מאבקים בין בעלי מניות – איך להגן על הנכסים שלכם כשהחברה רשומה בארה"ב

סכסוך בין שותפים עסקיים אינו חוויה נעימה. בארה״ב, הם נוטים להסתיים בסיבוב ארוך של בתי משפט, תחת חוקים נוקשים ועורכי דין יקרים. כניסה לשוק האמריקאי ללא תכנון מראש של היתכנות למחלוקות בין בעלי מניות דומה לבניית בית ללא יציאת חירום לשריפה, אולי לעולם לא תצטרכו אותה, אבל במידה וכן, יהיה מאוחר מדי להוסיף אותה. 

להתכונן לתרחיש הגרוע ביותר

גם השותפויות החזקות ביותר עלולות להתפרק יום אחד. משקיעים עשויים לשנות כיוון, מייסדים עלולים לחלוק על אסטרטגיה, מתחרים עשויים להציע הצעות רכישה מפתות. היעדר כללים ברורים עלול להפוך מחלוקת עסקית למלחמה משפטית מלאה אם לא מגיעים אליה מוכנים.

במקרה אחד שנחשפתי אליו, שני יזמים ישראלים הקימו חברה בדלאוור למכירת מכשור רפואי. נוצרה מחלוקת ביניהם על האסטרטגיה. כיוון שלא היו מנגנונים לפתור אותה, אחד מהם נשאר ממורמר ובצר לו מכר בסתר קניין רוחני למתחרה. החברה תבעה, בית המשפט קבע כי מדובר בהפרת חובת נאמנות, וחייב את המוכר בפיצויים על הנזק שנגרם לחברה. אבל הפיצויים לא יכלו לכפר על הנזק שכבר נעשה - מערכת היחסים בין השותפים קרסה, והחברה לא התאוששה עוד.

מנגונונים חוקיים לפתירת מחלוקות

החוק האמריקאי מספק הגנות כלליות לבעלי מניות, אך הן בדרך כלל אינן מספיקות. לכן צריך ליצור הסכמי בעלי מניות מותאמים אישית שיתאימו לסביבת העבודה ולצרכיהם המיוחדים. הסכמים אלו חייבים לכלול מנגוני קניה-מכירה (Buy-Sell) שמגדירים כללים להערכת שווי ולמכירת מניות כשבעל מניות מבקש לצאת. ללא מנגנונים אלו, בעלי מניות עלולים למצוא עצמם כבולים לשותף, או גרוע מכך, נאלצים לפרק את החברה או להוביל אותה לחיסול. 

באופן דומה, הסכם בעלי מניות צריך לכלול מנגנונים לפתרון מצבי קיפאון (Deadlock Resolution)  כאשר יש מספר זוגי של בעלים שחלוקים ביניהם. למגנונים אלו יש לרוב שמות מלחיצים, אך הם עשויים לפתור מצבים קשים באופן מהיר. למשל סעיפי "רולטה רוסית", שבהם צד אחד קובע מחיר שמייצג את מחצית הערך של החברה בעיניו, והצד השני מחויב לקנות או למכור במחיר זה. יש כמובן גם אפשרויות פחות דרמטיות, כמו הליך רב-ברירה (Multi-choice procedure), או גישור. 

ההסכם עשוי לכלול גם סעיפי אי-תחרות ואי-שידול (Non-Compete ו–Non-Solicitation). סעיפים אלה מגנים מפני מצבים שבהם גורמים פנימיים שעוזבים את החברה מנסים "לגנוב" לקוחות, עובדים או טכנולוגיה. סעיפים אלו מעבים ומחזקים את החובות המוטלות בחוק על בעלי המניות, כמו למשל חובת הנאמנות שדירקטורים בחברה אמריקנית מחויבים לה, ועוזרים למנוע מצבים בהם צדדים ממורמרים פוגעים בחברה כשהם לא מקבלים את רצונם. 

להיות אופטימיים ומוכנים לכל

סכסוכים בין שותפים אינם בלתי נמנעים, אבל הם עשויים להתרחש גם בין שותפים שמכירים וסומכים זה על זה במשך שנים כמו גם בין שותפים שחיים במדינות שונות כאשר אין חוזה ברור שמגדיר חובות וזכויות. סטארט-אפים ישראלים שפועלים בארה״ב יכולים להימנע מלהיגרר בבוץ המשפטי אם יקדישו זמן ומשאבים לבניית הסכם בעלי מניות מושכל שמכיל מנגנונים ברורים לחילופי דעות, יציאה של שותפים וחובות פתוחים של דירקטורים. כך, גם כשהמציאות העסקית משתנה, בעלי המניות יהיו על קרקע יציבה עם תשתית חוקית שתשמור עליהם.

הבהרה משפטית: מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, כדי לקבל החלטות מושכלות, יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

עו"ד מייקל ארנשטיין הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין האמריקאי Ehrenstein|Sager, המתמחה במשפט מסחרי, ליטיגציה מורכבת ובוררויות בינלאומיות עתירות היקף.