נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

הניקיי הגיע ל-50 אלף! אבל זוכרים את הדרך לשם? הצצה למסע של יפן

ההגעה של מדד ניקיי של בורסת טוקיו לרמה של 50 אלף נקודות היא ציון דרך חשוב. אבל חשוב גם לזכור שבדרך לשם עברה יפן 3 עשורים של דשדוש, דפלציה, צמיחה נמוכה ולעיתים שלילית וגידול עצום בחוב הממשלתי. כך זה נראה

 

 
מדד ניקיי הגיע השבוע ל-50 אלף נקודות / תמונה: Dreamstimeמדד ניקיי הגיע השבוע ל-50 אלף נקודות / תמונה: Dreamstime
 

עמי גינזבורג, פרשן FUNDER
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/11/2025

1 – דצמבר 1989: מחירי הנדל"ן בשמיים שוק המניות בנקודת רתיחה

ארבעה וחצי עשורים לאחר סיום מלחמת העולם השנייה יפן הופכת למעצמה הכלכלית מספר 2 בעולם, אחרי ארה"ב. תעשיות הרכב והאלקטרוניקה שלה משתלטות על העולם. קונצרניים יפניים רוכשים נכסים בכל העולם, בהם חברות מדיה אמריקאיות. 

בשנות ה-80' מתנפחת ביפן בועת נדל"ן ואשראי אדירה שמניפה אל על את שווי הנכסים ביפן – במיוחד נדל"ן ומניות. שווי מטר רבוע בגינזה, רובע העסקים של טוקיו, מגיע באותה עת לסכום דמיוני – 1.5 מיליון דולר. ב-29 בדצמבר 1989 מגיע מדד ניקיי 225 לשיא של כל הזמנים – 38,857 נקודות. הפעם הבאה שהוא יראה את המספר הזה תגיע רק לאחר יותר מ-34 שנים.  שיעור הריבית ביפן באותה עת עומד על 6%. 

2+3 – 1990-1995: הכלכלה משותקת, הריבית צונחת 

בשנות 90' המוקדמות בועת הנדל"ן והאשראי ביפן מתנפצת. שווי הנכסים – מניות ונדל"ן - מתחיל לצנוח במהירות. באפריל 92' צונח מדד ניקיי אל מתחת לרמה של 16 אלף נקודות – מרחק של 60% מהשיא. אבל הכלכלה היפנית משותקת. הבנקים היפניים תקועים עם הלוואות עתק שאינן מוחזרות. הם משתהים עם עיקול נכסים משום שהם יודעים כי יתקשו למכור אותם בשוק הצולל. הם גם לא ממהרים להכיר בהפסדים, מה שמקשה על קברניטי יפן להבין עד כמה עמוקה הבעיה. כלכלת יפן מתחילה לחוות דפלציה – מחירי הנכסים, בעיקר נדל"ן יורדים באופן עקבי. 

הדרך העיקרית וכמעט היחידה שבה מנסה יפן לטפל בחוליי הכלכלה והבועה היא הפחתת ריבית. באפריל 95', אחרי סדרה של הפחתות, צונחת הריבית ביפן לשפל הסטורי – 1.0%. חצי שנה לאחר מכן בספטמבר 95', יורדת ריבית הבנק המרכזי, BOJ, לחצי  אחוז בלבד. ב-30 השנים שחלפו מאז הריבית ביפן טרם חצתה כלפי מעלה את רמת ה-0.5%. 
 


4 - 1995-2003: דפלציה 

במהלך בועת הדוט.קום של השנים 96'-2000 נדמה היה שכלכלת יפן מצליחה להתאושש מעט. תעשיית המכוניות הגבירה את מכירותיה מחוץ ליפן, וטויוטה החלה את דרכה להפוך ליצרנית המכוניות הגדולה בעולם. בין אמצע 98' לתחילת 2000 קפץ מדד ניקיי בכ-50% מרמה של כ-13,500 נקודות עד מעל ל-20 אלף נקודות. הזינוק גרם לרבים לחשוב שכלכלת יפן בדרך להבראה. 

