בנק ישראל מרחיב את "הבנקאות הפתוחה": נחשפות ההגדרות החדשות לשחקנים הקטנים בשוק התשלומים

ביום 6 ביוני 2023 פורסם חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג- 2023 (להלן חוק הסדרת – העיסוק). אגב חוק הסדרת העיסוק, נעשו תיקונים עקיפים לחוקי הבנקאות, כך שהמפקח על הבנקים הוסמך לפקח גם על מי שהינו בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ועל כל תאגיד שבשליטתו. בהתאם, תוקנה גם הגדרת "מקור מידע" לפי חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן חוק שירות מידע פיננסי), על מנת שתכלול גם – תאגיד שבשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי. כמו כן, הסמכות לפיקוח על בעל רישיון סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב, שאינם בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, הועברה לרשות ניירות ערך.

לאור תיקון החקיקה המתואר, נדרש כעת לקבוע מה יהיו היקפי הפעילות אשר היקף נמוך מהם יחשב ל"היקף פעילות קטן", הן לעניין החובות החלות על בעל רישיון נותן שירות תשלום יציבותי וכל תאגיד שבשליטתו לפי חוק הסדרת העיסוק והן לעניין החובות החלות על גופים אלה לפי חוק שירות מידע פיננסי.

חוק שירות מידע פיננסי

סעיף 39 לחוק שירות מידע פיננסי קובע כי מקור מידע ייתן לנותן שירות מידע פיננסי גישה למידע פיננסי אודות לקוח, הנמצא ברשותו, בהתאם להרשאת הגישה שנתן הלקוח, והכל באמצעות מערכת הממשק למידע פיננסי, כהגדרתה בחוק זה.

סעיף 41(ג)(1) לחוק שירות מידע פיננסי קובע כי הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי חובת מתן הגישה המתוארת לעיל לא תחול או תחול בתום תקופה שיקבע, ביחס למקור מידע בעל היקף פעילות קטן המפוקח על ידי בנק ישראל, מן הטעמים המפורטים בחוק.

סעיף 1 לחוק שירות מידע פיננסי מגדיר מהו "היקף פעילות קטן" לעניין מקור מידע שהוא בנק, וסעיף 69(א)(2) לחוק קובע כי לעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק, היקף הפעילות הקטן יוגדר בצו שיקבע הנגיד, בהסכמת השר.

בהתאם לסמכות האמורה, ביום 7 בספטמבר 2022 פורסם צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל), התשפ"ב- 2022 (להלן צו שירות מידע פיננסי), במסגרתו הוגדר מה יחשב "היקף – פעילות קטן" עבור מקור מידע שהוא תאגיד עזר שאינו סולק, ועבור מקור מידע שהוא סולק.

בהתאם למתואר לעיל, הטיוטה לתיקון צו שירות מידע פיננסי מבקשת לערוך את השינויים המתוארים להלן בצו:

1. להסיר מן הצו את ההתייחסות לסולק, לאור שינוי סוגי הרשיונות המפוקחים על ידי בנק ישראל, כמתואר לעיל – במסגרת זו מוצע לתקן את סעיף 1(1) לצו, המתייחס כעת ל"מקור מידע שהוא תאגיד עזר שאינו סולק", כך שתמחק ההתייחסות לסולק, וכן למחוק את סעיף 1(2) לצו, המתייחס למקור מידע שהוא סולק.

2. להוסיף את סעיף 1(3) לצו אשר יקבע מה יחשב "היקף פעילות קטן" ביחס לתאגיד שבשליטת בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעוסק במתן שירותי תשלום. בהקשר זה, מוצע לאמץ את ההגדרה שנקבעה בחוק הסדרת העיסוק לעניין "חברת תשלומים". זאת, מאחר שמדובר בגופים בעלי היקף פעילות דומה, ובשל החשיבות ביצירת "מגרש משחקים שווה" לשחקנים דומים.

יצוין כי במסגרת התיקון המוצע לא הוגדר "היקף פעילות קטן" ביחס למי שהינו בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, וזאת בשל העובדה כי מדובר בגופים בעלי פעילות משמעותית עד כדי בעלי חשיבות יציבותית למערכת הפיננסית.

חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום

סעיף 35 לחוק הסדרת העיסוק קובע כי מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי וליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם, לשם מתן שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם, בהתאמה, והכל באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, כהגדרתה בחוק זה.

סעיף 36(ה) לחוק הסדרת העיסוק קובע כי הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי חובת מתן הגישה המתוארת לעיל לא תחול או תחול בתום תקופה שיקבע, ביחס למנהל חשבון תשלום בעל היקף פעילות קטן המפוקח על ידי בנק ישראל, מן הטעמים המפורטים בחוק.

סעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק מגדיר מהו "היקף פעילות קטן" לעניין מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר, וסעיף 37(א)(2) לחוק קובע כי לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר, היקף הפעילות הקטן יוגדר בצו שיקבע הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות.

בהתאם למתואר לעיל, טיוטת צו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל) מבקשת לקבוע מה יחשב היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד המצוי בשליטת מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, באופן דומה להצעה לעיל, ובהתאם להיקפים שנקבעו ביחס ל"חברת תשלומים" בחוק זה.

להמשך לחצו כאן