מישהו אמר בועה? ומה אם השוק טועה לגבי הבינה המלאכותית

אתחיל בגילוי נאות: אני אוהב שחמט מילדות. בשנים האחרונות, בזכות האפשרות לשחק מול אנשים אונליין, חזרתי לאהבה הזו. אחד היריבים הקבועים שלי הוא בחור מאוקראינה. לפעמים אנחנו מחליפים כמה מילים על המצב הלא סימפטי שבו שתי המדינות שלנו נמצאות. יריב אחר שפגשתי במסעותיי בסייבר-שח שיחק תחת דגל איראן. הוא לא ממש ענה לשאלות שהפניתי אליו בתיבת הצ'ט של המשחק.

אחת הדרכים ללמוד ולהתפתח בשח היא לצפות בניתוחי וידאו של הגדולים ביותר. שחקני על כמו מגנוס קרלסן היקארו נקמורה ואלוף העולם החדש, הכוכב העולה, ההודי בן ה-19, דומרזו גוקש. מנתח השח החביב עלי הוא בחור יהודי מניו יורק בשם לוי רוזמן. הוא מוכר בעיקר בשם הרשת שלו " GothamChess" ויש לו מעל 6 מיליון עוקבים בערוץ היוטיוב. 

בשנה האחרונה מנסה רוזמן לבחון מדי פעם את יכולתו של הבוט הפופולארי ChatGPT (להלן צטגפט) במשחק המלכים הפופולארי. התוצאות, איך לומר, מאוד מאכזבות. מהלכי הפתיחה של צטגפט נראים בדרך כלל נורמליים לגמרי. הוא צועד קדימה עם הרגלי שמול המלך והמלכה כדי לפתוח את האלכסונים למלכה ולרצים. מדלג עם הסוסים כדי להכין הצרחה, ומכין את עצמו להתקפה. אבל איפשהו, קצת אחרי המהלך ה-10, הכל משתבש. פתאום הוא מותיר פרש חשוף נטול הגנה שנקטל מייד על ידי היריב. הרץ שיכול היה להוריד צריח מעדיף משום מה רגלי מיותר. והוא ממשיך ועושה טעויות בסיסיות עד שמצבו נראה כמעט נואש. 

אלא שאז הוא מתחיל לשלוף טריקים מהשרוול. למשל – צריח שהולך באלכסון וקוטל בדרך את המלכה היריבה.  או למשל - צריח שנוסף פתאום משום מקום ומצטרף להתקפה. או רץ שמחליט לדלג כמו סוס, רגלי שהופך לפרש או מלך שרץ על הלוח כמו מלכה. המהלכים שלו יצירתיים מאוד אבל הם נוגדים לחלוטין את חוקי המשחק. הם דומים לילד בן 3 שנכנס לסערת רגשות בגלל שהוא הולך להפסיד במשחק.

ולמה אני מספר את כל זה? כי זה מזכיר לי שמהפיכת הבינה המלאכותית שמבטיחים לנו בשוק ההון ובענפי הטכנולוגיה עוד רחוקה מאוד מלקיים משהו. אם הבוט הכי פופולארי בעולם כרגע, זה שכל שוק ההון יונק ממנו את התחזיות הוורודות של העתיד, עדיין לא הצליח ללמוד את חוקי השחמט, כמעט 3 שנים אחרי שהושק – יש מצב שאנחנו מפספסים כאן משהו. 

מספרים לנו שבינה מלאכותית תוכל להחליף אותנו. שהיא תלמד איך להרגיע תינוק בוכה, איך לענות ללקוח עצבני בסופר, ואולי גם לנהוג בעתיד במכונית האוטונומית שלנו. הרשו לי לגחך. 

