לאחר תקופה של תנודתיות חדה, עליות ריבית מהירות ותיקוני מחירים רוחביים בשוק הנדל״ן השנה האחרונה מסמנת שינוי כיוון.
הריביות בעולם אמנם החלו לרדת בהדרגה, אך הן עדיין גבוהות בהשוואה לעשור הקודם. כיום, כשהריבית ירדה באירופה לרמות של כ-2% ובארה"ב החל הבנק המרכזי בהורדות ריבית אך עדיין, נותרו ברמות גבוהות יחסית והנזילות עדיין יקרה, השוק עבר ממצב של קיפאון/מעט עסקאות להתנהלות זהירה ומדודה
ההשקעה בנדל״ן חוזרת להיות מקצוע הדורש הבנה עמוקה של תזרים, חוזי שכירות, מבנה חוב ויכולת תפעולית, ולא רק גישה למימון. זאת בניגוד לשנים שבהן משקיעים נטו לראות ברכישת נדל״ן אסטרטגיית Buy & Hold פשוטה יחסית, לצד תפיסה שלפיה יש סוגי נכסים הנחשבים בטוחים יותר כמעט מעצם טבעם.
אלא שהטלטלות והשינויים בשוק העבודה, ההתפתחויות הרגולטוריות ואפילו תהליכים פוליטיים, משפיעים כיום במהירות רבה יותר על שווקי נדל״ן שבעבר נחשבו פחות רגישים או כאלה שנטו להגיב באיחור לעומת השווקים הסחירים. דוגמאות לכך ניתן לראות בהכרזת הנשיא טראמפ על המכסים, שהובילה חברות רבות להמתין לפני חתימה על חוזים בנכסים תעשייתיים, וכן בהשפעת הפיטורים של עובדים פדרליים בעיר וושינגטון על שוק המגורים המקומי גם אם מדובר באירוע נקודתי, יש בו כדי להשפיע על היזמים השונים.
תמחור מחדש: תיקון לשיווי משקל ריאלי
התופעה הבולטת ביותר בשנתיים האחרונות היא תהליך תמחור מחדש, התאמה מחודשת של שווי הנכסים לסביבת ריבית שונה בתכלית מזו שהייתה לפני 2022.
רמות תשואות הנכסים (Cap Rates) עלו בממוצע בכ-150–250 נקודות בסיס ואף יותר מכך, כלומר בכ-1.50%-2.5%, וכתוצאה מכך נרשמה ירידה בהיקף העסקאות. חשוב לציין, כי בשוק המשרדים תשואות הנכסים עלו באופן משמעותי יותר לאור בנייה רוויה של משרדים עד לתקופת הקורונה וחזרה איטית ומדורגת למשרדים.
עם זאת, תהליך הזה איננו בהכרח ביטוי למשבר בשוק, כי אם חזרה לנקודת שיווי משקל ולשוק מאוזן בו המחיר משקף יחס סיכוי-סיכון ראוי למשקיעים, ובתוך כך חזרת הרוכשים באופן מדורג לשוק.
המצב מזכיר במידת מה את ההתאוששות שאחרי 2008, אז כמו היום, השוק חזר למדוד תשואה לפי איכות הניהול ויציבות ההכנסות תוך ראייה קדימה את חוזקת הכלכלה ואת מגמות המאקרו.
ירידה בביקוש לנכסים בעלי סיכון והשקעות Equity מצד מוסדות פיננסיים וקרנות ממונפות מפנה את הזירה ליזמים עם ראייה הזדמנותית ויכולת ניתוח וחזון. הם אינם נבהלים מירידת מחירים, אלא מתמקדים בתשואה הריאלית שהנכס מסוגל לייצר לאורך זמן ובהזדמנות שנוצרה בעת הזאת, בראייה היסטורית, אין נקודה בה ניתן לזהות מהו "הזמן הנכון" לקנות, ויזמים מסוימים יבחרו לנצל את ההזדמנות דווקא בזמן שאחרים מעדיפים להמתין על הגדר או להשקיע בנכסים בעלי מקדם סיכון נמוך יותר.
