"אם אתה מחליף מטבעות מארנק ביטקויין לאיתריום זה אירוע מס"

פאנל בנושא גילוי מרצון ומיסוי פעילות במטבעות דיגיטליים

בהשתתפות יוע"מ גיתית שלומי ראש החטיבה המקצועית ומ"מ נשיא לשכת יועצי המס

רו"ח אמיר דוידוב, מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים

רו"ח (עו"ד) חגי אלמקייס, משרד אלמקייס פתרונות מיסוי בע"מ

עו"ד אורי גולדמן, יו"ר (משותף) ועדת איסור הלבנת הון ועבירות כלכליות בלשכת עוה"ד

רו"ח (משפטן) נמרוד ירון , משרד נמרוד ירון ושות'

שאלה - התוכנות מתחברות לארנק הדיגיטלי, ונותנים נתונים שאמורים להיכנס לנדבך רווח הון, כל פעולה אמורה להיות בטופס ממש.

חגי: מתחברים לכל הארנקים וכל הבורסות. למה חשוב עניין של שלמות? אם לאדם יש 10 ארנקים, והגדרתם את כולם, אז מעבר מארנק אחד לשני זה לא אירוע מס, זה כמו מכיס אחד לכיס שני והתוכנה יודעת את זה. אבל אם לא הגדרתם אז זה ייראה כתנודה החוצה וזה אירוע מס וזה תקלה, יש הרבה תקלות כאלו וצריך לעקוב ולהסביר ללקוח את הדבר הזה, יש מומחים ללקוח זה.

שאלה - מה לא ייחשב כאירוע מס?

חגי: קודם כל מעבר בין ארנקים, יש הרבה מקרים שלקוחות רוצים לקנות מטבע, ואז הם צריכים לעבור לבלוקצ'יין אחר, ואז ביטקויין יכול להזיז על רשת הבלוקצ'יין של ביטקויים, אבל אם אנסה להזיז על רשת אתיריום זה לא יעבוד, יש פתרון לדבר הזה, עוטפים אותו בעטיפה שאיתריום יודע לדבר ואז זז לי ביטקוין על רשת איתריום. אז מעבר בין בלוקצ'יינים, פשוט ביטקויין אחד העברתי לרשת אחרת, זה לא אירוע מס לדעתנו לא יצא פרסום של רשות המיסים שאומר אחרת, והיא יכולה לטעון. אבל זה לא כזה סביר. כי הזזתי למקום אחר. פשוט בפרוטוקול אחר.

אמיר: מארנק ביטקויין לאיתריום - אם אתה מחליף מטבעות זה אירוע. העברה מארק לארנק זה ברור. אבל אם אתה מחליף מטבע אז כן.

שאלה - זה ביטקויין שהתחפש.

חגי: נכון, יש חוזים חכמים, שמים עירבון, ואחרי שהביטקויין המחופש חוזר חזרה אז הדבר הזה נשרף זה לא שיש פה פתאום יותר.

שאלה - איפה עובר הגבול בדיוק במקומות האלה של הגבול האפור? בין פלילי ללא פלילי? איפה התחפשות היא כבר במקום שלא ייכנס בגילוי מרצון?

אורי: היום אני מדבר רק על הפן הפלילי, יש כמה תיקים כאלה שמתנהלים באיסור פרסום אבל זה תיקים פליליים אפשר לקרוא בכלכליסט או גלובס, הגבול דק, ולמה? כי בסוף מהשטח לא מבינים אותו, ולכן הפרשות מדברות, מתחילות, לא אוהב שמות, אבל נגיד מישהו מהר סוף 30-40 מיליון שח, זה ילדים, אני יודע שיש את השם ומחלקת חקירות שמטפלת וזה הופך לפלילי עובדתי. כל הפרשנות הנחמדה לא יודע שזה יעבור אצל שופט בראשון. כי יש שלוש דקות ולפניך היה זריקת אבנים. בבית משפט לא תופס אולי בפקידי שומה רלוונטים שמבינים בזה. באולמות מתפוצצות הרבה פרשות, מלווים רואי חשבון, שימו לב, כתבתי לי, בנוהל במקרה של מסירת פרטים או מסמכים באופן שלא מלא או נכון רשות המיסים תוכל לעשות שימוש במידע במסגרת כל הליך אזרחי פלילי, מי מוסר את המידע? אנחנו, עורכי דין רואי חשבון ויועצי מס. אני מלווה אנשים באיסור פרסום אומנם שהם חברים שלנו, לא יושבים בחדר אבל הם בבריכה, תיקים שמתנהלים כי פקיד שומה החליט שלא נמסר לא מידע מלא. מי שמוסר מידע זה אנחנו. אבל לפעמים הלקוח לא יודע איך להגיד את זה לא מספר לנו הכל ב100% ובכל מקרה שפקיד שומה חושב שהמידע חושב שהמידע לא בסדר, קוראים לזה נזכר למחלקת חקירות, הרואה חשבון לא ישן בלילה, הגבול דק.

גיתית : אם ננסה לשים את השאלה באופן מדויק, מתי עבירת מס ומתי מקור?

אורי: אני יו"ר איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין זה ההתמחות שלי משנת 2000, הנוהל הזה חל, יש טופס א' שמה כתוב על איזה עבירות הוא חל, במילים אחרות מה שלא רשום שם לא חל עליהן. מה רשום שם? רק עבירות מס. שזה עבירות מעמ מס הכנסה וכו'. הנוהל לא חל על עבירות שאינן עבירות מס. חוק איסור הלבנת הון קצת יותר פרוע מחוקי מס, ויש בו גם עבירות מס אבל גם לא עבירות מס, למשל, דוגמה שבטוח שתסכימו איתי, נתיב צריך להיות מס ואז הלבנת הון, ובעולם שלי מה נעשה שתמיד יש משהו נוסף, למשל מרמה. היא לא עבירת מס, אבל יש לה אותו בסיס של עבירת מס, כי עבירת מס זה מרמה למדינה. חוק עונשין לא בין עבירות בתוספת א', ויש פה בעיה, בגלל זה לדעתי אם נגיד בצורה בפנים כמו שאומרים, הנוהל לא כל כך עובד ואני עדין עם לא כל כך. הנוהל לא עובד.
אמיר: הנוהל עובד מצוין, אם היו 10,000 פניות שהניבו 40 מיליארד הון ותוספת מס של 6 מיליארד שח אז עבד יפה. לדעתי לא נוגעות בזה שהוא יכול לכאורה לגלוש לעבירות אחרות.

