רון אייכל
רון אייכל
12/09/2011
הזרים מממשים מק"מ, המוסדיים המקומיים רוכשים מניות בחו"ל
תושבי החוץ מימשו בחודש יולי כ-2 מיליארד דולר במק"מ. זאת, כתוצאה מביטול הפטור ממס למשקיעים זרים בהשקעותיהם במק"מ ובאיגרות חוב ממשלתיות קצרות, שנכנס לתוקפו ב-7.7. מנגד, אלו הגדילו את אחזקותיהם באיגרות חוב ממשלתיות בהיקף של 1.4 מיליארד דולר. מהלך זה אינו חדש לחלוטין. בחודשיים האחרונים הסתכמו המימושים במק"מ, על ידי זרים בכ-800 מיליון דולר, כאשר במקביל הם השקיעו כ-550 מיליון דולר באיגרות חוב ממשלתיות.
לגבי שוק המניות, מימשו הזרים בחודש יולי מניות בהיקף של 60 מיליון דולר, בניגוד להשקעה ממוצעת של כ-400 מיליון דולר בחודשיים האחרונים ושל כ-270 מיליון דולר בממוצע לחודש מתחילת השנה. ייתכן, כי העלייה בתנודתיות הן בשוקי העולם והן בשוק המקומי הביאו ליציאה מהשוק המקומי.
לגבי השקעות ישראלים בחו"ל, המוסדיים ריכזו את מירב הפעילות בחודש יולי, כאשר השקיעו בחו"ל כ-630 מיליון דולר, לאחר שמימשו 750 מיליון דולר בחודש יוני.
המסחר עם טורקיה – סכנה למשק הריאלי?
ביום שלישי, הודיע ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, כי טורקיה מנתקת לחלוטין את קשרי המסחר, הצבא ותעשיית הביטחון עם ישראל – למרות שהממשלה הטורקית מיתנה הודעה זו והודיעה כי רק הסחר בין הצבאות יפסק, בדקנו את ההשלכות במקרה ואכן יתרחש מצב קיצון בו המסחר בין טורקיה לישראל יפסק.
נזכיר, כי רג'פ טאיפ ארדואן עלה לראשות ממשלת טורקיה בשנת 2003, כמנהיג המפלגה המוסלמית השמרנית בשם "הצדק והפיתוח" (AKP). מאז עלייתו לשלטון, החלה התקררות הדרגתית ביחסים בין טורקיה לישראל כאשר במספר מקרים היחסים לאורך השנים היחסים התדרדרו באופן קיצוני, במיוחד לאחר שהבין כי טורקיה לא תצורף לאיחוד האירופי.
במהלך השנים האחרונות, חיזק ארדואן את כוחו של הממשל השולט והחליש את הצבא בעזרת שינוי של החוקה הטורקית. (נזכיר, כי תפקידו של הצבא הוא לשמור על חילוניותה של טורקיה והוא פועל כגוף עצמאי אשר יכול להטיל ווטו על החלטות הממשלה, בעזרת מערכת בתי המשפט).
קשרי סחר חוץ: ישראל-טורקיה
היצוא לטורקיה נמצא בעשור האחרון במגמת עלייה כאשר במקביל גדל גם חלקו בנתח היצוא הישראלי. בשנים 2003-2000 עמד על כ-1.2% מסך היצוא הסחורות של ישראל, באמצע העשור הקודם עלה נתח היצוא ל-2.2% בממוצע. בשנים האחרונות, הקשרים המסחריים התחזקו, כך שב-2009 היצוא לטורקיה עמד על כ-2.9% מסך יצוא הסחורות, בשנת 2010 הגיע נתון זה לרמה של 3.1% (למרות אירועי המשט והחשש מפני ניתוק הקשרים).