ערך מוסף: כשהניהול מחליף את המינוף
בעידן שבו הריבית גבוהה, אסטרטגיות Value-Add הפכו לכלי המרכזי ביצירת ערך.
לא עוד רכישה ומכירה מהירה של נכסים, אלא עבודה תפעולית שמטרתה להגדיל תזרים ולהעלות את איכות הנכס. השבחת תשתיות, התאמת שטחים לצרכים משתנים, חידוש חוזים עם עדכון למחיר שוק, וניהול יעיל של ההוצאות התפעוליות וכו' אלו הם המנועים החדשים של הצמיחה.
לדוגמה, ישנם נכסי נדל"ן כגון שוק התעשייה ושוק המגורים, בהם בשנים האחרונות התרחשה עליית שכירות רוחבית משמעותית, ובחלק מהנכסים השוכרים עודם משלמים מחירי שכירות נמוכים לאור חוזה שכירות ארוך, ניהול תפעולי ברמה שאנה מספקת, נכסים שבאמצעות השקעות הון פשוטות ניתן להפוך אותם לאטרקטיביים יותר ולייצר ולהציף ערך באמצעות השקעה פשוטה יחסית. כמובן, שחשוב להגיד, שהביצוע הוא מה שחשוב, היכולת להביא שוכר חדש לנכס, לחתום על חוזים, לנתח מבעוד מועד את עלות ההשקעה שתידרש בנכס, את האזור בוא נמצא הנכס, הרגולציה וכו' .
כמובן שהביצוע הוא הגורם המכריע: היכולת להביא שוכר חדש לנכס, לנהל ולחדש חוזים, להעריך מראש את עלות ההשקעה הדרושה, להבין את מאפייני האזור שבו הנכס נמצא, ולהתמודד עם דרישות הרגולציה.
קיבוע תשואה: לנצל את פערי העיתוי בשוק
שוק הנדל״ן מגיב לאט יותר לשינויים בריבית, מה שיוצר לעיתים “חלון תמחור” שבו ניתן לקבע תשואה ריאלית לפני שמחירי הנכסים מתאימים את עצמם לסביבה החדשה.
זהו פער תזמון טבעי, הריבית משתנה מיידית, אך תשואות הנדל״ן מגיבות באיחור של חודשים ולעיתים שנים.
כאשר עלויות המימון כבר עלו, אך דמי השכירות ממשיכים להתעדכן כלפי מעלה, נוצר פער זמני שבו ניתן לקבע תשואה אטרקטיבית באמצעות חוזים ארוכים ומבנה חוב אחראי.
זו אינה “הזדמנות” או קסם, אלא ניהול מחזור השקעה באופן חכם, ניצול זמני של השוני בקצב התגובה בין שוקי ההון לשוק הנדל״ן.
אסטרטגיה זו בולטת במיוחד במגזר הנכסים המניבים, שבו חוזי השכירות צמודים לאינפלציה ומספקים רשת ביטחון להכנסות הריאליות של המשקיע.
הבדלים בין שווקים: ארה״ב מתאזנת, אירופה נזהרת
בארה״ב, תהליך תמחור מדש כבר התחיל במספר סקטורים וניתן לראות מוכרים שיותר ויותר לחוצים למכור את הנכסים שברשותם.
המחירים התייצבו, רמות התשואה עלו לרמות שמשקפות יותר ויותר את סביבת הריבית החדשה, והיקף העסקאות מתחיל לעלות שוב.
אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא מבנה שוק מגוון יותר- גישה למימון חוץ־בנקאי ויחס חוב־ערך שמרני יחסית.
באירופה, לעומת זאת, החשיפה של הבנקים למגזר הנדל״ן גבוהה, מה שגורם לתהליך תיקון איטי יותר.
מדינות כמו גרמניה והולנד חוות ירידה מתמשכת בביקושים לנכסים ולמימון, והפער בין תשואת נכסים לעלות החוב עדיין רחב.