אורי: נכון, אבל כשאומרים לי נעשה גילוי מרצון אני אומר זה יכול לזלוג, אם עשית את ההון בהימורים, שיש פרשנות על זה. אני אומר שחוקית ולא, הנוהל שגם ככה זה נוהל ולא חקיקה , חל רק על המס.

אמיר: אני חייב להגיב על זה, אין לנו סמכות להעביר את המידע, להציג באופן כזה כאילו מישהו מגיש בקשה ואז מרימים טלפון לרשות הלבנת הון, זה לא נכון, מקרים שמשהו זולג מרשות המיסים ומתפתח למשהו אחר לא קיימים לדעתי.

אורי: אצלי יש 3 היום.

אמיר: אולי מקרה הקצה. אבל באופן כללי, זה נוהל שמבטיחים לא לעשות שימוש בפלילי אצלינו ובוודאי ברשויות אחרות וכרגע לדעתי לא ממש את הפוטנציאל שלו הרבה בגלל העניין האנונימי, לוקח הרבה זמן, אנשים פרנואידים ישתכנעו וירגישו יותר נוח, אבל בעיקרון אין בעיה מובנית בנוהל שגורם לו להיות לא יציב או תוצאה סופית שנובעת ממנו לא ידועה או מסוכנת וזה פשוט לא נכון.

אורי: פסיכולוגית של הלקוח.

אמיר: עובדתית אסור לנו לעשות שימוש במידע, יש למי לפנות בנציבות כמפקח, יש ניסיון עבר של אלפי תיקים, המס שולם ואנשים הפכו למשלמי מס נורמטיבים, כן חושב שאומנם יש קושי, משפט אחרון, בזה שיש פחד פסיכולוגי של הלקוח לגשת לנוהל עם עצמו ויש את העניין ששי הזכיר עם הכסף מחו"ל חוץ מזה הנוהל עובד.

גיתית: התפקיד שלנו כמייצגים הסוכנים שאמורים לתת את הביטחון לאותם אנשים כדי להביא אותם פנימה לרשת המס ולדווח על ההכנסות בצורה מסודרת, אנחנו שואלים את השאלות כדי לייצר ודאות. שלומי למדתי ממנו שכשמגיע אדם ומבקש לספר לי סיפור שאני מבינה שיש שם בעייתיות לא יכולה לחול עליי בעיה של אתיקה מקצועית, כי מדובר במעשה שנעשה לפני כן, כל מיני מקומות שאנחנו צריכים ודאות כדי שאנחנו כמייצגים לא נגיע לחדר חקירות. נעבור לנמרוד, יש לנו עוד שני מסלולים בנוהל, גם הכנסות שכר דירה ממגורים וחשבונות בנק מחו"ל, אמיר מחכה לדבר על מקור הכסף, תסביר לנו.

נמרוד: בניגוד למדינות כמו ארה"ב ששם יש נוהל גילוי מרצון קבוע, אמרה מדינת ישראל לא, אנחנו יוצאים ממבצעים ובאה והצהירה שזה יהיה האחרון. ימים יגידו.

אמיר: אחרון בצורה של חנינה במסגרת נוהל, יש מחשבות על לעשות חקיקה שתסדיר את הגשת דוחות או דיווח מאוחר.

גיתית: זה חשוב, ואז אין נהלים שצצים מעת לעת, וזה מאפשר פעם בחיים.

אמיר: אבל מלווה בקנסות כבדים.

חגי: רק לא להעתיק מהאמריקאים, כי 50% מיתרה גבוהה חותכים.

נמרוד: זה נושא שמדברים עליו הרבה שנים, לא שיהיה נוהל אלא חקיקה ראשית, זה לא קורה כרגע, מה שכן, בניגוד לנהלים קודמים שהיו קטליזטורים כמו מסמכים פנמה וכו', העולם היה עולם אחר, היום רשות המיסים לא צריכה את מסמכי פנמה, לא צריכה שיגלו לה בצורה כזו, היום לכל מפקח יש מידע על חשבונות בנק והמידע זורם בפוש לרשות המיסים, כל מפקח רואה מידע על העברות לחו"ל, הAI הרבה יותר קל לרשות המסים, וזה צריך לתווך ללקוחות, זה הזדמנות לבוא להוציא את כל השלדים מהארון. גם לקוחות שאמרו פעם לא יגלו זה בקפריסין, אז מספר לכם שאנחנו בתהליכים של חתימת אמנת מס עם קפריסין, וכל החבר'ה שנמצאים שם בחשבונות בנק אז במסגרת CRS גם ידווח לרשות המיסים, כל זה בא נוהל לפתור בצורה פשוטה. ז"א כחלק מהמסלול הירוק, וכחלק מכל הנושא של עודף המידע שיש לרשות המיסים, באה רשות המיסים ואמרה שאם יחסית חד מימדי עד 4 מיליון שח ליום 31.12.2014 אז הדולר היה גבוה, בערך מיליון דולר, ובשכר דירה עד 250 אלף שח בשנה, במקרים כאלה אין בעיה אפשר לעשות בנוהל מקוצר ופשוט וברור, וזה מה שצריך לעשות, גם מבחינת מידע של רשות המיסים על הכנסות שכירות אם לקוחות היו אומרים אני לא מדווח ושכן שלי גם, היום אתה מעביר למידע לרשות המיסים דברים יתגלו. להסביר שהעולם ישתנה ודברים השתנו, יש עד אוגוסט 2026 בטח במסלול הירוק לתווך ללקוחות, גם נושא אנונימיות שדובר.

