צרפת נכנסת למשבר פוליטי: הממשלה נפלה, והחששות גוברים

צרפת: משא ומתן קשה לפנינו

כפי שהיה צפוי במידה רבה, ראש ממשלת צרפת, באיירו, איבד את הצבעת האמון בתחילת השבוע, מה שהוביל להתמוטטות הממשלה הצרפתית הבאה. חלופת הבחירה המועדפת על הנשיא מקרון היא מינוי מהיר של ראש ממשלה חדש, שינסה להגיע להסכמה במשא ומתן התקציבי הסוער. בחירות מוקדמות עדיין נותרות אפשרות אם מהלך זה לא יצלח. כך או אחרת, ההתפתחויות הנוכחיות משקפות אתגר שאין לו פתרון פשוט: ממשלות שבריריות על רקע נוף פוליטי מפולג. בהתאם לכך, רמת אי-הוודאות נותרת גבוהה, אך איננו מצפים לסטייה מהותית בשוקי האג"ח מכאן ואילך.

כפי שהיה צפוי במידה רבה, ראש ממשלת צרפת, באיירו, איבד את הצבעת האמון ב־8 בספטמבר, מה שהוביל להתמוטטות הממשלה הצרפתית הבאה. להפתעה מסוימת, הוא הפסיד בפער גדול מהמצופה, כאשר 364 חברי אסיפה לאומית הצביעו נגדו, ורק 194 תמכו בו (מספר שאינו מגיע אף לסך המושבים של ממשלת המיעוט). חלופת הבחירה המועדפת על הנשיא מקרון היא מינוי מהיר של ראש ממשלה חדש. שני קצוות הקשת הפוליטית קוראים לבחירות חדשות, ולכן ספק אם יתמכו בכל ניסיון להקים ממשלה חדשה. חשוב לציין, כי כל מועמד חדש חייב להיות בעמדה נוחה לקראת המשא ומתן התקציבי הקשה , שהוא הסיבה המרכזית למשבר הפוליטי הנוכחי. הגירעונות התקציביים גבוהים, וקשה למצוא מכנה משותף לגבי קיצוצים נחוצים בהוצאות. אף כי פשרה נותרת אפשרית – בהתחשב בתמריץ המוגבל של המפלגות המרכזיות להקדמת בחירות, עדיין קיימת סכנת בחירות בזק אם ייכשלו המאמצים להקים ממשלה. בסך הכול, בכל התרחישים, האתגר הנוכחי הוא מיעוט אפשרויות לפתרון קל: ממשלות שבריריות על רקע נוף פוליטי מפולג.

עם זאת, הפרמיה הפוליטית כבר מגולמת במחירי הנכסים. לקראת הצבעת האמון, פער התשואות בין אג"ח ממשלת גרמניה וצרפת ל־10 שנים זינק שוב לכיוון 80 נקודות בסיס, לאחר שכבר היה גבוה במשך זמן מה בהשוואה למדינות אחרות בגוש האירו. אף כי הגירעונות הראשוניים נתפסים כבלתי־ברי־קיימא, אנו סבורים כי רמת כושר ההחזר של צרפת עדיין גבוהה יחסית, משום שהמדינה נהנתה מתקופה ארוכה במיוחד של עלויות מימון נמוכות להפליא. במילים אחרות, בחירות מוקדמות (או במקרה הגרוע, התפטרות מקרון) עלולות להרחיב עוד את הפערים, אך אנו מצפים שההשפעה תישאר מוגבלת בהיקפה, ואיננו רואים סטייה דרמטית בשוקי האג"ח מכאן ואילך.

