"ה־ETF אחת החדשנויות הפיננסיות החשובות ביותר ב־25 השנים האחרונות" - מנהלי TMX VettaFi בראיון בינלאומי בלעדי - מגזין FUNDER

בשנה האחרונה, בין הטילים ששרקו לאזעקות שהציפו את הארץ, טום הנדריקסון, נשיא TMX VettaFi, וברייאן קוקו, מנהל המוצרים הראשי, מצאו את עצמם במו"מ תחת אש עם חברה מישראל. השעות הקריטיות בדיו־דילינג'ס ובמו"מ עם יניב קוניס, מייסד ומנכ"ל חברת המדדים אינדקס, וירון דייגי, מנהל הפעילות הבינלאומית של אינדקס, הופרעו בריצות למרחבים מוגנים. המשפחות לא היו מרוצות מהמצב, בלשון המעטה, כך הם אומרים בחיוך. אבל העסקה התקדימית במונחי שוק ההון המקומי נסגרה בהצלחה, וחברת אינדקס זכתה לגב בינלאומי מאחד הגופים הפיננסים המובילים בעולם. בראיון ראשון למגזין FUNDER, מספרים הצדדים, על המפץ בעולם המדדים, שנמצא בראשיתו, ומדוע ישראל תהפוך להיות בסיס להתרחבותם.

מה עמד מאחורי ההחלטה של TMX VettaFi לרכוש חברה ישראלית, במיוחד בהתחשב במצב הביטחוני?

קוקו: "ההחלטה להשקיע בישראל נבעה מכמה גורמי ליבה: ראשית, בתחום הפיננסי האנשים הם הנכס החשוב ביותר, והמפגש עם הצוות הישראלי הדגיש את החיבור התרבותי, התושייה, היצירתיות והעוצמה המרשימה שלהם, מה שהופך את שילובם לחיוני לאסטרטגיית הצמיחה שלנו. שנית, הרכישה עולה בקנה אחד עם היעד האסטרטגי של TMX להפוך לגלובלית באופן משמעותי יותר, ולכן הקמת נוכחות בתל אביב הייתה בראש סדר העדיפויות. שלישית, ישראל היא מעצמת חדשנות שמייצרת מספר רב של יוניקורנים ביחס לגודלה, ואנו מאמינים שזהו מקום בו נוכל לטפח חדשנות בפיתוח מוצרים שיופצו ברחבי העולם, במיוחד מכיוון שהיכולות הגבוהות של הצוות המקומי, כמו פיתוח אינדקסים גלובליים למניות ומדדי חוב, משלימים מאוד את הפעילות שלנו בארה"ב. לבסוף, אנו צופים שקצב הצמיחה של השוק המקומי בתל אביב יהיה גבוה משמעותית מרוב האזורים האחרים בעולם".

איך התמודדתם עם העובדה שחלק מתהליך הרכישה התרחש בזמן מלחמה?

קוקו: "הדיונים הרציניים לגבי הרכישה התקיימו בפברואר 2024, בתחילת המלחמה, זמן קצר לאחר אירועי 7 באוקטובר. הופתענו לטובה שהנושא הביטחוני לא הפך למכשול מרכזי, במקום זאת, הדיונים הפנימיים התמקדו באופן מוחלט בביצועים העסקיים, בטכנולוגיה, באנשים ובהזדמנויות המסחריות. זה דרש מידה רבה של אומץ מצד ההנהלה והדירקטוריון של TMX. במהלך תהליך ה־due diligence, הצוות בתל אביב הפגין חוסן יוצא דופן; קרה שנאלצנו לעצור דיון חשבונאי עקב אזעקות וטילים שנורו לעבר תל אביב, והחתימה על ההסכם, שתוכננה במקור ל־1 באוקטובר, נדחתה בשבועיים בעקבות המתקפה האיראנית השנייה. TMX VettaFi הסתכלה לטווח ארוך, תוך התמקדות במסלול הכלכלי וביכולת הצוות, וראתה באירועים הביטחוניים גורמים קצרי טווח".
 