גיתית: חשבונות בנק ספציפית, לא דיווחתי כל השנים לרשות המיסים על חשבון בנק מחו"ל, אז אומר בן אדם שזה החשבונות מה צריך לבדוק?

נמרוד: דבר ראשון הסיפור מה היה מה מקור הכסף, ובנושא הזה צריך להקפיד לשאול ברחל ביתך הקטנה בצורה ברורה. אם לקוח אומר ירושה. ואז כשמסתכלים ורואים רגע מכרת נכס. אומר נכון, ירשתי נכס מכרתי אותו ואז השקעתי במניות, אז בסדר זה לא אומר שזה ירושה, צריך לבדוק בצורה ברורה להסתכל על אסמכתאות ולא לסמוך, כי לקוח אומר כן זה שלי, אבל זה לא שלך זה חברה.

גיתית: מה המשמעות אם לא יודעת להוכיח את מקור הכסף?

נמרוד: כתבו בצורה ברורה מה המקרים שלא יחול מס על הקרן. מאוד קצר ומאוד ברור שמדברים על ירושה או מתנה. במקרים שאנחנו בוודאות יודעים שבאמת באמת הסכום הראשוני לא היה בתוך בסיס המס בארץ. לא כתוב מה קורה בכל יתר המקרים, זה נתון לפרשנות, מהנהלים הקודמים אנחנו יודעים שבמסגרת ההליך השומתי צריך להראות לרשות המיסים שזה סיפור המקרה ומפה הכסף ומפה מבינים כמה מס יחול על הקרן וזה נע באינטרוולים מאוד גבוהים מ5-10-50% במקרים קיצוניים. מכיר מקרה אחד. אם את יודעת את המקור ויש לך ראיות למקור והמקור לא היה בבסיס המס, גם אם לא עשית סטפ אפ.

גיתית: את צריכה להוכיח.

נמרוד: אז תראי, אגיד משהו, בניגוד לנהלים קודמים, רשות המיסים עשתה בחוכמה רבה ניסתה להפחית את אי הודאות. בגדול גם הוראת הביצוע מדברת בדיוק על המקרה הזה ושם לא צריך להיות מס על הקרן, בנוסף עצם העובדה שהיום יש גורם אחד שמרכז את הסיפור הזה בטיפול הנוהל החדש והוא בקשר ישיר עם הילה בעניין הזה זה מאוד מפשט ומקל וגורם לאחידות עם פקידי שומה. בנוהל הקודם הייתה סמכות והרבה שיקול דעת לפקידי שומה דבר טוב וראוי אבל הייתה פחות אחידות.

שאלה: תנאי סף אם לא הגשתי בקשה בעבר, היו מקרים שהגשתי בקשה בעבר וסיימתי ועכשיו מקרה חדש קריפטו.

אמיר: מחפשים אצלך את עיקרון תום הלב. אומרים אנחנו רוצים שתפנה אלינו בתום לב ותהפוך לילד טוב מיסים, אז באת והיית לא בסדר, לא אשתמש במילים יותר חריפות, עבירות מס זה דבר שכיח, כי על כולנו מוטלים מיסים ויש אפקט דחיינות וכדומה, בעיקרון אדם שהלך להליך גילי מרצון מאותה נקודה יהיה יותר מודע ולכן לא הייתי בעד להכניס את התנאי לגילוי, אבל הוא לא ילד של חטיבה מקצועית, אלא גם פרקליטות מדינה וחקירות אז זה מה שהייתה הטענה שאין אפשרות. גם נמרוד אמר שלהרבה אנשים גם ברשות המיסים וגם במשרד ההליך לא יורד טוב בגרון נכון שצריך להיות צודק ולא חכם אבל יש אנשים שזה קשה להם.

גיתית: אני חושבת שלהצעת החוק נקרא פעם בחיים. אורי, אחד המכשולים העיקריים שעמדו בנהלים קודמים זה נושא הבנקים, הם לא מוכנים לקבל את הכספים, גם אחרי שאדם עבר הליך גיליו מרצון ושילם את המס, גם עכשיו בנקים לא מתרצים וקציני ציות לא מוכנים לקבל את הכסף, מבין שהגשתם תביעות וחייבתם את הבנקים.

אורי: בשורה אחת, יש פסק דין כזה, הוא לא טוב ד.א, קוראים לו פורמן נ' בנק הפועלים, בא במחוזי חיפה ואמר אתם חייבים לקבל את הכסף שלי כי עברתי גילוי מרצון, השופט קיבל את עמדת הבנק, הליך גילוי מרצון לא מכשיר אוטומטית את הכסף. זה מה שאני אומר ללקוחות, ייצגתי תיק של 100 מיליון שקל, היו לה הרבה חדרי בריחה, גם תשלום המס, רוצה שתשימו לב כי שם הדוגמה הכי מובהקת, תשלום המס לא שינה את מקור הכסף, הייתה מוכנה לשלם 25% רווח הון כי היו לה הוצאות, הבנק לא היה מוכן לקבל את הכסף כי הכסף היה מחדרי בריחה. גם שופטים אומרים את זה. זו הבעיה הכי גדולה כי אחרי התהליך המכובד לא תוכלו להכניס את הכסף מהבנק. נגיד רווחי קריפטו 20% אמר סיימתי גילוי מרצון רוצה להעביר את הכסף לבנק לשלם את המס ולא מצליח. אומר שאם לא הצלחת, נוהל חדש, שנכשיר את תשלום המס לפחות. הבעיה בנוהל השני שלא עובד, יש אולי 4 בקשות כאלו, קיים מ23, למה? כי אומר שאכשיר לך את שלום המס על חשבון הקרן. ואז תוכל לשלם לי ובקרן לא תוכל להשתמש, לכן גילוי מרצון הוא רק התחלה מול רשות המיסים, אחרי זה מול הבנקים, הטיפ שתשלבו באנשי קריפטו קוראים לזה חוקרים פורנזים מהרגע הראשון, צאו מהנחה שלקוחות יגיעו להסדר, לכן מהרגע הראשון צריך להביא חוקר פורנזי חוקר בלוקציין שעוקבים אחר הכסף.

