קרנות איריות: מה חושפים התשקיפים של הקרנות האיריות ?

תשקיפים של הקרנות האיריות חושפים את ההכנסות הנוספות של הקרנות האיריות

חברות הניהול של קרנות הסל הזרות על ה-S&P 500 נהנות מתשלומים משמעותיים הנגזרים מעסקאות התכסות סינטטיות ומהשאלת הניירות בקרנות

אחרי שחשפנו לאחרונה את הסיכון הגלום ברכישת מאות מניות מרחבי הגלובוס שמבצעות קרנות הסל האיריות על ה-S&P 500 באופן תדיר לקרנות שלהן, מבלי שמרבית הציבור מודע לקיומו של המהלך ולסיכון הגלום בו, נבירה נוספת בתשקיפי אותן קרנות חושפת עוד אינטרס סמוי שיש להן מאחורי דרך התנהלות זו.  

התשקיפים של קרנות איריות על קרנות ה-S&P 500 חושפים תשלומי עמלות הנגזרות משווי העסקאות ומדמי ההשאלות אותן מבצעות אותן קרנות – תשלומים שאינם מוצגים לציבור בהבלטה, ואשר מאפשרים לשתי החברות לייצר לעצמן הכנסות נוספות שאינן מדווחות ישירות למשקיעים. 

זאת, בזכות הפער הרגולטורי אותו הן מנצלות לטובתן, משום שהן אינן כפופת לרגולציה הישראלית, בעוד קרנות הנאמנות הישראליות מחויבות לנקוט בשקיפות מלאה בקשר לכלל התשלומים והעמלות הנגבים במסגרת פעילותן, כחלק מהגדרות הרגולציה והפיקוח של הרשות לניירות ערך (ני"ע) על שוק זה. 

נזכיר, כי רבים מהגופים בתעשיית קרנות הסל משקיעים במדד ה-S&P500 באמצעות מנגנון התכסות סינטטית, אותו מספקים להם בנקים גלובליים ואשר מאפשר להם לא לרכוש בפועל את 500 מניות המדד, אלא לעשות שימוש במכשיר נגזר על המדד, אשר יעיל גם מבחינת מיסוי.  

במקרים של מנהלי קרנות איריות, המנהלים את הקרנות המוצעות בארץ, נהנים מתשלומים הנגזרים מההתכסות הסינטטית ומניירות הערך הנרכשים על-ידי הקרן ומושאלים לצד ג'.  

גביית תשלומים משווי העסקה ונתח מדמי השאלה לחברה קשורה

לפחות במקרה אחד, מסמכי החברה חושפים כי היא זכאית לתשלום בשיעור של 0.035% משווי העסקה הסינטטית שמבצעת קרן הסל הרלוונטית, מהצד ממנו רכשה את המניות באמצעותן ביצעה את ההתכסות הסינטטית. התנהלות זו מהווה ניגוד עניינים מובנה, משום שהיא מספקת למנהל תמריץ  ללקיחת סיכון על חשבון המשקיעים,  וזאת משום שההכנסות משווי העסקה הסינטטית מגיעות אליה, בעוד לסיכון הנובע מכך חשופים רק המשקיעים. 

מנהלת התעודה מציינת בתשקיף כי מטרת התשלום הינה עבור עלויות ניהול הקרן, ויש לציין, כי מדובר בתשלום שאינו מהווה חלק מדמי הניהול של לקוחות קרן הסל. 

בהתאם, ניתן להניח כי במקרה בו הבנק ששילם למנהלת עבור ההתכסות הסינטטית שהוא מבצע לקרן, עלות ההתכסות הסינטטית למשקיעים בקרן הייתה זולה יותר – ככל הנראה בגובה התשלום לו זכאית המנהלת. 

במקרה הנבדק, על בסיס היקף נכסים הנוכחי בקרן העוקבת אחר s&p 500, מדובר בהכנסות שנתיות נוספות אותן רשאית החברה לקבל בהיקף מוערך של כ-15 מיליון דולר. 

במקרה אחר, הקרן אינה קרן סינטטית ולכן היא מחזיקה בצורה ישירה את כלל המניות במדד. תשקיף הקרן מגלה כי בעלת מנהלת התעודה, מחלקת את דמי ההשאלה באופן שבו 32.5% מהם נגבים ל"סוכן ההשאלות" שהינו חברה קשורה למנהלת, ויתרת ה-67.5% מוחזרים לקרן. זאת, מעבר לנחיתות המיסויית שיש לקרן זו בהשוואה לקרנות המבצעות התכסות סינטטית. מול זאת, נדגיש כי בישראל חל איסור על מנהל הקרן או חברה קשורה לו לקבל תגמול הנובע מהשאלת נכסי הקרן. 

לכן, ניתן להניח כי במקרה בו המנהלת הייתה מזכה את קרן הסל במלוא תשלום דמי ההשאלה, במקום לגזור לבעליה תשלום מהעסקאות שהיא מבצעת, הדבר היה עשוי לבוא לידי ביטוי בתשואה משופרת שהייתה מניבה הקרן למשקיעים. 

הרגולציה המקומית דורשת שקיפות גדולה יותר

הקרנות האיריות פועלות תחת רגולציית UCIT הזרה, שאינה דורשת מהן לכלול את ההכנסות המוזכרות כחלק מדמי הניהול המוצהרים (TER-total Expense Ratio). כך, אותה רגולציה מאפשרת לחברות המנהלות את תעודות הסל הנ"ל להשיג הכנסות נוספות מבלי להצהיר עליהן כחלק מהעלויות הרשמיות של הקרנות אותן הן משווקות.

בישראל, לעומת זאת, הרגולציה מחמירה יותר בכל הנוגע לשקיפות כלפי המשקיעים בקרנות נאמנות. לכן, קרנות נאמנות ישראליות אינן רשאיות לגבות תשלום מהבנקים מולם הקרן סוחרת בעסקאות ההתכסות הסינטטית, והן מחויבות להצהיר על דמי הניהול במלואם. 

בשורה התחתונה, מעבר לסכומי הכסף הנאים שגוזרות מנהלות קרנות הסל הזרות מקרנות S&P 500, הנתונים הנחשפים כעת ממסמכי הקרנות מסייעים להמחיש את דרך ההתנהלות של מנהלי הקרנות, אשר אינם נוהגים להבליט את הכנסותיהם העקיפות כלפי המשקיעים בכל הנוגע לכלל ההכנסות המתקבלים אצלם מניהול אותן קרנות.