אבל זה היה איתות סרק. פיצוץ בועת הדוט.קום רק החריף את המשבר ביפן. כעת המשבר היה לא רק מקומי אלא גלובאלי. מלבד צרות בשוק הנדל"ן המקומי החלו לצוץ בעיות גם בחברות תעשייה יפניות. הדפלציה במחירי הנכסים חזרה. מדד ניקיי שב ונפל ובאפריל 2003 הוא כרה את השפל העמוק ביותר – 7,603 נקודות – 80% מתחת לשיא הבועה.  

5 – 2004-2007: צמיחה מדומה

השנים 2004-2007 היו טובות לכלכלת העולם. תשומת הלב הגלובאלית הופנתה באותה עת למדינות מתפתחות שהחלו את מסע הצמיחה והתיעוש שלהן. מעל כולן בלטו 4 כלכלות הידועות בשם החיבה BRIC – ברזיל, רוסיה, הודו וסין. כלכלות העולם נהנו אז מריבית נמוכה מאוד בהובלתה של ארה"ב בעיקר. במקביל החלה להתפתח בארה"ב בועת נדל"ן עצומה, שהוחבאה מאחורי מבנים פיננסיים מורכבים. 

גם יפן נהנתה מהצמיחה העולמית, מה גם שחלק ניכר ממנה התרחש אצלה בחצר האחורית – בכלכלות הצומחות של דרום מזרח אסיה. מדד ניקיי התאושש מהשפל שלו ובתחילת 2007 זינק לכ-18 אלף נקודות. הריבית ששהתה ברמה של 0% מאז 2001 הועלתה עד ל-0.5%.  

6 – 2008-2012: סטגנציה

המשבר הפיננסי שהכה בכלכלות העולם בסוף 2008 לא פסח כמובן על יפן. היפנים אמנם היו פחות מעורבים בבועה הפיננסית עצמה, אבל המשבר הכלכלי שהתרחש לאחר הבועה פגע בכלכלה שלה מוטת היצוא. 

הבנקים היפניים שגם כך היו משותקים כבר שני עשורים, עמדו בפני קושי נוסף. המאזנים הרעועים הקשו עליהם לקחת סיכונים ולספק מימון לעסקים מקומיים. לאורך שני העשורים שמאז פיצוץ הבועה דבק בהם הכינוי "זומביים" או "זומבי ביזנס". הם היו מתים מהלכים שהונשמו בעזרת הריבית האפסית. 

בפעם השנייה תוך עשור נאלצה יפן להתמודד עם משבר כלל עולמי, בזמן שהכלכלה שלה מתקשה להתאושש. אחת הסיבות לקושי הזה הינה התרבות היפנית שמקדשת מקום עבודה אחד לכל החיים.  החברות היפניות – שרובן קשורות בכבלים עתיקים לקוצרניים ענקיים – תשלובת תעשייתית ופיננסית בסגנון של כור וכלל הישנות - התקשו לבצע צעדי התייעלות נחוצים. הן אמנם לא שכרו עובדים חדשים, אבל התקשו לפטר עובדים וותיקים שאינם נחוצים יותר. זו כנראה אחת הסיבות העיקריות לכך שהמשבר הכלכלי ביפן נמשך כל כך הרבה זמן. 

בתחילת 2009 צנח מדד ניקיי לכ-9,000 נקודות והמשיך להיסחר סביב רמה זו עד 2012. הריבית שבה לרמה של 0%.

7 – 2012-2019 Abenomics 

בשנת 2012 עלה לשלטון ביפן ראש ממשלה חדש, שינזו אבה. כהונתו נמשכה עד 2020. במהלך כהונתו אימצה יפן מדיניות כלכלית מרחיבה, שלימים כונתה על שמו: "אבנומיקס". 