גיתית: יש מקרים הפוכים שאני מעבירה מחשבון בנק בחול לארץ ואז נפתח תיק ברשות המיסים?

אורי: יש מקרים שאנו יודעים בדיעבד, הבנק מחוייב לדווח מעל 50 אלף שח, ב CRS הוא עוד יותר מפחד, איך שהוא רואה משהו לא בסדר הוא מדווח לאיסור על הלבנת הון, והיא לא פה עכשיו, היא אמורה להחליט מה היא עושה על המידע הזה, אם החלטה שנוגעת במיסים מעביר לפה, אם לזה אז צחם כי זה יותר מעניין, ואז גם יש בינלאומי, גם מדיווח של הבנקים, וגם יש חיסיון שתדעי, לא יודעים מאיפה התחיל תיק אם עובדים נכון ברשות המיסים, רק מנחשים שזה פקיד הבנק. יש מקרים הפוכים.

גיתית: בזירה של הקריפטו, רשות המיסים בדיונים על חוזר חדש שמתייחס על מחיר עסקה לעניין מעמ על שירות בתשלום בביטקויין. נמצא בדיונים, על מה מדובר?

חגי: ארצה גם להתייחס לעניין הקודם. במה שאת אומרת, זה התחיל מהחלטת מיסוי 209.18, זו החלטת מיסוי שהיה לנו הכבוד למשרד שלנו לפנות ולקבל את החלטת המיסוי, לא יודע למה לבטל החלטת מיוסי טובה והיחדיה שהוצאנו. שפנינו לרשות המיסים ב-2018, היו לנו לקוחות, התחלנו לטפל ב2016 בלקוחות קריפטו, וגם אז אמרו לנו שרוצים לשלם בביטקויין או איתריום, אמרנו אוקיי נשלם, הלכתי לשותף אמר שלא מקבל ביטקויין כי זה הלבנת הון לך לרשות המיסים. באותה תקופה הביטקויין היה הרבה יותר תנודתי מהיום. פנינו לרולנד שהיה סמנכל מקצועי, אמרנו לו רולנד מה עושים? תן דוגמה, באותו יום קיבלתי ביטקויין אחד נגיד 5000 דולר בנמוך של היום ו6500 בגבוה של היום. הראיתי לו צילום מסך. זה היה המספרים. מה אני רושם? מה אני כותב בחשבונית ובקבלה? כותב 5? 5.5? צריך לראות מה בלוקים עוברים? מיסים אני מבין מה צריך חשבונית, מה עושים? קיבלנו את החלטת המיסוי, שאומרת שאם תוך שבועיים, צריך להוציא חשבונית, עשית הנזלה, אז עניין פשוט לך לכמה שבסופו של דבר היה בעצם בהנזלה, על זה אתה מוציא את החשבונית וההוצאות ניתנו והכל היה בסדר, אם עברו יותר מחודשיים מסתכלים עליך בעיניים של משקיע, ואז אחרי שבועיים צריך להוציא חשבונית על הסכום הממוצע, גבוה בתקופה פלוס נמוך בתקופה חלקי שתיים. זו החלטה שקיימת היום ד.א. מה שהיום רשות המיסים רוצה לעשות זה לשנות את ההחלטוה. לפני שבוע ישבנו עם אמיר והילה כדי לשנות והיום רוצים לעשות משהו שלדעתנו הולך לסרבל יותר. ללכת ולבוא לראות ממוצע בתוך היום, לא לעשות בצורה פשוטה אלא לראות את הגבוה נמוך באותו יום, נגיד ככה, לעשות לנו חיים קשים יותר.

אמיר: אתייחס בקצרה, אנחנו עדיין בדיונים, חוק מעמ מועד חיוב מכניס למגרש משחקים מוגדר והיה ביקורת על הסיפור, עדיין בדיונים, בראש לא להכביד על השוק ונמצא את הפתרון, לא רוצה להיכנס לזה יותר מייד. גם מה שאמרת אבישי פה, מנהל מיסוי בינלאומי, אתמול פרסמו חוזר על תיקון 272 לפקודה שמחייב עולים חדשים ותושבים חוזרים להגיש דוחות. פרסמנו לציבור את החוזר, ופרסמנו את זה להערות הציבור, שהם כרגע לא פשוטות ואומרים שזה מסובך, אנחנו בכיוון ומטרה לשיח עם השוק והידוורות ולהגיע לפתרונות הכי טובים במסגרת מגרש משחקים חוק ודין ולתת פרשנות הכי סבירה, גם את זה מניח שנפתור כמו הדוחות. נדון ונדבר.

גיתית: חייבת להגיד שבכל המקרים של הלשכה שפנינו הייתה אוזן קשבת ונכונות לדון בדברים ולהגיע לעקרונות של וודאות מיסויות ולייצר בסיס יותר נוח. 

גיתית: מיסוי בינלאומי - לפני 3 שנים הסתיימה פעילות ועדה שישבה שנתיים, בשינוי תושבות ושליטה וניהול בישראל ומתי לא, והוועדה סיימה עם המלצות בסופו של דבר התפזרה הממשלה, ועכשיו חזרו לדיונים וכל מי שהיו לו פוזיציות רחוקות לגבי תושבות או פעילות בחו"ל כדאי שישקול להוציא את חוות הדעת המגירה ולעשות גילוי מרצון.