בשנה הנוכחית, המשיכה המגמה של הגידול ביצוא לטורקיה, ובחודשים ינואר-יולי של השנה, הוא היווה כ-4.1% מיצוא הסחורות המקומי, כש-67% מהסחורות המיוצאות הינן מוצרי תעשיות כימיות, פלסטיק, וגומי.
| יעדי היצוא העיקרים של ישראל - סחורות | |
| (חודשים ינואר-יולי, 2011, ללא יהלומים, כאחוז מסך היצוא) | |
ארצות הברית | 26.3 |
אנגליה | 5.3 |
הולנד | 4.7 |
סין | 4.6 |
גרמניה | 4.3 |
טורקיה | 4.1 |
איטליה | 3.1 |
צרפת | 3.1 |
הודו | 2.6 |
| ארצות היבוא העיקרים של ישראל - סחורות | |
| (חודשים ינואר-יולי, 2011, ללא יהלומים, כאחוז מסך היבוא) | |
| ארצות הברית | 12 |
סין | 8.5 |
גרמניה | 7.1 |
איטליה | 5.1 |
הולנד | 4.4 |
שווייץ | 4.3 |
יפן | 3.9 |
טורקיה | 3.4 |
| אנגליה | 3 |
היבוא מטורקיה עומד על כ-3.4% מסך יבוא הסחורות. הסחורות העיקריות אותה מייבאת ישראל מטורקיה הינן מתכות פשוטות, מכונות וציוד חשמלי, כלי רכב, טיס ושיט, וטקסטיל.
לעת עתה, אין אנו צופים פגיעה ביחסי המסחר בין ישראל לטורקיה, ולכן לא נראה גם פגיעה ביבוא או ביצוא. עם זאת, במקרה של החרפה קיצונית ביחסים וביטול יחסי המסחר בין ישראל לטורקיה (כשהיום, קיים הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל וטורקיה), תתכן השפעה על החברות היצואניות לטורקיה ובראשן אלו הפועלות בתחום הכימיה והפלסטיק.
עם זאת, גם פגיעה קשה ביצוא הישראלי לטורקיה, אין בכוחה לשנות באופן מהותי את מחזור העסקים של ישראל.
גרעון המדינה לחודש אוגוסט
משרד האוצר, פרסם השבוע כי בחודש אוגוסט נרשם בפעילות הממשלה גירעון (ללא אשראי נטו) בסך של כ-3.2 מיליארד ש"ח. אמנם, רמת הגירעון היא נמוכה מזו שנרשמה לפני שנה (3.9 מיליארד ש"ח) אך, גבוהה מממוצע 11 השנים הקודמות 1.4 מיליארד ש"ח.
מתחילת השנה, מסתכמת פעילותה התקציבית של הממשלה בגירעון של כ-7.3 מיליארד ש"ח - פחות ממחצית מהגרעון אותו רשמה באותה התקופה בשנת 2010, 14.9 מיליארד ש"ח.
נזכיר, כי בשנת 2011 מתוכנן על פי התקציב גירעון שנתי בסך של 25.2 מיליארד ש"ח, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הסתכם הגירעון ב-22.6 מיליארד ש"ח. כלומר, התמונה הפיסקלית היא בהחלט איתנה עד עתה.
למרות שנותרו רק עוד שלושה חודשים לסיום השנה הנוכחית והפער בין הגרעון המתוכנן, לזה בפועל, הינו 17.9 מיליארד ש"ח, אין מן הנמנע כי באוצר יגבירו את ההוצאות לקראת סוף שנה בכדי להקדים הוצאות המתוכננות ל-2012. לראיה, בשנת 2010, הגרעון שנרשם בחודש דצמבר היווה כ-43% מכל הגרעון בשנה זו.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בחודש אוגוסט בכ- 16.6 מיליארד שקלים, לעומת כ-15.1 מיליארד שקלים באוגוסט אשתקד.
מתחילת השנה הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ-142.6 מיליארד שקלים שהם כ - 66.8% מהתכנון התקציבי השנתי. בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו ההכנסות ממסים בסך של כ-129.6 מיליארד שקלים, היינו עלייה נומינלית של כ-10.0% בגבייה לעומת אשתקד, או 5.9% בניכוי אינפלציה. עיקר החוזקה מגיע מכיוון המע"מ על מוצרי יבוא.
בהתאם לכך, בהינתן שלא תחול פריצה תקציבית בהשפעת ועדת טרכטנברג, אנו ממשיכים להעריך כי הממשלה תעמוד ביעד הגירעון לשנה זו.
