פרופ` זליכה: אם המשק הישראלי היה קבוצת כדורסל מזמן היו מפטרים את המאמן

הדברים נאמרו בכנס Economix – הועידה לחיזוק המגזר העסקי בישראל, שנערך בחסות גלובס ולשכת המסחר.

ד"ר שיינין, שדיבר אף הוא בפאנל חיזק את דברי זליכה באמרו שמקום לפני אחרון באי-שוויון זה כשלון ולא הצלחה. היום נדרשות 127 משכורות ממוצעות כדי להגיע לדירה. "בזמני כשהייתי בן 22 נדרשו רק 55 משכורות". מה גרם לעליית מחירי הדיור? מי גרם לזה?

פרופ' ספיבק, מי שעומד בראש הועדה המייעצת למארגני המחאה החברתית, ציין שניתן להגדיל את הרמת ההוצאות תוך הגדלת רמות המיסוי. פרופ' ספיבק ציין שלמרות שהקליפה נראית בסדר, בפני הדברים מתחילים להירקב. מה שרואים זה מדיעה עם עשור טוב, אבל עשור זה לא נוצל הלאה ליצור המשכיות. כשיש שגשוג לא מתקנים, גם כשהמצב קשה לא מתקנים.

פרופ' אבי בן-בסט שהשתתף אף הוא בפאנל ציין מספר בעיות יסוד. מבנה השלטון – ככל שיש פיצול במערכת השלטונית הדבר פוגע בתפקוד של הכלכלות. אם בעבר שתי המפלגות המרכזיות החילו 80 מנדטים, הרי שהיום הן עם 50 מנדטים. מחקר שערך ברשויות המקומיות הראה שככל שמפלגת ראש העיר קטנה יותר, כך גדלים הגרעונות והחובות, כי צריך לקנות מתחרים. היבט נוסף שבו חלה הידרדרות הוא היבט החינוך – הידרדרנו בכל פרמטר בעשור האחרון, כולל ירידה בחינוך הטכנולוגי. תעסוקה – ירידה בהשתתפות בתעסוקה. לטענת פרופ' בן-בסט משקל ההוצאות הציבוריות לא יפגע ביציבות, מה שיפגע ביציבות זה החוב. לטענתו הדרך להגדיל את הכנסות המדינה הן דרך הגדלת מס החברות, העלאת מס רווחי הון ל-25%, וביטול פטורים מסויימים במערכת המס.

הריכוזיות במשק

בעניין הריכוזיות, אמר פרופ' זליכה כי "חצי מליון אזרחים יצאו לרחוב, ושבוע לאחר מכן עזריאלי קנה עוד קניון. איפה היה הממונה על ההגבלים העסקיים. לא רק שהוא לא היה צריך לקבל אישור לקנות קניון אלא היה צריך להורות לו למכור חלק מהקניונים שלו". זליכה עוד ציין כי הון שלטון גורם לעיכוב רפורמות והביא בתור דוגמא את הרפורמה בכרטיסי אשראי, שעומדת לחול בימים אלה. לטענות הרפורמה כבר אינה רלבנטית. היא היתה רלבנטית כשהחל הליך החקיקה לפני מספר שנים. מה שקרה זה שהון שלטון מעכב רפורמות עד שהן כבר לא רלבנטיות. מדובר לטענתו בדיסאינפורמציה מכוונת.

ד"ר יעקב שיינין אמר שבעיית הריכוזיות היתה צריכה להיפטר על-ידי הרגולטור. "נבנתה מדינה ללא תכנון לטווח ארוך. באר שבע זה 100 ק"מ מת"א זה פריפריה? אם היתה רכבת של 200 קמ"ש זה חצי שעה. בנו ביוב ל-2 מליון איש בגוש דן, אז העודף נשפך לים ולא מבינים למה". לדבריו, "טל הבטחון היום הוא 5% מהתוצר. למרות שבאירופה זה עומד על 2% מהתוצר, זה לא כיף אבל לא הכל זה בטחון. נטל הבטחון בארה"ב הוא 4%-4.5%"

פרופ' ספיבק ציין כי "שכר הממוצע לא עלה בעשור האחרון, בעוד שהתוצר לעובד עלה. הציבור לא מקבל את חלקו. היתה השתוללות של חלוקה בין עבודה להון, העבודה לא קיבלה את חלקה בעוד ההון קיבל הכל. אין תחרות אין עידוד להתייעלות ובגלל זה שופרסל מרוויחים רק 2% על המחזור ותנובה מרוויחים רק 7% על המחזור. הן לא יעילות כי אין להן תחרות"

פרופ' בן-בסט ציין כי "ריכוזיות היא תוצאה של פירמידות עסקיות במדינה. הבעיה במבנה כזה היא שליטה באמצעות הון קטן בהון ענק. מחקרים הראו שככל ששיעור ההשקעה של בעל השליטה בחברה קטן יותר, שיעור יעילותה קטן יותר. מבנה פירמידלי מיטיב עם בעל השליטה למעלה, אולם זה בא על-ישבון בעלי המניות האחרים ולכן צריך לאסור את זה. בוודאי כאשר מדובר בהפרדה בין אחזקות ריאליות ופיננסיות, מה שגורר הקצאת הון לא יעילה"