סבלנות וניצול ההזדמנות בשווקים
בתוך המציאות הזו, שוק הנדל״ן חוזר להישען על יסודותיו: תמחור זהיר, בחינת סיכונים מבוססת נתונים, ותפעול איכותי לאורך זמן. עבור שוק שעובר בין תיקון להתייצבות, אלה אינם רק עקרונות תיאורטיים - אלא תנאי מסגרת שמעצבים את אופן בחינת ההשקעות ואת האופן שבו ערך יכול להיבנות במחזור הנוכחי. זהו מעבר לסביבה שבה ניהול מקצועי הוא לא יתרון משלים, אלא מרכיב מהותי להבנת השוק ולפעולה בתוכו.
בפני המשקיעים הפעילים כיום בשוק הנדל״ן עומדות 2 אפשרויות והזדמנויות למשקיעים, לכאלה שמוכנים להחזיק נכסים לאורך זמן ולנהל אותם באופן צמוד דבר שלעיתים שינוי גישה שדורש סבלנות. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי לעיתים בעיתות משבר השוק מייצר הזדמנויות כגון : רכישת נכסים ממוכרים הנמצאים תחת לחץ, נכסים ריקים ואכלוס מהיר שלהם, הסבת נכסים וכו' כך שניתן להציף ערך באופן יחסית מהיר
משפטיות:
שוק ההשקעות האלטרנטיביות נושא בחובו סיכויים אך גם סיכונים, שיש לקחת בחשבון בעת ביצוע ההשקעה, כגון: סיכוני שוק, לרבות חשיפה למט"ח, לריבית ולשווקים גלובליים, סיכונים תפעוליים, סיכונים רגולטוריים, סיכון נזילות מוגבלת וסיכון מורכבות ושקיפות מוגבלת של העסקאות.
האמור לעיל כולל מידע כללי ונבחר בלבד בנוגע לתחום ההשקעות אלטרנטיביות ולכן אינו מתיימר להיות כוללני ומקיף, ואין לראות בו סקירה ממצה של התחום ו/או של הסיכונים הכרוכים בו. האמור אינו מהווה יעוץ משפטי ו/או פרשנות ו/או סקירה מלאה של הוראות הדין. בקבלת החלטת השקעה על המשקיע לסמוך על בדיקה שהתבצעה על ידו בלבד אודות העסקה ותנאיה, לרבות יתרונות וסיכונים הכרוכים בעסקה, עליו לעיין בקפידה בכל המסמכים הרלוונטיים לעסקה, וכן להתייעץ עם היועצים המקצועיים שלו ככל שהדבר נדרש בטרם ההשקעה. הצעת ההשקעה בעסקאות של אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות למשקיעים ממדינת ישראל, הינה על בסיס פטור לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 ("חוק ניירות ערך") הקובע כי הצעה ומכירה לעד 35 משקיעים בכל תקופה בת 12 חודשים (כמפורט בסעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו) אשר אינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך או למשקיעים כאמור בסעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך ובתקנותיו אינה מחייבת פרסום תשקיף שרשות ניירות ערך אישרה את פרסומו. לאור האמור, ההשקעה אינה מוסדרת לפי חוק ניירות ערך ו/או לפי הוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. ההשקעה וכל חומר פרסומי אודותיה לא אושרו על ידי רשות ניירות ערך בישראל. האמור לעיל אינו מהווה יעוץ השקעות בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ("חוק הסדרת העיסוק"). אלטשולר שחם השקעות אלטרנטיביות, כמו גם יועציה והפועלים מטעמה (א) אינם מורשים לספק ייעוץ השקעות או ניהול תיקים לפי חוק הסדרת העיסוק; (ב) אינם בעלי רישיון מכוח חוק זה; ו-(ג) אינם מבוטחים בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק. כל מידע פרסומי שנמסר וכן כל מידע שיימסר לגבי אפשרות השקעה במסגרת הצעה עתידית לא יהווה יעוץ השקעות או שיווק השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק. מובהר כי אין באמור לעיל התחייבות להשאת תשואה כלשהי על כספי ההשקעה. השימוש במידע לעיל הוא על אחריותו של המשתמש בלבד. המידע לעיל נכון ל- נובמבר 2025.

לירן כרייף, אנליסט ראשי ומנהל צוות מחקר ואנליזה באלטשולר שחם נדל״ן. צילום: רמי זרנגר


