סיכום אוגוסט: ענפי התרופות והאנרגיה סייעו לצמצם את הפער בין התיקים

שני תיקי ההשקעות שלנו, הפאסיבי והאקטיבי, המשיכו במסע העליות גם באוגוסט. הפער ביניהם שעמד על 3% לטובת התיק הפאסיבי, הצטמצם מעט. כעת הוא עומד על כ-2.5%. שוויו של התיק הפאסיבי תפח באוגוסט בכמעט 2,000 דולר. התשואה שלו מתחילת השנה עומדת על כ-17%. התיק האקטיבי הוסיף לערכו כמעט 2,600 דולר במהלך אוגוסט. כעת התשואה עליו מתחילת השנה היא 14.5%. 

שני התיקים נהנו באוגוסט מתרומה משמעותית של קרן הסל על ישראל (EIS). הבורסה של תל אביב אכן מספקת בשנה האחרונה ביצועים נאים. את עיקר הקפיצה היא ביצעה במהלך חודש יוני, בזכות ההצלחה של מלחמת 12 הימים באיראן. רבים סברו אז שהקפיצה מבטאת שינוי לטובה במעמדה הגיאו-אסטרטגי של ישראל. 

במבט מרוחק וקר מלמעלה נראה שהמלחמה הקצרה מול איראן אכן שינתה את מעמדה של ישראל במזרח התיכון. היריבה העיקרית שלה על ההשפעה האזורית כאזור הושפלה. מטוסי חיל האוויר פטרלו בחופשיות בשמי טהרן, הכורים הגרעיניים הופצצו, וברגע האחרון הצטרפה למערכה גם ארה"ב עם שורת תקיפות של מפציצי הענק B52 ששיגרו את מטען הפצצות שלהם על הכור התת קרקעי בפורדו. 

התקיפות באיראן שהיוו המשך ישיר לנפילת משטר אסד הפרו-איראני בסוריה ותבוסת ארגון חיזבאללה בלבנון העלו אצל רבים את התקווה שישראל תנצל את המומנטום גם כדי לסיים את המלחמה בעזה. כפי שכולנו יודעים - זה לא קרה עדיין. במקום זאת ישראל העמיקה את האחיזה שלה ברצועה, והיא נערכת בימים אלה לכיבוש מלא של העיר עזה. 

שלא כמו המהלך של ישראל באיראן שזכה לתמיכה בינלאומית – חלק בשתיקה וחלק בפומבי – הניסיון לכבוש את עזה נתקל בהתנגדות בינלאומית גוברת. תורמים לכך גם המראות הבלתי נסבלים של אוכלוסייה רעבה ומותשת מהמלחמה. 

ההתנגדות לישראל כבר זכתה לכינוי "הצונאמי המדיני" ויש לה ביטויים רבים ומטרידים: הפגנות נגד ישראל בחו"ל, איום בהכרה במדינה פלשתינית באופן חד צדדי בעצרת האו"ם שתתקיים החודש, סנקציות כנגד פעילי ימין ישראליים שמעודדים מהלכי סיפוח ביהודה ושומרון, הגבלות על מכירת נשק לישראל, ואפילו שריקות בוז או הפניית גב לנבחרות ישראל בעת השמעת ה'תקווה'. 

מעמדה הבינלאומי של ישראל נחלש אפילו בקרב המפלגה הרפובליקנית בארה"ב. בייחוד בחלק של תנועת MAGA שמעוניינת להחזיר את ארה"ב לגדולתה דרך מדיניות בדלנית שמזכירה את שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. בכתבות מהעת האחרונה הבהירו פעילי MAGA שהם לא שוללים את זכותה של ישראל להגן על עצמה, אבל הם לא מבינים למה אמריקה צריכה לממן עבורה את המלחמה. 

אפילו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, אמר באחרונה ש"ישראל צריכה לסיים את המלחמה". לאור הירוק שהוא נתן לממשלת ישראל לפני הכניסה הנוכחית לעזה מוצמד שעון שמתקתק במהירות. טראמפ קשוב להלכי הרוח בציבור האמריקאי, ועוד יותר מכך ל"בייס" שלו. וכרגע הבייס מביע חוסר נוחות מהמעורבות העמוקה של ארה"ב בסכסוך המדמם בעזה.  

