ועידת ישראל לחקלאות ה-2, שתפתח השנה ב- 14 בספטמבר בקיבוץ רביבים ברמת נגב, תעסוק במרכזה בהתמודדות עם פערי התיווך ברשתות המזון בשראל ומשבר המזון העולמי. במסגרתה יציג ד"ר רענן כהן - יו"ר השוק הסיטונאי, את חשיבות הקמת שוק סיטונאי בגוש דן על ידי חברה ממשלתית, שיאפשר קביעה של מחירי בסיס , שקיפות מחירים ותמיכה באוכלוסיות החלשות.
חסכון של 2 מיליארד ₪
"הפתרון להוזלת מחירים ופערי תיווך הוא הקמת השוק הסיטונאי של גוש דן על ידי חברה ממשלתית. אנו יכולים להקים את השוק בסמוך לצומת מסובים (מערבית לאור יהודה) מול פארק חירייה, על שטח פנוי של כ- 320 דונם. הפתרון הפשוט הזה יאפשר למכור לציבור הרחב תוצרת חקלאית במחירים מפוקחים, עם תוצרת טרייה של פירות, ירקות ועוד. לפי התוכניות שברשותנו ניתן לרכז לתוך השוק החדש את שווקי צריפין ושווקים נוספים באזור, מתוך מטרה לרכז את כוח הקנייה, לאפשר שקיפות מחירים, לקבוע מחירי בסיס מנחים ברמה הכלל ארצית, קובע ד"ר רענן כהן. מהלך זה צפוי לחסוך לצרכן הישראלי בין 2-1 מיליארד ₪ בשנה – רק במחירי הפירות והירקות!
רווחה חקלאית
אם בעבר שרת השוק הסיטונאי 80% מכלל כוח הקנייה, הרי שנטישת השווקים הביאה באופן ישיר לעליית מחירים ומרכוז כוח השיווק: פחות שחקנים = עליית מחירים. "כיום השוק הסיטונאי ממוקם באתר לא אטרקטיבי ונוח . מסיבה זו הוא הופך לפחות אפקטיבי ונחלש מיום ליום. רק ברמה הפרקטית: במקום 50-40 משאיות השוק מכיל תשתית לפריקת 3-2 משאיות – מהלך שכבר מוריד את כמות התוצרת ומעלה את המחירים", טוען ד"ר רענן כהן. ולא על המילים לבדן: לפי הנתונים שמציג ד"ר רענן כהן – יו"ר השוק הסיטונאי (נכון ל-2011), כיום פועלים בישראל 6 שווקים סיטונאיים בלבד הממוקמים בירושלים, צריפין, חיפה, באר שבע, רחובות ופתח תקווה, המשרתים 33% מפלח השוק(20% מתוכם בגוש דן), רשתות השיווק ברחבי הארץ תופסות 45% מהעוגה, ועוד 12% מהשוק מנותב לטובת השוק המוסדי (צה"ל, בתי חולים וקייטרינג).
הפתרון האירופאי
בשיחה עם מר חיים משוב,מנכ"ל קבוצת "משוב" היוזמת את ועידת ישראל לחקלאות ה-2, הוא מגלה לנו שאת מחיר המדף קובעים לחצים אדירים שנשארים מאחורי הקלעים: "כיום המחיר הסופי לצרכן אינו נקבע כתוצאה מתחרות גלויה וחופשית, אלא משוכללת בעקבות לחצים אדירים שמופעלים על ידי כוחות השוק הדומיננטיים.
הבעיה טמונה בכך שתחזוקת הירקות והפירות נתונה בידי כוחות השוק, ללא הסדרה ופיקוח, ואת ההשלכות של הפקרה זו אנו כולנו סופגים: הן מבחינת המחיר והן ברמה הבריאותית הכוללת. המטרה שלנו היא להגביר את התחרות החופשית בשוק ומכך להוזיל מחירים באופן טבעי". אל קריאתו מצטרף ד"ר רענן כהן, שמזכיר לנו כי שוק סיטונאי בבעלות חברה ממשלתית הינו פתרון לגיטימי המיושם במדינות רבות בעולם: "בארבעים מדינות ברחבי העולם פועלים שווקים סיטונאים, כאשר 50% מהם נמצאים בבעלות מלאה של המדינה ועוד 32% בבעלות מעורבת.
רק במדינות האיחוד האירופאי אנו מבחינים ש-40% מהשווקים הסיטונאים נמצאים בבעלות ציבורית ועוד 40% בבעלות מעורבת. הניסיון האירופאי והעולמי מלמד אותנו שהשווקים הממשלתיים עובדים, ומחירי השוק מדברים בעד עצמם. לא יתכן שבמדינה שהיא מעצמת חקלאות עולמית, הצרכן ישלם יותר על תוצרת שגדלה כחול-לבן".
נושאים אלו ונוספים ידונו בועידת ישראל לחקלאות ה-2, תפתח השנה ב- 14 בספטמבר 2011 בקיבוץ רביבים שבמועצה אזורית רמת הנגב, בהשתתפותם ראשי מהמערכת הפוליטית-כלכלית, כולל שר האוצר - ח"כ דר' יובל שטייניץ, יו"ר ועדת כספים - ח"כ משה גפני, נשיא המדינה – מר שמעון פרס (ינעל את הועידה), שרת החקלאות – ח"כ אורית נוקד, יו"ר האופוזיציה – ח"כ ציפי ליבני, ובנוכחות כל ראשי תנועות ההתיישבות וארגוני המגדלים החקלאיים, אנשי תקשורת מובילים, אנשי אקדמיה ועוד.
את הקריאה לשינוי מהותי בשיווק הסיטונאי מסכם מר חיים אלוש, שמזכיר לנו כי הכוח נמצא בידיים שלנו: "מדינת ישראל היא ארץ זבת חלב ודבש. אנחנו אחת המדינות המובילות בעולם בתחום החקלאות, התוצרת שלנו היא מובחרת ומבוקשת בכל שווקי העולם, ואין סיבה שהצרכן הישראלי ישלם יותר אלא להפך – פחות. מהלך זה צריך להיות מגובה בחקיקה, וצריך לוודא שהמחירים ברשתות לא מרקיעים שחקים, כדי שגם מי שלא יכול להגיע לשווקים, יוכל ליהנות מתוצרת ישראלית במחירים כחול לבן".
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