מהו היתרון התרבותי והטכנולוגי שהוביל למיזוג?

קוקו: "מבחינה תרבותית, החיבור היה קל מאוד, שכן שתי החברות הממוזגות הוקמו על ידי יזמים, ושתיהן חלקו תרבות של רצון להיות "הגורם שאליו יעשו את השיחה הראשונה" כאשר ללקוח יש רעיון מבטיח, מה שאפשר גישה שיתופית לפתרון בעיות. טכנולוגית, החברות היו משלימות ביותר, שכן שתיהן בנו פלטפורמות טכנולוגיות חזקות מאוד בעשור האחרון, מה שמעניק להן יתרון משמעותי על פני מתחרים רבים המפגרים אחריהן בעשורים. יישור טכנולוגי זה איפשר למזג בקלות יחסית את שתי המערכות לפלטפורמה אחת ומאוחדת".

TMX - לא רק בורסה ולא רק קנדה

תוכלו להרחיב על TMX Group, הרקע שלה וכיצד רכשה את VettaFi?

הנדריקסון: "TMX Group ידועה כמפעילת הבורסה הקנדית, אך היא מתפתחת במהירות לחברה גלובלית יותר וממוקדת מידע. לאחר ש־VettaFi הייתה בבעלות פרייבט אקוויטי, TMX זיהתה את הפעילות שלנו כהשקעה אסטרטגית והפכה את VettaFi לחברת בת בבעלות מלאה. TMX היא מוסד פיננסי ותיק, המפעיל את בורסת טורונטו (TSX), את ה־Venture Exchange לחברות מתפתחות, ואת בורסת מונטריאול לנגזרים, מסורת המשתרעת על פני 173 שנים. כיום, שווי השוק של TMX עומד על כ־$10 מיליארד דולר ארה"ב, עם הכנסות שנתיות של 1.2 מיליארד דולר ארה"ב.

TMX היא חברה קנדית, VettaFi אמריקאית. האם מכסים או מתחים בין ארה"ב לקנדה משפיעים על הפעילות שלכם?

הנדריקסון: "מכיוון שהעסק שלנו הוא בעיקרו מבוסס שירותים ואינו כרוך בהובלת מוצרים פיזיים, מכסים אינם משפיעים משמעותית על הפעילות שלנו, גם אם היחסים בין ארה"ב לקנדה יהיו מתוחים מדי פעם. למעשה, המיזוג שלנו מדגיש את שיתוף הפעולה האיתן וההשקעה ההדדית בין קנדה וארה"ב. חשוב לציין שקבוצת TMX היא כיום חברת שירותים פיננסיים גלובלית משמעותית, כאשר למעלה ממחצית מהכנסותיה מגיעות מחוץ לקנדה".

איך לדעתך יזם שהיה מעורב באופן משמעותי בהקמת Investopedia.com מוצא את עצמו תחת קבוצה גדולה כמו TMX VettaFi, המתמקדת באינדקסים?

הנדריקסון: "הסיפור האישי שלי תמיד נגע במומחיות ובניסיון לפנייה לקהלי משקיעים, במיוחד במרחב הדיגיטלי. השורשים היזמיים שלי חוזרים להיותי אחד ממייסדי Investopedia.com. אתר זה נבנה על בסיס הצורך הקריטי בחינוך פיננסי מיד לאחר התפוצצות בועת הדוט־קום. עם השנים, עברנו לשלב מתוחכם יותר של אינטראקציה, כזו שמערבת יועצים פיננסיים, משקיעי הון עצמי גבוה ומשקיעים מוסדיים. המטרה שלנו נותרה עקבית: לספק להם תוכן וכלים כדי שלא רק יבינו מה הם מחזיקים ולמה, אלא גם כיצד להסביר זאת ביעילות ללקוחותיהם. כעורך מדדים אנו יכולים למלא תפקיד מרכזי בשיח הזה, ויש לנו הזדמנות ייחודית להנגיש ידע מקצועי למשקיעים".
 