אמיר: הוועדה המליצה לעשות תיקון למקום מושב ליחיד, החוק מפנה למרכז החיים, בוחן פרמטרים של בית קבע, מקום מגורים של בן בת זוג, ילדים, עסקים, הפסיקה הוסיפה תושבות במדינה אחרת, יוצר המון חיכוכים, הלכו פסע בכיוון הנכון שיהיו חזקות חלוטות שבהתקיימן ייראו את היחיד כתושב ישראל וחזקות חלוטות שבהתקיימן ייראו את היחיד כתושב חוץ, ואמרו ככל שהחזקות לא חלות עליך נחזור למבחן מרכז החיים. אז יצא תזכיר בשיתוף משרד האוצר שצמצם את השטח האפור ואומר שככל שאתה שוהה בישראל מספר ימים מסוים אז יראו אותך כתושב ישראל באופן חלוט, ככל ששוהה מספר ימים מסוים בחוץ כתושב חוץ והשטח האפור יעמוד על קנו, אנחנו חייבים לחוקק את סעיף 100 א' לפקודה, להוציא תזכיר על מס יציאה, מין הסתם נעשה את זה יחד שי, כי זה מהווה פרצת מס גדולה. מעבר לזה לוועדה לא היו יותר מידי המלצות משנות עולם.

גיתית: אתמול שר אוצר הגיע עם בשורות הפוכות.

אמיר: ועדה דיברה על דיווח, הנסיבות השתנו, עברנו את המלחמה הקשה והמרה הזו, ויש תהליכים של אנטישמיות והיהודים חיים בסביבה חברתית ותרבותית שמשתנה כנגדם ואנחנו כולם מקווים, ישראל היא מדינת לאום של העם היהודי, ויש רצון לעודד עלייה. נעשה את זה בזהירות אבל זה לא אחד סותר את השני. 100 א' נמצאים במצב שיחיד תושב ישראל צובר הון רב בפעילות עסקית מחוץ לישראל, ובפעילות יש עליית ערך ומתחמק ממס על ידי העתקת מקום המושב למדינה אחרת ובאופן לא נאות ילך למקום שאין מס ואז לא משלם לא פה ולא שם זה שני דברים שונים, יש הבדל בין עולה חדש לישראל, שלא הייתה פעילות עסקית ורוצה להעתיק את מקום המגורים לתושב ישראל שלא משלם מה שמגיע לנו. ככל שנגבה מס באופן יותר הוגן ושיוויוני נוכל להוריד את נטל המס גם על זה השר דיבר, הקלה על מעמד הביניים כדי שזה יוכל לרקום עור וגידים ובעל ממשות צריך מקורות תקציביים 500 מיליון שח זה הרבה מאוד כסף.

נמרוד: ברגע שתזכיר החוק יאושר בחקיקה, הוא לא מבטל אמנות מס צריך לזכור.

אמיר: הרבה פעמים אנשים מתגוררים במדינת אמנה בלי אישור תושבות, לא באים למדינה ורוצים להצהיר וחלק ממכם והגנת אמנה. רוב הויכוחים הם במצבים שלאותו אדם אין אישור מדינת אמנה אחרת גם נוציא וזו הזדמנות שכשהתזכיר יוגש לועדת כספים נוציא נוהל מוסדר מתי אתה מנתק תושבות לעניין אמנת המס, כל תושבי רילוקיישן יוכלו לקבל ודאות מתי חדלים להיות תושבי ישראל. יוצאים הרבה רולינגים ביחידה למיסוי בינלאומי ב20 שנה האחרונות וברגע שזה יהיה נוהל מוסדר זה יהיה .

השנה יהיו הרבה פרסומים, נובמבר דצמבר, המדיניות והחזון שקיפות שקיפות שקיפות, לפרסם את מדיניות הרשות בלי לפחד שנחטוף מכות אלא להיות שקופים, זה פחות טוב למייצגים כי אז הנוהל לא גלוי לציבור אבל המטרה שאנחנו משרתים את ציבור מדינת ישראל, וזו המטרה שלי לפחות להגיע לכמה שיותר דברים מפורסמים ונגישים לציבור. לגבי האמר, בדיוק העניין, רוצים שיהיה חוק פשוט, שלא יהיה מצב שבו נקרא לרכב שאמור להיות פרטי, לא בדיוק המקרה, רכב לא פרטי, אלא מקרים ברורים וחותכים, זה מה שהתזכיר תושבות בא לעשות.

---

 

נוהל גילוי מרצון – דומה ושונה לעומת הנוהל הקודם שהיה

אמיר: נוהל גילוי מרצון זה נוהל שמאפשר דיווח מאוחר על הכנסות ונכסים שסוטה מהוראות הדין שנעשה לא בזמן כמובן, שהמדינה מבטיחה שלא ינקטו הליכים פליליים בשל ההגשה המאוחרת, זה בעצם כל מה שגילוי מרצון מאפשר, שסמכות החנינה מאצילים לסמנכלית מודיעין וחקירות ברשות המיסים. הנוהל מאוד רחב, אתחיל בהתחלה עם מה שזהה לנוהל הקודם ואז אדבר על הנקודות שהשתנו, חל על מס הכנסה, מעמ מיסוי מקרקעין מכס בלו על הכנסות ונכסים בישראל ובחוץ על תושבי ישראל וחוץ. על נוהל גילוי מרצון יש תמיד מספר עקרונות יסוד, כאשר הראשי בהם הוא שאי אפשר להיכנס להליך אם בזמן הגשת הבקשה יש חקירה או בדיקה של רשות המיסים בנושא כי הנוהל בא לעודד פנייה בתום לב כאשר את לא חושב שרשות המיסים על הגב שלך, לכן זה התנאי הבסיסי הוא שבדיקה זה דבר רחב. עיקרון שני שלא חל על הכנסות לא חוקיות, ועיקרון שלישי שהגילוי חל רק על מה שגילית, זה לא נותן חסינות על עבירת מס אחרת שלא דיווחת.