דוקטרינת אבנומיקס מבוססת על שלושה מרכיבים (שלושה "חצים"): הראשון: הקלה מוניטרית מצד הבנק המרכזי. השני: תמריצים פיסקאליים והגדלת הוצאות הממשלה. השלישי: רפורמות מבניות, לרבות בשוק העבודה. המגזין "אקונומיסט" אפיין את התוכנית כ"דחיפה של הוצאות ממשלתיות ואסטרטגיית צמיחה שנועדה לזעזע את הכלכלה מהקיפאון שאחז בה במשך יותר משני עשורים".

במהלך כהונתו של אבה, קצב צמיחת התמ"ג הנומינלי של יפן היה גבוה יותר ויחס החוב הממשלתי הפסיק לתפוח. עם זאת, "החץ השלישי" של רפורמות מבניות לא היה יעיל כל כך. השיפור היה איטי מאוד ולקראת סוף 2019 הצליח מדד ניקיי לשוב לרמה של כ-24 אלף נקודות.

8 – 2020–2025: קורונה ופוסט קורונה

מגפת הקורונה תפסה את יפן, כמו את שאר העולם, לא מוכנה. הכלכלה נעצרה לחודשים רבים, והפגיעה בענפי היצוא הורגשה היטב.   

אולימפיאדת טוקיו שהיתה אמורה להיערך בקיץ 2020 נדחתה בשנה. בחודשים שלפני המשחקים הפגינו יפנים רבים נגד קיומה, בעיקר מסיבות כלכליות. הם סברו שההוצאות העצומות אינן מצדיקות את קיום המשחקים הללו ביפן. 

במהלך 2020 ו-2021 שרר ביפן מיתון חריף. הוא נמשך גם במהלך המשחקים האולימפיים שמתקיימים מול איצטדיונים ואולמות ריקים מצופים. 

במהלך 2022 חוזרת אמנם יפן להתאושש מעט אבל גם בשלוש השנים הבאות התמ"ג שלה יתכווץ. חלק מכך נובע מחולשת הין שנופל מרמה של 103 ין לדולר ב-2021 לכ-154 ין לדולר כיום. הנפילה נובעת בין השאר מכך שיפן עדיין מתמהמהת בהעלאות הריבית אצלה בבית. 

בחזית אחת בכל זאת נרשם שיפור. החוב של ממשלת יפן יורד מרמה של 258% מהתוצר ב-2020 לכ-237% מהתוצר בסוף 24'. 

בפברואר 24' מצליח מדד ניקיי לחלוף שוב – בפעם הראשונה זה 34 שנים – מעל לשיא הנומינלי שקבע בדצמבר 89'. הוא ממשיך לנוע סביב רמה זו – ואף חוצה את רף 40 אלף הנקודות - בחודשים הבאים.

ב-2025 כלכלת יפן שוב סופגת מהלומה: מלחמת הסחר שכופה נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מאיימת לפגוע  קשות ביצוא היפני. באפריל 25' צולל מדד ניקיי עד ל-31 אלף נקודות. הסכם הסחר החדש שעליו חותמת יפן מול ארה"ב מרגיע את המשקיעים ושולח את מדד ניקיי לשיאים חדשים. 

האופטימיות המחודשת שמלווה השנה את יפן מקבלת ביטוי גם באליפות העולם באתלטיקה שנערכה אצלה השנה במהלך ספטמבר. אצטדיון האתלטיקה הגדוש של טוקיו מהווה פיצוי מסויים על המשחקים האולימפיים המפוספסים וחסרי הקהל. 

בתחילת השבוע האחרון הגיע מדד ניקיי לנקודת ציון נוספת: 50,000 נקודות. 35 שנים לאחר פיצוץ הבועה ביפן מצליח מדד ניקיי לספק למשקיעים בו תשואה של... 25%. 

פחות מ-1% לשנה. נומינלית. 

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

x