למרבה הפלא, ישנו עדיין מקום אחד שבו ה'צונאמי' המדיני כמעט ולא בא לידי ביטוי – שוק ההון הישראלי. מדד תל אביב 125 למשל הוסיף מאז סוף יוני לערכו כ-2%. המדד המוביל של תל אביב גבוה כעת בכ-26% מרמתו בתחילת השנה ובכ-50% מרמתו בתחילת ספטמבר 24'. 

גם השקל הישראלי מפגין חוסן. הוא נסחר באחרונה ברמות של 3.35 – 3.40 שקל לדולר, לאחר שהתחזק בשנה האחרונה בכ-11% מול המטבע האמריקאי. חלק מההתחזקות הזו נובעת כמובן מהנפילה של הדולר בעולם. מול היורו השקל מצליח לשמור על יציבות.

כל ההקדמה הזו נועדה בעצם כדי להעלות את התהייה הבאה: האם לא הגיעה העת לצמצם מעט את החשיפה של התיק האקטיבי לישראל? נכון להיום כשליש מהתיק חשוף לשוק הישראלי ולשקל הישראלי. זו חשיפה משמעותית. אני מעוניין כמובן לשמור על חשיפה גבוהה יחסית לישראל כחלק מההטיה הביתית של התיק. אבל גם אם אוריד אותה למשקל של 25% ואפילו 15% - ישראל תישאר עם חשיפת יתר משמעותית בהשוואה למשקלה האמיתי בכלכלה העולמית. מה גם שכרגע הסיכון לפגיעה בכלכלת ישראל רק הולך ועולה, כמעט מדי יום. 

סימני התאוששות בענף התרופות 

תרומה נאה נוספת לתיק האקטיבי סיפקו החודש קרן הסל על מניות האנרגיה (XLE) שעלתה ב-6.5% מאז סיכום יולי, וקרן הסל על ענף התרופות (XPH) שקפצה מאז ב-10%. בחודשים האחרונים ענף התרופות נחבט מעט, בעיקר עקב האיומים שמשגר טראמפ למנכ"לים של החברות הגדולות. טראמפ מעוניין להפחית את מחירי התרופות בארה"ב שנחשבים לגבוהים משמעותית לעומת אירופה. האיומים שהוא הפריח הספיקו בעיקר להבריח משקיעים ממניותיהן של החברות. 

עם זאת, באחרונה חלו כמה התפתחויות בעניין שקשורות גם למהלכי המיסוי של טראמפ על יבוא. בחודש יולי למשל איים טראמפ שהוא יטיל מכסים גבוהים – 150 עד 250 אחוז – על תרופות מיובאות. זאת במטרה לעודד את חברות התרופות להגדיל את הייצור שלהן בתוך ארה"ב. הוא אמר שייתן לחברות מרווח זמן של 12-18 חודשים כדי להיערך לכך. ההצהרה הזו, חשוב להדגיש, עלולה להתנגש עם מטרתו הקודמת – להוזיל את התרופות לצרכנים האמריקאים.

לפני כשבוע הפתיע טראמפ כאשר הטיל מכס גבוה של 50% על יבוא מהודו. טראמפ תירץ זאת בחוסר היענות של הודו להפסיק לרכוש נפט מרוסיה, מהלך שעוקף את הסנקציות של המערב. עם זאת, טראמפ החריג את תעשיית התרופות ההודית מהמכס. הודו הינה יצואנית גדולה של תרופות גנריות לארה"ב, דבר שמסייע לרשתות קופות החולים האמריקאיות להפחית את התרופות למטופליהן. 

ההחרגה הזו סיפקה רוח גבית קלה לתעשיית התרופות העולמית שנמצאת עדיין באי וודאות גדולה. כך או כך, נראה שהמשקיעים במניות הפרמצבטיקה כבר פחות חוששים ממדיניות המכסים המזגזגת של טראמפ וחלק מהם חוזרים להתרכז במגמות הצמיחה ארוכות הטווח שמאפיינות את הענף.

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 3.9.25