העקרונות ואגע בהן, תמצית עקרונות השומה לגבי הפסדים ומיסי חוץ כאשר ההכנסות שמדווחות במסגרת גילוי מרצון הן קופסא סגורה, אי אפשר לקזז עם הפסדים ורווחים אחרים, שנוצרו במסגרת הדיווחים של הליך גילוי מרצון או להוציא החוצה, והוצאות שכר טרחה נעשה בגילויים קודמים וכאן נאמר שוב שנותנים חצי הוצאות שכר טרחה וחצי תשומות למס ערך מוסף שיש בהליך, כי יש גם פן אזרחי לפי סעיף 17.11 לפקודה ואז גם הליך פלילי שלא מעוניינים במתן הוצאות, העקרונות נשמרו, מה השתנה? בגלל שרוצים שי שהיה פה קודם ומי שלא יודע אנחנו במלחמה, תקופה לא פשוטה, הביא אותנו לשיא של הכנסות ממיסים, זה טבעי, פונקציה עולה בין התוצר לבין ההכנסות ממיסים אבל שי עבר בהרבה, מדובר ב500 מיליארד שח והאוצר מבקש 530 שנה הבאה, ואין תקדים, וזה חלק רווחים לא מחולקים וחלק תקבולי מילואים, ואנחנו לא יודעים אפילו איך התוצאות כאלה טובות. החלטנו שבגילוי מרצון צריכים להתעסק רק בתיקים מהותיים. לכן יש שני מסלולים, מסלול תיקון דוחות ומסלול של הליכי שומה שזה מה שהיה בעבר. תיקון דוחות כדי להיכנס או מתי חייב להיכנס כי זה לא וולנטרי אלא מחויב, ככל שהנכסים עד 4 מיליון שח ב31.12.2014 ושווי או שווי הכנסות משכר דירה הן 250 אלף שח בשנה או הנכסים והכנסות שלך ממטבעות קריפטוגרפיים הם 500 אלף שח הכנסות, מיליון וחצי הון, במקרים האלה אתה חייב להגיש דוח מתקן לפקיד שומה ולא נכנס לדיון, מסלול ירוק, חידוש שלא היה בעבר. מעבר לזה, יש את הליך השומה, שזה הליך שומה לכל דבר ועניין ומיד אגע בזה כי זה משהו שמאוד חשוב לשים אליו, לאור הביקורת שיש עלינו, בגלל שאין כיום הליך אנונימי בהליך הזה למרות מה שהיה בעבר, גם לא מדויק ואתייחס לזה. מבחינת הגשת הבקשה, מוגשת לסמנכל חקירות ומודיעין ומועברת, וזה מאוד מאוד חשוב, לקבוע אם אתה במסלול שומה או תיקוני דוחות על ידי המחלקה לגילוי הון, ובעצם מעל סכום מסוים של הון, פקיד השומה לא יכול לחתום על ההסכם בלי שהחטיבה מקצועית ומחלקה נותנים אישור, חלק מהרצון שלנו להסיר את החשש באופן אנונימי, חטיבה מקצועית מעורבת בתיקים של הון מעל 10 מיליון שח ובנכסים כספיים ב5 מיליון שח, בנכסים קריפטוגרפיים ההסכם צריך להיחתם באישור חטיבה מקצועית, וזה מייצר אחידות, כי אם יש ויכוח אם הכנסה מעסק או לא, אז פקיד השומה, הוא מבוקר ויש גורם נוסף שרואה את כל התיקים בארץ ברמת המטה, לכן צריך לשים לב לדבר הזה הוא מאוד חשוב.

שימוש במידע, אוקיי? חלק מזה שהנוהל התעכב כי היו לנו כל מיני דין ושיח עם פרקליטות המדינה מתי אפשר להשתמש במידע ואיך. שלושה מצבים. ככל שאתה מגיש את הבקשה והיא נדחית, בגלל שכנראה יש בדיקה או מידע ברשות המיסים, אסור לנו לעשות שימוש, לא במישור האזרחי ולא פלילי. אם אתה מגיש בקשה, והבקשה התקבלה, בסדר? וחתמת על הסכם. ואז מכל סיבה שהיא אתה מתנהג בחוסר תום לב, לא משלם את המס, בעצם מתנהג במה שאנחנו מכנים חוסר תום לב ומנצל לרעה את ההליך אז יכולים לפסול את הבקשה, מקרים מאוד נדירים, דרור דניאל ציר ראשי מאוד ברשות המיסים וראשון שקבעה את הנוהל ב2014 הצלחה מסחררת, אתה הראשון שנפל לי בכוונת הפרגונים, תבדקו עם דרור, כמעט אין שימוש בדבר. עכשיו האפשרות השלישית חשוב לשים לב. אם מישהו הבקשה שלו מאושרת, ויש סכסוך שומה, ובעבר זה היה נדיר, כי הנכסים והפעילות שנכנסו לתהליך גילוי מרצון היו פשוטים, היה נכסים פיננסיים, מיסוי הקרן, ויבקרו אותי, היום הנכסים הם קריפטוגרפיים וזה ייצור ויכוחים קשים מאוד כי זה בעניין סיווג רווח הון או הכנסה מעסק. הנישום יכול להגיד לפקיד שומה שאני לא איתך כי זה לא הכנס מעסק או לפי פרופורציה מסוימת ואז נערך הליך שומה רגיל, מערערים לבית משפט ויש שימוש במישור האזרחי, כמובן לא פלילי. 