TMX VettaFi היא גוף דאטה ומחקר המתמחה בעולם ההשקעות הפאסיביות. תוכלו לספר לנו על הרקע שלה? 

קוקו: "VettaFi מרכזת את פעילות המדדים של קבוצת TMX. מקורה של החברה בחברת מדדים ותיקה, שהתמקדה בתחום האנרגיה, ועברה שורה של מיזוגים עם חברות אינדקס נוספות. תחת השם VettaFi, צורפו פעילויות הנגשת ידע ומחקר כלכלי בתחום ה־ETF עם נכסי מדיה מוכרים כדוגמת: ETF Database ו־ETF Trends, שבהם הצטרף טום הנדריקסון לצוות. המטרה המרכזית של VettaFi היא רחבה יותר מתחום עריכת המדדים בלבד. השאיפה שלנו לשמש כזרוע שמסייעת ללקוחות שלנו לקדם אוריינות של משקיעים באמצעות תוכן ETF עמוק ומחקר מקצועי באופן רחב".

מהי הנוכחות הגיאוגרפית והיקף הנכסים של TMX VettaFi כיום?

הנדריקסון: "VettaFi היא חברה אמריקאית במקורה, עם שורשים ומטה בניו־יורק סיטי, בעוד שמטה חברת האם שלנו, TMX Group, ממוקמת בטורונטו, קנדה ועם פרישה גלובלית ב 9 מדינות.  לאחר שהשגנו צמיחה משמעותית בשוק האמריקאי, בעבודה עם מנהלי נכסים מקומיים, בשנים האחרונות אימצנו את המודל הזה והפכנו אותו לגלובלי. כיום, הנוכחות הגלובלית שלנו, בנוסף לשוק האמריקאי כוללת נוכחות אירופית חזקה, וצוות הולך וגדל כאן, בתל־אביב. הפילוסופיה המרכזית של השותפויות היא לאפשר צמיחת קרנות סל באמצעות ידע, כלים ותוכן, ולא רק בניית אינדקסים, והיא מהדהדת באופן גלובלי, ומצביעה על כך שפעולה בקנה מידה עולמי היא הכיוון האסטרטגי שלנו. כיום עוקבים אחרי המדדים שלנו  נכסים מנוהלים בהיקף של כ־75 מיליארד דולר בקרנות ETF, ובנוסף, כ־$50 מיליארד דולר נוספים של נכסי מדדים הצמודים (benchmarked) לאינדקסים שלנו, ובסך הכל, כ־$125 מיליארד דולר ארה"ב עם קצב צמיחה מהיר". 

איך VettaFi מבדלת את עצמה בשוק האינדקסים הגלובלי?

קוקו: "אנו מבדלים את עצמנו כשותף מדדים גלובלי, בראש ובראשונה בזכות יכולתנו לעזור לשותפים שלנו להצמיח את הקרנות שלהם. גישה מקיפה זו כרוכה במגוון פעילויות, מחקר והבנה עמוקה על תעשיית ה־ETF בארה"ב ואירופה, הגברת הנגישות למידע של המשקיעים ושל ערוצי ההפצה (יועצי ומנהלי השקעות) לגבי מהות הקרנות, אספקת נתונים חיוניים אודותיהן, ויצירת הזדמנויות לשותפים שלנו בניהול נכסים ליצור אינטראקציה ישירה עם קהלי היעד. מכיוון שאנחנו ממוקדים בשיח מקצועי מבוסס מחקר, באופן טבעי הקהל שלנו הוא מנהלי השקעות מוסדיים ויועצי השקעות".

ה ־ETF אינדקסים, ומהפכת ה־AI | פנינו לאן?