שחמט הוא משחק סופר מורכב (וסופר יפהפה) ברמות הגבוהות שלו. אבל החוקים שלו פשוטים מאוד להבנה. ילדים בני 5-6 יכולים לשחק שחמט להנאתם ואפילו להצטיין ולהתחרות במבוגרים מהם. לכאורה ניתן היה לצפות ש'צטגפט' ילמד אחרי שלוש שנות פעילות לפחות את חוקי המשחק. הרי ניתן למצוא אותם בקלות באינטרנט.

אבל הבוט הפופולארי לא עושה זאת. תחת זאת הוא מנסה כנראה ללמוד את החוקים דרך חקיינות של שחקנים אנושיים. וככה זה גם נראה. כשהוא מתעצבן (מטאפורית) ונוטה להפסיד, הוא מחליט לרמות. לעקוף את החוקים. בתקווה שיריבו לא יחוש בכך. זו אולי חקיינות של התנהגות אנושית – רבים מאיתנו עלולים לרמות במשחקי חברה – אבל איזו תבונה יש כאן בדיוק?  

חשוב להכניס כאן דברים להקשר. לאורך שנים עמלו מהנדסי המחשבים על תוכנת מחשב שתוכל לנצח יריב אנושי. פריצת הדרך אירעה בשנות ה-90' כאשר המחשב "ביג בלו" של IBM הצליח לנצח את אלוף העולם דאז, גארי קספרוב. 

מאז, במשך 30 שנה המחשבים רק הגדילו את הפער. בכיס של כל אחד מאיתנו יושב "אלוף שחמט" שמנצח את שחקני העל עם יד קשורה מאחורי הגב ושתי עיניים מכוסות. רוצה לומר – הטכנולוגיה הזו כבר קיימת. אבל צטגפט לא שם. הוא כל כך רחוק משם שזה כמעט מביך. כאשר אני מביט בצטגפט משחק שח אני מתקשה להבין איך מישהו בכלל מעז להניח תג מחיר של 500 מיליארד דולר לחברת Open AI שפיתחה אותו. משהו לא מסתדר לי כאן.

השקעות עתק שספק מתי יחזירו את עצמן

אבל ככל הנראה אני לא היחיד. השבוע פורסם מחקר של צוות חוקרים מאוניברסיטת MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס). החוקרים מצאו שלמרות ההשקעות העצומות בטכנולוגיית AI - 95% מהארגונים עדיין לא מפיקים תועלת מכך. הם עדיין לא רואים החזר עסקי כתוצאה משימוש בכלי בינה מלאכותית. זהו לא המחקר היחיד שמתפרסם בנושא ומקרר, ולו במעט, את הציפיות העצומות מתחום הבינה המלאכותית.

מחברי הדו"ח כתבו שרק ארגונים מעטים שבדקו כלי AI, התקדמו מעבר לשלב הבדיקה הראשוני ופרסו אותם כמוצר נגיש לכלל העובדים. "האימוץ גבוה אבל ההשפעה והטרנספורמציה העסקית נמוכה", נכתב שם.

על פי המחקר, הסיבה העיקרית לכך היא פער למידה. המערכות האלה לא לומדות, לא מתאימות להקשר - ולא משתלבות בתהליכי העבודה בארגון. אין להן זיכרון, התפתחות או התאמה לצרכים הארגוניים. ההצלחות המעטות נרשמות בעיקר במגזרי טכנולוגיה ומדיה וכן בקרב סטארט-אפים. המחקר טוען גם שלמרות תחזיות לפיהן ה-AI יחליף משרות, פיטורים שאכן נבעו מהטכנולוגיה היו מוגבלים.

מחברי הדו"ח מצאו גם שארגונים מנסים אמנם לאמץ כלי בינה מלאכותית יקרים שנתפרו לצרכיהם, אבל העובדים שלהם העדיפו להשתמש ב-ChatGPT או צ'אטבוטים אחרים באופן עצמאי. תופעה שמכונה Shadow AI – בינה מלאכותית בצללים. עובדים השתמשו בחשבונות ChatGPT אישיים או כלי AI אישיים אחרים כדי לעשות אוטומציה ולייעל את העבודה שלהם. לרוב בלי אישור של הארגון. 