אמיר: כעיקרון הליך גילוי מרצון חל על הכנסות שהופקו או נצמחו ב10 השנים שקדמו להגשת הבקשה. מבוסס על סעיף 225 לפקודת מס הכנסה על התיישנות פלילית. השאלה כמה מס חל או חל על הכנסות שקדמו על 10 שנים והרבה טענות שמס הכנסה מטיל מס לא חוקי, היה תביעה ייצוגית שעלתה לעליון וזיכנו שם, והיה הערות על המיסוי על הקרן אבל ניצחנו. הרציונל של הטלת מס על הכנסות שנצברו עובר לתקופת ההתיישנות שהיא של סעיף 225 לפקודה, שעצם הפנייה לגילוי מרצון זה אומר הגשת דוחות מתקנים, והואיל ויש הסדר בין המדינה לנישום, המדינה מוותרת על הזכות לתבוע בהליך פלילי והנישום לא צריך לטעון התיישנות, וזה כאילו הגשה באותו יום משחר הנישום, אבל כשיש קושי בהמצאת מסמכים לתקופה שעולה על 10 שנים לפי החוק צריך רק 7 ו10 שנים קל וחומר אז מוטל מס מופחת ואחיד, ולרוב התכווננו לשיעור המס הכי נמוך על הכנסות פסיביות 15% כשאני בא ואומר, נמרוד נתן הוראות להורשה ומתנה, אם מוכיחים שמקור הכסף היה מחוץ לבסיס המס בישראל אז פוטרים את מיסוי ההון את יתרת הפתיחה, עוד פעם, אם יש בעיה, זה לא מקור תקציבי גילוי מרצון, לא בונים על מיסוי הקרן, ובטח שהליך הנוכחי שעיקר הפניות יהיו במטבעות קריפטוגרפיים, נאמר את עמדתינו אין בעיה לפתור את זה ככל שמוכיחים, לפעמים מורכב ומסובך, הגישה היא אחידה, מס אחיד ונמוך 15% על יתרת הפתיחה, שער חליפין של יום חתימת ההסכם, בלי ריבית והפרשי הצמדה, בלי מס יסף, וכל מיני רעיונות שיכולים לעלות מפקחים יצירתיים.

גיתית: זה חשבונות שיש בהם יתרה שהיו בה רווחי הון וכו'.

אמיר: נכון, גם אם את לא יכולה להוכיח את מקור הכסף.

גיתית: אם היו טרנזקציות.

אמיר: אם זה במהלך 10 השנים, אנחנו לוקחים את יתרת הפתיחה לשם הפשטות או לא לפני ולא לעומק, כי בנקים שונים לא שומרים בארה"ב 10 שנים ואחרים 7, אם יש כניסה לחשבון לא מוסברת אז לפי שיעור מס רגיל של 21. וזה לא על הקרן. על הקרן אני לא בודק מה היה דקה לפני אלא יתרת פתיחה ממסה במס אחיד נמוך וקבוע, לפחות יש מדיניות קבעוה שלנו, לא עולה על 15%, מי שיש יותר אז יפנה להילה, מה שלא זה זה דין רגיל, דין רגיל להפרשי הצמדה, המרת מט"ח, אם לא מוכיחים שעבר ממקור אחר שמוסה או תושב חוץ. עליית ערך לא מתחייבת במס. פקודת מס הכנסה רגילים פר סיי.

חגי: רוצה לתת דוגמה עם תיק של תקופות. 10 שנים בפרקטיקה מגיע בכלל משוויץ, רוב התיקים בחשבונות הבנק היו למעלה מ90% משוויץ, שם יש חוק 10 שנים, בישראל ומדינות אחרות 7 שנים. קייס אמיתי שהיה לנו, קילבנו תיק שלקוח אומר שעשיתי רווחים של עשרות מיליוני שקלים אז, אז זה הפטור הרבה לפני 2003, ומה שעשה הלקוח שלנו, הוא משך כסף מהקופה ממש משך כסף כסף כסף מהבנק ועם דילרים היה מפקיד את זה בשוויץ, יצר לו נאמנות אז זה היה 20 מיליון דולר. אמרנו לו תראה, בזמנו, אמיר זוכר את ה10% מס שהיומ טילים על הקרן, אמרנו נלך ונוכיח, בנקים בישראל שומרים 7 שנים, קיבלנו 17 שנים אחורה הצלחנו להראות פעולות וקופה מושכים ושוויצרים קיבלנו הרבה יותר שנים אחורה, מי שהתעסק בסוף לא שילמנו מס על הקרן אלא מס ממש צנוע. מי שיתעקש גם בישראל ובשוויץ אפשר לקבל אחורה. זה שיש 10 בשוויץ וזה 7 פה ובארה"ב אם עושים מאמץ ומשלמים יפה אז תקבלו.

נמרוד: להדגיש שאם נכנסו כספים במהלך התקופה זה לא יהיה במסלול ירוק, לא רק התנאי של סוף 2014, אלא גם שלא היו הזרמות.

שאלות: אחת שאמרת הון עכשיו, אז למעשה ממה שאתה אומר תיקים במקוצר אין מס על ההון בכלל?

אמיר: הליך של הגשת דוחות ולא מוטל מס על הקרן, אלא אם כן פקיד שומה מוצא משהו חריג. הילה מסווגת זה לא בהגשה. כעיקרון זה חלק ממה שאמור לפתור ההליך המקוצר.

נמרוד, חוץ מהמסלולים שמכירים כרגע, ביטקויין, שכר דירה, יש עוד מקרים שנתקלת בהם? שמעתי משיכות בעלים שמחליטים להוציא מהמאזן?

נמרוד: הנוהל לא מגביל מקורות וסיבות הכנסה, כל לקוח שיש לו בעיית דיווח שלא דיוח על משהו יכול לנצל את זה וללכת לדיווח מרצון, ההזדמנות להוציא שלדים מהארון גם עורכי דין ויועצי מס, היו מקרים של חברה שאומרים 3ט1 בסדר אני 30 שנה עובד ככה, לא שמתי לב, לקח זמן להטמיע את הסיפור הזה, הזדמנות לבוא ולטפל בנושאים, נושאים של עולים חדשים שנגמרות להם 10 השנים ואומרים רגע אבל לפני 10 שנים הלכתי למייצג ואמר לי הכל פטור, אז עבדתי 10 שנים בחברה שלי בארה"ב, בישראל ואז בסוף 10 השנים אומר הכל היה חייב, הפטור לא פותר מעבודה בישראל, ואז מבינים את זה. מעבר להסדרה קדימה של להסביר להם כן לא, כל ההכשרה של העברה, זו ההזדמנות, עכשיו, זה באמת, הגילוי הזה כשדובר על קריפטו דובר על שכר דירה במקביל למידע מהטאבו אחרי חשבונות בנק אחרי ששווייץ נשאר שום דבר, מה שידענו מהנהלים הקודמים, כל דבר אחר יכול להיכנס גם למסגרת גילוי ברצון אומנים לא במקוצר אבל פה.