דריו מסי, ראש תחום ניתוח הכנסה קבועה, יוליוס בר 
 

זהב וכסף: הרצף השיאי התחדש

הזהב הגיע לשיא חדש לאחר פרסום דוח מאכזב על שוק העבודה בארה"ב ביום שישי, שהגביר את הציפיות להורדת ריבית בארה"ב ולדולר חלש יותר. הביקוש ההשקעתי גבר בשבועות האחרונים, גם על רקע חששות לגבי עצמאות הבנק הפדרלי האמריקאי. עם הצפי להתחדשות הרכישות מצד בנקים מרכזיים לאחר תקופת חולשה עונתית, אנו שבים ומדגישים את עמדתנו החיובית כלפי זהב, ומעלים את יעדי המחיר ל־3 ו־12 חודשים ל־3,725 ו־4,000 דולר לאונקיה. בהיסחפות אחר הזהב, אנו מעלים גם את יעדי המחיר של הכסף ומשנים שוב את עמדתנו לחיובית.

לאחר תקופת התכנסות של מספר חודשים, המשיך הזהב את מהלכו השורי. המחירים החלו לטפס מחדש לאחר פרסום דוח מאכזב על שוק העבודה בארה"ב ביום שישי, והגיעו לשיא חדש של למעלה מ־3,600 דולר לאונקיה. הכלכלה האמריקאית מציגה סימני האטה ברורים, מה שמגביר את הציפיות להורדת ריבית בארה"ב ולדולר חלש יותר. גם בהקשר של חששות בנוגע לעצמאות הבנק הפדרלי נוכח הלחצים המתמשכים מצד נשיא ארה"ב טראמפ, עברה המדיניות המוניטרית שוב למרכז תשומת הלב של שוק הזהב. ייתכן כי השוק רואה קשר ישיר בין חולשת שוק העבודה לבין עצמאות הבנק הפדרלי? שהרי פיטוריו האחרונים של הנשיא טראמפ נגעו לראש הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה ולמושל בנק מרכזי. אין ספק שהמדיניות המוניטרית הייתה מנוע עיקרי לעלייה בביקוש ההשקעתי בשבועות האחרונים – מה שהוגבר עוד יותר על ידי סוחרי טווח קצר ועוקבי מגמות שחששו להחמיץ את המהלך. האווירה בשוק הזהב אופטימית, אך הרקע הבסיסי נותר תומך. מעבר לתמיכה החזקה מהביקוש ההשקעתי המוגבר, אנו מצפים להתחדשות הרכישות מצד בנקים מרכזיים לאחר החולשה העונתית הנוכחית.

לפיכך, אנו מחזקים את עמדתנו החיובית כלפי זהב ומעלים את יעדי המחיר ל־3 ו־12 חודשים ל־3,725 ו־4,000 דולר לאונקיה. לגבי כסף, אנו מעלים את יעדי המחיר ל־3 ו־12 חודשים ל־42.5 ו־45 דולר לאונקיה, מה שמוביל אותנו לשוב לעמדה חיובית. התמקדות השוק בדולר חלש יותר ובריביות נמוכות יותר צפויה להוסיף דלק למהלך, כאשר הסיכונים בטווח הקצר נוטים באופן מובהק כלפי מעלה לאור העלייה האחרונה בביקוש ההשקעתי גם לכסף. מאחר ששוק הכסף קטן פי עשרה משוק הזהב, נדרשת בו תנועת הון קטנה בהרבה כדי להזיז מחירים, מה שהופך אותו לחשוף לתנודות חדות ומהירות. עם זאת, אנו רואים גם סיכון שמחירים כה גבוהים ישפיעו בסופו של דבר לרעה על הביקוש התעשייתי לכסף. טירוף הספקולציה של 2010/2011 הוא דוגמה מובהקת לכך, שהוביל ליותר מעשור של קיפאון בביקוש לכסף. בסך הכול, אנו עדיין מעדיפים זהב על פני כסף מבחינת יחס סיכון־סיכוי. הזהב מתאים הרבה יותר לפיזור תיק ההשקעות, בעוד הכסף מתאים הרבה יותר לספקולציה בשל התנודתיות שלו.

קארסטן מנקה, ראש תחום מחקר הדור הבא, יוליוס בר