ממצאים לא שונים בהרבה התפרסמו בכתבה שהופיעה במגזין אקונומיסט ביוני האחרון. בחברות רבות, נכתב שם, ההתלהבות הראשונית מבינה מלאכותית יוצרת פינתה מקום לתסכול מהקושי לממש את הפוטנציאל. 

לפי ספקית הנתונים S&P גלובל, שיעור החברות שנטשו את רוב מיזמי הפיילוט שלהן בתחום עלה ל–42%, לעומת 17% בשנה שעברה. מנכ"ל קלרנה, חברת "קנה עכשיו שלם אחר כך" השוודית, הודה באחרונה כי הלך רחוק מדי בשימוש בטכנולוגיה לצורך קיצוץ משרות בשירות לקוחות. כעת הוא מחזיר עובדים אנושיים כדי למלא את התפקידים הללו.

במארס השנה שיגר ג'ו צאי, יו"ר ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא, אזהרה חריפה בוועידת ההשקעות העולמית של HSBC בהונג קונג. "ההקמה המואצת של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית (AI) עלולה להפוך לבועה כלכלית", אמר. לדבריו, הקצב שבו חברות טכנולוגיה גדולות, קרנות השקעה וגופים נוספים מקימים שרתים ברחבי העולם נראה חסר שליטה. חלק גדול מהפרויקטים הללו נבנים בלי שיש להם לקוחות ברורים שישתמשו בהם. "אני מתחיל לראות את תחילתה של איזו בועה. אני לא מצליח להבין את הסכומים שזורקים באוויר, במיוחד בארה"ב", סיכם.

הדהוד של בועת הדוט.קום?

מה שמחזיר אותנו לשוק ההון. ישנן 7 חברות ענק שמושכות את שוק ההון האמריקאי בשלוש השנים האחרונות. "7 המופלאות". החברות הללו שופכות הררי כסף כדי "להכין את עצמן" ליום שבו תגיע מהפיכת ה-AI. 

עד כה, למעט יצרנית השבבים אנבידיה, ואולי מטא-פייסבוק, אף לא אחת מ-7 הגדולות עושה כסף מ-AI. אבל יש להן המון כסף אז לאיש לא מפריע שחלק מזה זורם להקמת דטה סנטרס מפלצתיים (וזוללי חשמל). 

אבל מה יקרה אם יום אחד החברות הללו יחליטו לקצץ את ההשקעה שלהן ב-50%? זה יכול לקרות ממספר סיבות: כי הטכנולוגיה עדיין לא בשלה מספיק; כי הן תיקלענה למשבר כלשהו; כי יתפתחו מודלים שיאפשרו להגיע לתוצאות מספקות עם השקעה פחותה (כמוט המודל של DeepSeek הסינית); כי תגיע אופנה חדשה אחרת שכדאי להשקיע בה. You name it. כפי שחברות השקיעו ולאחר מכן זנחו את פרויקט המכונית האוטונומית (כדוגמת אינטל שרכשה את מובילאיי), גם כאן בסוף חוקי הכלכלה ידברו. 

אולי זה יקרה, ואולי לא. כך או כך, כל מי שסוגד כיום ל-7 המופלאות, ולאנבידיה במיוחד, כדאי לכל הפחות להפנים שיש כאן סיכון. 

רק כדי לקבל טעימה מה קורה כשהסיכון הזה מתממש - הנה המחשה קטנה. אחת הכוכבות הגדולות של בועת הדוט.קום היתה חברת ציוד התקשורת סיסקו. מנייתה הגיעה בשיא הבועה, אפריל 2000, למחיר של 80 דולר. סיסקו שרדה את הבועה והמשיכה להיות רווחית גם בשנים הבאות. כיום – 25 שנים מאוחר יותר - מחיר המניה שלה הוא 66 דולר.