Moody's לא מעלה חזרה את הדירוג של ישראל, למה ?

בין אירוע מכונן להכוונות להמשך

סיום המלחמה וההסכם שנחתם היוו אירוע מכונן מבחינת כלכלת ישראל, תקציב המדינה ושוקי ההון והמט"ח.  עם זאת, האירוע די נצפה על ידי השווקים (היה בילד אפ לקראתו) והעליות החדות שרשמו שוקי המניות ואיגרות החוב לסוגיהן, תוך תיסוף חד של השקל, קדמו לו.

עם זאת, האירוע ישפיע בעיקר על שנת 2025 ויתבטא בקיטון של צרכי הגיוס ובצמיחת תוצר מהירה יותר, שתוסיף 1/2 אחוז בהשוואה לתרחיש של מלחמה עצימה לכיבוש עזה. לשם השוואה, יש לסגור פער גדול של 4 אחוזי תוצר שנפער עקב המלחמה. 

שנת 2026 היא סיפור אחר. בהקשר הביטחוני – מדיני, צריך יהיה יישום נגלה של ההסכם שהושג עד כה והמשך של שלב ב' לפי לוחות הזמנים. מומחים מעריכים כי זו משימה מאתגרת.

פרט לכך, 2026 הינה שנת בחירות ותחל עם תקציב המשכי, מה שיקשה על הממשלה לנתב תקציבים גדולים לטובת שיקום תשתיות, בנייה ועידוד סעיפי פיתוח.

אלא שחברות דירוג האשראי ירצו לראות דווקא את כל הדברים הללו בשטח ובנוסף, לאחר שהממשלה הגביהה פעם נוספת את תקרות ההוצאות והגירעון התקציבי, הן גם יבקשו לראות תוואי ברור של יעדי הוצאות וגירעון פוחתים מכאן ואילך. כך ירצה גם בנק ישראל.

עד אז, סביר כי הסוכנויות תישארנה על הגדר ולא תמהרנה הן להעלות חזרה את הדירוג והן, כפי שראינו בדוח האחרון של Moody's, להסיר את תחזית הדירוג השלילית.

סביר להניח כי שתי סוכנויות הדירוג האחרות תלכנה בדרכה.

לעיתים נהוג לומר כי השווקים המהירים מקדימים את סוכנויות הדירוג שצריכות להוציא תחת ידן דוח מקצועי ומנומק.

הפעם, להערכתי, לאחר האירוע המכונן שהזכרתי, ניתן לראות בדוחות של Fitch וחברותיה קריאות כיוון. גם אם הסביבה הביטחונית – מדינית משתפרת, גורמי הסיכון לדירוג החוב לא מתמצים בה וכוללים גם אלמנטים פוליטיים, חקיקתיים וחברתיים מקומיים.

דירוג החוב של ישראל נמצא גם תחת הרושם של הסביבה הכלכלית האזורית. החברות תרצינה לראות יישום והמשכיות, מתוך רצון לראות את הסכמי אברהם קרבים, ומתרחבים.