שוק האג"ח
על רקע נתוני המאקרו המאכזבים באירופה ובארה"ב, החרפת היחסים עם טורקיה, וההמתנה ל-20 בספטמבר, נמשכה השבוע הנדנדה במסחר באיגרות החוב המקומיות, כאשר הפעם הפסדי הון אפיינו את מדדי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות.
באפיק הממשלתי, החלק הארוך של העקום (הן באיגרות השקליות והן באיגרות הצמודות) הוא זה שרשם את הפסדי ההון הגבוהים ביותר.
תנועה זו הייתה במנוגד למסחר באיגרת האמריקאית הנפדית בעוד כ-10 שנים, אשר רשמה רווחי הון מיום חמישי שעבר. כנראה נאומו של נשיא טורקיה, לגבי יחסי המסחר עם ישראל (הרחבה בפרק המאקרו) הם אלה שהביאו להפסדי הון באיגרות הארוכות. כתוצאה מנאום זה, פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים (ה-CDS) עלתה ב-10 נ"ב מהשבוע הקודם.
בסיכום השבועי, האיגרת השקלית "0122" לעשר שנים איבדה 0.5% מערכה והאיגרת הצמודה "גליל 5903" לעשר שנים השילה 0.7% מערכה.
אולי סיבה נוספת לירידות המחירים החדות באיגרות הממשלתיות היא מימושי רווחים, לאחר עליית המחירים החדה שנרשמה בשבוע הקודם. נזכיר, כי בשבוע הקודם האיגרת השקלית "0122" לעשר שנים רשמה רווח הון של 1.7% והאיגרת הצמודה "גליל 5903" לעשר שנים הוסיפה 0.8% לערכה
בצד האפיק הקונצרני. מדדי התל-בונד רשמו הפסדי הון אשר מחקו את רווחי ההון מהשבוע הקודם, ואף גברו עליהם. נזכיר כי בשבוע הקודם מדדי התל-בונד הוסיפו בין 1.3% ל-1.6% לערכם.
הסנטימנט השלילי באיגרות החוב הקונצרניות לא היה רק פועל יוצא של המתרחש בחו"ל, אלא גם מסיבות מקומיות – הורדות דירוג לאיגרות החוב אשר בבעלותו של מוטי זיסר (אלביט הדמיה ופלאזה) ולאיגרות של יצחק תשובה (דלק נדל"ן). בנוסף, ההצעה לגבי העלאת התמלוגים במפעלי ים המלח הביא לירידות שערים במחירי איגרות החוב של חברת כימיקלים לישראל, ושל חברת החברה לישראל.
כתוצאה מהתגברות חשש המשקיעים, גדלו השבוע המרווחים בין מדדי התל-בונד לאיגרות הממשלתיות המתאימות.
להערכתנו, יש לנצל את ירידות השערים בכדי לגביר את החשיפה לאיגרות החוב האיכותיות הקונצרניות.
ציפיות האינפלציה הנמוכות מגבירות את כדאיות ההשקעה באפיק הצמוד, במיוחד על רקע העובדה כי מדד אוגוסט, צפוי לעלות ב-0.3%.
המלצות השקעה:
(1) אנו ממשיכים לנקוט בעמדה כי איגרות החוב הקונצרניות שברמת דירוג גבוה עשויות להיות חלופה לאיגרות החוב הממשלתיות. בהתאם, להערכתנו, יש לנצל את ירידות השערים בכדי לגביר את החשיפה לאיגרות החוב האיכותיות הקונצרניות.
(2) לאור הירידה החדה בציפיות האינפלציה ישנה עדיפות לביצוע החשיפה לאפיק הצמוד באמצעות איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד.
(3) התנודתיות היומית צפויה להישאר גבוהה בתקופה הקרובה, לפיכך, רמת הסיכון באיגרות החוב הארוכות עלתה. עם זאת, אלו האדישים לתנודתיות יכולים להאריך מח"מ, תוך ניצול ירידות שערים, הואיל והסבירות להעלאת רבית, בטווח הקצר, ירדה לאפס ואנו לא צופים החרפה בסביבה הפיסקלית המקומית.
נכתב ע''י רון אייכל,
מיטב בית השקעות
מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולהעתיקו, ללא קבלת אישורן מראש ובכתב.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