גיתית: 14 חוקים שנכנסים לרבות בנוהל הזה שהכניסו שלא היו קיימים, חוק צמצום מזומן, מכס, פקודת טבק אפילו, מיסוי מקרקעין, כל עבירות מס שבגללן אנשים לא ישנים בלילה, זה הזמן לבדוק אם להגיש גילוי מרצון.

נמרוד: בדרך כלל מיסוי מקרקעין הרבה מאוד שנים אחורה וזו ההזדמנות, אנחנו בתור מייצגים צריכים לתווך ללקוחות שלנו.

אורי: דוגמה פשוטה וקיצונית, מזומן היום, הכי פשוט, באמת, נוגע כמעט בכולנו, מישהו אומר 100 מיליון שח מזומן יש לי מתחת לעץ. ריב ריב עם רשות המיסים, יגיד יאללה 25% נוכיח את מקור הכסף, אני רוצה להקשות בדוגמה הכי פשוטה, האם מישהו חושב שהבנק יקבל את המזומן? בטח? קריפטו נתפרע, מזומן שילמתי מס, אם שילמתי את המס עדיין בשלב הבא קשה לי להכניס אותו לבנק, אני רוצה שיהיה ברור לכולם. בעיה גדולה לשלם איתו מס.

נמרוד: מה שאתה אומר היה לנו סיפור בגילוי הקודם, גילוי של מאות מיליונים הגענו להסדר עם הרשות הלקוח רוצה להעביר את הכסף, עשינו בארה"ב ובישראל, אמרתי לבנק שיבטלו את הגילוי. הלכנו לרשות המיסים, לקוח שלא מבין בזה, בסך הכל עורך דין ששכח, הלכנו לרשות המיסים, אמרנו תוציא צו בתור מפקח, הוציאו צו והבנק התרשם מאוד ושלח לתייק במגרסה ובסופו של דבר עד שלא עשינו, ולקחנו את המחלקה הכלכלית, היה לו תיעוד של 30 שנה אחורה והראינו איך הוא קנה את המניה הזו והיה רווח ואחרי כמה חודשים בזכות סבלנות של רשות המיסים הצלחנו.

גיתית: לפני שנה עשינו קורס של לשכת יועצי המס שהוביל חגי בנושא קריפטו וישבה במושב הילה גרטי שהייתה אמורה להיות פה, וסיפרנו כמה כוחות השוק חזקים, יש שיטות של אנשים שמחברים כרטיסי אשראי לארנקים דיגיטליים, לרשות המיסים אין בעיה לשלם במזומן איזה סכום שאתם רוצים, נושא של הבנקים צריך לפתור כי מהווה קושי גדול גם לשלם את המס.

חגי: יש מקרים שאומר למה לא ללכת לגילוי מרצון. יש מקרים שלא בהכרח צריך ללכת לגילוי מרצון. למשל עניין תושבות, אם יש לי אדם שאומר תקשיב העלמתי מס, לא מתבלבל, אבל מתברר לכם, שמבחינה עובדתית הוא העלים את המס כשהוא לא היה תושב ישראל, אין עבירת מס בישראל, אין מה ללכת לגילוי מרצון. תושבות צריך לבדוק. מקרים שאני יכול לדבר על ספק הכנסה. למשל דוגמה, ישבנו סנטו ואני לפני חודש, יום לפני כנס קריפטו ג'אנגל זה היה אמיתי. הגיע בחור שהוא אספן של פוקימון. פוקימון זה קלפים שעוד מעט יחגגו 30 שנה לפוקימון אז הערך עולה. מה זה הקלף הזה? יש קלפים שעולים המון כסף, ואם אספן מחזיק הרבה הוא מחזיק כמה מיליונים. מה אני יכול לטעון? מטלטלין לשימוש אישי. משחקים ומעבירים קלפים. מצד אחד יכול לטעון שזה לא הכנסה, לא חייב במס, הצד השני יכול להגיד שאם אתה אספן יש לך אלפי קלפים ואתה עושה דירוגים וסיפורים, יכול להיות שזה עסק, משלח יד, עסקת אקראי. זה לא תמיד צריך לרוץ תמיד לגילוי מרצון, יש מקרים שהם ביניים, וספק אירוע מס כמו שתי הדוגמאות שנתתי.

אמיר: הליך גילוי מרצון חל על עבירות פליליות, ולא שיש מחלוקת, אם סוגיית תושבות סבירה, ופוקימון ולא מטילי זהב, אז באמת סכסוך אזרחי. אני חייב להגיד לכם, אני כבר מסתובב 7 שנים בכל מיני דברים סביב מזומן כי מאוד קשה לפתור אותו כי אי אפשר להוכיח. אז זו בעיה. אבל את לא יכולה להוכיח שזה של המוריש.

גיתית: סכום כסף נרשם בצוואה.

אמיר: כשהיורש ביקש מהמוריש לרשום בצוואה, אני יכול להוכיח שלא? עוד פעם, אני מבין שאנשים נתקעו, מעבר לזה, קשה לנו לקלוט את המס המזומן כמס, ואתם אומרים הבנק לא יקלוט את הכסף, אז אף אחד, גם אם היינו יכולים להשתמש בטריקים למשל הוצאה לפועל, בסוף אתה נשאר עם חצי מזומן ואין לך מה לעשות איתו.

נמרוד: יש המון דוגמאות, מקרקעין שרשום על הבת כי יש 3 דירות, ושילמנו את הכסף וכולי. היה סיפור עכשיו תיק שקשור לעמותות שדירה הייתה שייכת לעמותה אבל לא באמת, בקיצור במקרקעין זה כר פורה להרבה מאוד מצבים שנוהל גילוי מרצון יכול מאוד לעזור גם זה וגם ירושות, זה אנשים בטוחים זהו אין מס ירושה בוטל מס עיזבון בוטל במרץ 81, אבל על הקרן אין, גם לא באמת בוטל, זה דחיית מס, סיפור אחר, על הפירות ויש הרבה מאוד בלבול, אז מה?