עידו בראל
15/09/2011
"המגזר העסקי אינו רק הפירמידות או חברות האחזקה הגדולות- הרגולציה הופכת את ישראל למדינה שלא יהיה טוב לעשות בה עסקים". כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר ת"א והמרכז ונשיא איגוד לשכות המסחר בפתח וועידת ECONOMIX.IL, לחיזוק המגזר העסקי, של לשכת המסחר תל אביב והמרכז, בשיתוף גלובס. הוועידה, שנערכה במלון הילטון ת"א, עסקה השנה בהכבדות על המגזר העסקי ובשאלה "מדוע כלכלות לאומיות הפכו מהצלחה לכישלון, האם ישראל בסיכון?". לדבריו, לקברניטי המדינה אסור להיות מקובעים בקונספציות ולא להתבשם מהצלחה כלכלית עד כדי טשטוש כושר הניתוח.
בדוברו לפני מאות מבכירי המגזר העסקי, המשפטי, הפוליטי והדיפלומטי, התייחס לין לנטל הרגולטורי הקיים בישראל וציין כי בישראל קיימת תפיסה אנכרוניסטית, לפיה יש סקטורים חשובים יותר וחשובים פחות, ואת החשובים פחות אפשר להפלות לרעה. לדבריו, מגזר התעשייה ייצר בעשר השנים האחרונות לא יותר מ-20 אלף מקומות עבודה חדשים. מגזר המסחר והתעשייה, לעומת זאת, יצר בתקופה זו למעלה מ- 427,000 מקומות עבודה חדשים.
"למרות זאת", אמר לין, "מלבד הפחתת מס החברות, לא התבצע מהלך משמעותי אחד שנועד להקל על המגזר העסקי". לדבריו, המגזר העסקי אינו רק הפירמידות וחברות האחזקה הגדולות אלא הוא שדרה רחבה של מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים היוצרים מקומות עבודה, שמגדילים את הכנסות המדינה. אולם במקום לשמור על מגזר זה, אנו עדים למגמה של הכבדות רגולטוריות על המגזר העסקי, הכבדות שעלולות לפגוע ברצון לעשות עסקים בארץ ועלולות להביא בסופו של דבר לקריסה כלכלית כמו זו המתרחשת במדינות שונות באירופה. לדבריו, "קברניטים חכמים יודעים לזהות את ענני הסערה בטרם היא תתרחש ותאיים לפגוע בספינתם.
קברניטי המדינה חייבים ללמוד את תמונת המצב לאמיתה. לא להיות מקובעים בקונספציות ולא להתבשם מהצלחה עד כדי טשטוש כושר הניתוח".
בין שאר ההכבדות ציין לין את הגברת הפליליזציה בתחום הניהול העסקי, הדרישות הבלתי מאוזנות מול המגזר העסקי בשמירה על הסביבה, שטף אדיר של רגולציה ותוספת עלויות בשוק ההון הגורם לחברות קטנות להיסגר, הגנה מופרזת על הצרכן שהופכת אותו לצרכן נטול אחריות ומשבשת אורחות מסחר תקינים, חקיקה בלתי פוסקת ביחסי העבודה המעלה את עלויות העבודה של המעסיק והפוגעת בזכויות היסוד של המעסיקים וממשל המשדר למגזר העסקי ביורוקרטיה אדישה, מסורבלת ועוינת במקום שיהיה למופת כמשרת הציבור.
לדברי לין, "אנו רוצים לראות בישראל ממשל העובד יחד עם המגזר העסקי ולא נגד המגזר העסקי. אנו רוצים לראות בישראל ממשלה המציבה כיעד מרכזי שינוי בתרבות השירות של הממשל כלפי המגזר העסקי וכלפי הציבור הרחב. עלינו להפוך כל עובד מדינה מבעל שררה למשרת ציבור. שינוי כזה ייתן תנופה אדירה לצמיחת המשק וגם יעשה את החיים בישראל לטובים יותר". אמר לין. "השינוי בתפיסה לא מצריך תוספת תקציבית אלא חינוך לשינוי ערכים וזהו אחד האתגרים אותו אנו רוצים להציב בפני הממשלה. לראות את התמונה כולה, להבין את משמעות התהליכים ולשמור על צמיחת המגזר העסקי".
בהתייחסו למחאה החברתית, אמר לין כי למרות ההישגים המרשימים ולפיהם ישנה עלייה של 74% בתוצר, גרעון תקציבי נמוך, יחס חוב מדינה למוסדות חוץ מהנמוכים בעולם ( 14% מהתוצר), שיעורי אבטלה נמוכים במיוחד בהשוואה לאירופה וארה"ב וכלכלה יציבה, הישגים אלו אינם מספיקים. "כיום עולות בצדק וביתר עוצמה שאלות נוספות, כיצד מתבצעת חלוקת העושר הלאומי שלנו ? מהו שכר המינימום ? כמה מאיתנו משתכרים שכר מינימום כנגד חודש עבודה מלא ? מה גובה השכר הממוצע מול הוצאות משפחה ממוצעת ? איך מתחלק נטל המס ? כיצד מתנהגים המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה ?
לדבריו, "השארנו קהלים גדולים מדי של עובדות, עובדים ומעסיקים מאחור. האם באמת אנו מצפים כי עובד או עובדת יבנו בית בישראל ברמת שכר של 4,000 ₪ או 5,000 ₪. אדם העובד בישראל ראוי שיוכל לרכוש דירת מגורים נאותה. ראוי שיוכל לרכוש גם מכונית ולשאת בהוצאות אחזקתה מבלי שיצטרך להקריב קורבן חסר פרופורציה. ראוי גם שיוכל להעניק השכלה לילדיו. אם אחרי 63 שנים מאז הקמת המדינה אין אנו יכולים להשיג זאת אזי עלינו להזיז הצידה אינטרסים אנוכיים ולערוך עם עצמנו חשבון נפש נוקב".
בכדי לכבוש יעדים אלו יש לעמוד במספר תנאים ובכללם העלאת התוצר לנפש לרמת התוצר במדינות קרי ארה"ב, גרמניה, צרפת ובריטניה ע"י הגדלת ההשתתפות הנמוכה של האוכלוסייה בכוח העבודה, להפוך את מדינת ישראל ממדינת קצבאות למדינת עבודה, להשתחרר מהתפיסה של מס הכנסה שלילי המהווה למעשה קצבת סעד לאדם עובד, חשיפה מוגברת בפני יבוא חופשי יותר, העצמת התחרות בתוך השוק המקומי פנימה, ביסוס עקרונות ברזל מהם אסור לסטות בכל מקרה בו מוקמת קואליציה בישראל ושמירה על עקרון היסוד שלא להתפשר בדרישה כי אדם הכשיר לעבודה ישתלב במעגל התעסוקה.
לדבריו, צמיחת המגזר העסקי, היא היסוד להשגת כל היעדים הלאומיים החשובים שלנו. "הצמיחה תבטיח לנו את העלייה בתוצר שיאפשר הקצאת כספים רבים יותר לחינוך, לבריאות, להשכלה, לרווחה חומרית והעשרה תרבותית" סיכם לין.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
