הפער שמסביר הכל: ארה"ב וישראל - שני בנקים מרכזיים, שתי כלכלות, שתי אסטרטגיות ריבית

האינפלציה שנסקה ב-2022 והגיעה לרמות שיא בארה"ב (9.1%) ובישראל 5.4%), עברה מהפך של ממש, כאשר בארה"ב האינפלציה ירדה חדות ומתייצבת בקרבת רמת היעד - 2%, ובישראל האינפלציה נבלמה ושבה לטווח יעד הממשלה של 3% - 1%, אולם לאלו הקוראים להפחתה דרמטית של הריבית בדומה לנעשה בארה"ב, נציין כי נתונים כלכליים לצד יעדים שונים, עומדים בבסיס השוני בהחלטה.

הבסיס להחלטה בארה"ב, נובע ממנדט כפול, שניתן לוועדת השוק הפתוח FOMC והרואה ברמה זהה את החשיבות של שמירת יציבות מחירים ואינפלציה נמוכה כשמירה על שיעור אבטלה מינימלי, מנגד לבנק ישראל נתון מנדט ראשון בחשיבותו לשמור על יציבות מחירים - אינפלציה, אולם בנוסף וברמת חשיבות משנית נוספה מחויבות לתמוך בצמיחה בת קיימא של המשק והתעסוקה.

יוצא אם כן שבהחלטת הריבית לבנק ישראל קימת מחויבות ראשונה ליציבות מחירים ורק לאחר השגת יעד יציבות המחירים כשזה שוכן בטווח של 1-3 אחוז, יכול הבנק לפעול לעידוד הצמיחה, התעסוקה והפחתת הריבית, לאור ההבדל מובן כי צעדיו האחרונים של הבנק המרכזי האמריקאי נבעו ממסגרת שיקולי מדיניות בסדר עדיפות אחר מזה של בנק ישראל, כאשר בארה"ב חולשת שוק העבודה נמדדת במידת חשיבות דומה לשיקולי יציבות המחירים - אינפלציה.

החשש מהשפעת ירידות השערים בבורסות חו"ל על שער החליפין ופיחות השקל ועמם במסגרת מנגנון התמסורת השפעת הפיחות על הזנקת רמות המחירים, תומכים בצעדיו המתונים של בנק ישראל הראויים להבנה והערכה.

להערכתנו, שוק העבודה המקומי הזקוק לעובדים ונדרש בהעדר אלטרנטיבה מקומית לקלוט עובדים זרים לצורך איוש המשרות, החשש מהסלמה ביטחונית והעדר תקציב מוסכם התומך בצמיחה ובתעסוקה - כל אלו תומכים בצעדים מדודים של הפחתות ריבית.

בנק ישראל יבחן בראש ובראשונה על הצלחתו לייצב את המחירים ולאו דווקא על שיעורי התעסוקה ו/או הצמיחה. בשונה מארה"ב בה יבחן הבנק על סוגיית שיעורי התעסוקה והאבטלה בדיוק כפי שיבחן על יציבות המחירים, ולאור החשש הגובר לחולשה בשוק העבודה בארה"ב מובנת הדרישה והפעולה שנוקט הפדרל ריזרב FED בצעדיו שהביאו עד כה להפחתת 0.5% והיד עוד נטויה. בישראל, בנק ישראל צפוי להמשיך במדיניות מדודה הבוחנת את יציבות המחירים כתנאי למהלכים מרחיבים.

הכותב הוא מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות