצטבר (2.5%) משנת 2000 עד 2025 על קרקעות ששוויין הגיע ל־ 350 מיליארד ש"ח ב־2025, נעשה את החישוב הבא:

שיעור עליית ערך הקרקע השנתי- נניח בין 4% ל־6% לשנה, שמרני ממוצע לשוק הקרקעות.

החישוב ייעשה הפוך – נחשב מה היה שווי הקרקע בשנת 2000, נחשב את מס הרכוש השנתי מאז (2.5% בכל שנה), ונצבור את הסכום הכולל בתוספת תשואות אינפלציוניות או ריבית דריבית מצטברת.

החישוב להפסד המצטבר

ערך הקרקע גדל בקצב שנתי של 5% ריבית ריאלית ממוצעת לצורך חישוב.

השווי נכון לשנת - 2025, 350 מיליארד שקל.

תקופת החישוב - 25 שנים 2000–2025

מס הרכוש השנתי -  2.5% על שווי הקרקע בכל שנה.

אם היה נגבה מס רכוש של 2.5% מדי שנה, על קרקעות ששוויין הגיע ל־350 מיליארד ש"ח בשנת 2025,  ובהנחה שהשווי עלה ב־5% לשנה משנת 2000, התוצאה היא:

סכום הכנסות מס רכוש שהפסידה המדינה בשנים 2000–2025, נאמד בכ־122.5 מיליארד שקל!

העשירים כרגיל מרוויחים

בעשירון העליון של בעלי הקרקעות עומדת ההכנסה הכוללת השנתית הממוצעת על 2.5 מיליון שקל, כאשר פחות מ40%- מהכנסה זו מקורה מעבודה. זאת כאשר בעשירונים הנמוכים יותר נע שיעור זה בין .92%-73% עשירון זה מחזיק ברבע משווי הקרקעות בבעלות משקי בית שיש להם הכנסות מדווחות. דהיינו, משקלו בסך שווי הקרקעות הפרטיות גבוה פי 2.4 מחלקו היחסי בסך בעלי הקרקעות הפרטיות. לשם השוואה, העשירון התשיעי, שאף הוא מאופיין בהכנסות גבוהות כ750- אלף שקל ברוטו לשנה למשק בית, מחזיק ב13%- מסך שווי הקרקעות בידי פרטיים, שיש להם הכנסות מדווחות, גבוה רק ב30%- ממשקלו בסך משקי בית אלו.

בפילוח מחוזות המגורים של בעלי הקרקעות בעשירון העליון נמצא כי 60% מהם מתגוררים במחוזות המרכז ות"א. מחוזות הצפון, חיפה והדרום מרכזים כ"א כעשירית מסך בעלי הקרקעות בעשירון העליון. 

אזור מיסוי מקרקעין ת"א, הכולל כאמור ק את הערים ת"א ובת ים, מרכז לכאורה "רק" עשירית משווי הקרקעות בידי משקי בית, אבל אלו מתרכזים אצל 12 אלף משקי בית בלבד. לפיכך, לו היה חל מס רכוש על קרקעות אלו, גובה המס למשק בית של בעלי קרקעות פרטיות הנמצאות בת"א ובת ים, היה הגבוה ביותר בהשוואה ארצית.
 

מה אפשר היה לעשות ב-9 מיליארד שקל בשנה?

דיור ציבורי - בניית כ-10,000 דירות חדשות

הגדלת היצע הדירות - תמריץ לבנות על המגרשים הריקים

מיגון העורף - כ 60,000 בתי אב בשנה 

תחבורה - הרחבת קווי הרכבת הקלה ושיפור התשתיות  

בריאות - הקמת בית חולים חדש ותוספת 1,000 מיטות

יוקר המחייה - הפחתת מיסים ישירים מזון, חשמל, מים

מס רכוש הוא לא עונש או עוד מס, הוא מס צודק כלכלית וחברתית ותמריץ כלכלי ליעילות במיוחד בתקופה הנוכחית, במקום להשאיר אלפי מגרשים ריקים באזורי ביקוש ובאזורים שזקוקים לקרקע מיידית לבנייה.

עשרות מיליארדי שקלים יכלו להציל חיים, להוזיל את יוקר המחיה, ולחזק את החברה הישראלית והכל, פשוט על ידי הפעלת מנגנון מס בסיסי שהוקפא בשנת 2000, ואפילו לא צריך לחוקק חוק חדש אלא לחדש את הגבייה.