מה דעתכם על הגידול המסיבי של שוק ה־ETF, והאם הוא גורם ל"זנב לכשכש בכלב" – כלומר היום ביקושים והיצעים מצד ETF משפיעים על שווי חברות יותר מהביצועים הכלכליים שלהן עצמן?

הנדריקסון: "אנו רואים במעטפת ה־ETF את אחת החדשנויות הפיננסיות החשובות ביותר ב־25 השנים האחרונות, מאז השקת ה־ETF הראשון לפני 30 שנה, כיוון שהיא שיפרה באופן דרמטי את העלות והנגישות לאסטרטגיות השקעה מתקדמות ומאפשרת לעשות אלוקציות מדויקות עבור כלל המשקיעים במחיר נגיש. כיום יש למעלה מ־4,100 ETF'ים רשומים בארה"ב, יותר מאשר מספר החברות הציבוריות האמריקאיות, והשוק יתקן את עצמו באופן טבעי. המשקיעים יכריעו אילו מוצרים בריאים ואילו ייכשלו, ורק הנכונים ישרדו. לגבי החשש ש"הזנב מכשכש בכלב", איני סבור שיש כרגע הוכחה לכך שהשקעות פסיביות מזיזות באופן מהותי את השווקים, שכן רוב ה־benchmarks רחבים מספיק, והמסחר ב־ETF על מניות הוא עדיין חלק קטן מהמסחר הכולל, מה שמבטיח שלמשקיע האקטיבי יישאר תפקיד מרכזי בקביעת המחירים.

"האנלוגיה של "הזנב מכשכש בכלב" באה לידי ביטוי חזק יותר במכשירים לא-נזילים. לדוגמה, בשוק איגרות החוב הקונצרניות בדירוג השקעה בארה"ב, כל אג"ח המופיעה במדד נסחרת, אך לעתים קרובות אין מסחר עמוק באותה אג"ח. במקרה זה, המסחר המונע על ידי ה־ETF, שנועד לייצג את האג"ח הלא־נזילה, יכול להשפיע באופן לא פרופורציונלי על מחיר הנכס הבסיסי. עם זאת, כאמור, המסחר ב־ETF על אג"ח וגם על מניות הוא עדיין חלק קטן יחסית מהמחזור הכולל, והמשקיע האקטיבי ממשיך לשחק את התפקיד הדומיננטי בקביעת המחירים".

האם אתם רואים מגמה של מעבר מקרנות נאמנות אקטיביות ל־ETF?

קוקו: "בהחלט. יש כיום כ־11 טריליון דולר המושקעים ב־ETF בארה"ב, וכ־15 טריליון דולר ברחבי העולם. עם זאת, ישנם עדיין כ־$30 עד $40 טריליון דולר שיושבים בארה"ב במעטפת של קרנות נאמנות "ישנות", שהיא מעטפת פחות טובה באופן מהותי מה־ETF, במיוחד מבחינת מס בארה"ב. כתוצאה מכך, אנו צופים שעם הזמן יותר ויותר הון יעבור מקרנות נאמנות ל־ETF'ים, עם תחזיות המדברות על הגעה ל־10,000 ETF'ים בארה"ב בשנים הקרובות, כך שכמעט כל ההשקעה במניות בקרנות הנאמנות ייפתחו למבנה ה־ETF. בשוק בישראל אין פערי מיסוי בין קרנות סל לקרנות הנאמנות, לכן הסוגיה כנראה פחות רלוונטית לשוק הישראלי".
 

מה דעתכם על Active ETFs, והאם הן מובילות את השוק?

קוקו: "אמנם ראינו עלייה משמעותית ב־Active ETFs, אך רוב זרימות הכספים הגבוהות נטו עדיין נכנסות להשקעות פסיביות. עם זאת, מבנה ה־ETF הוא אובייקטיבית מעטפת טובה יותר לניהול אקטיבי מקרן נאמנות מסורתית, מבחינת יעילות המס. חשוב לציין שחלק גדול מה־Active ETFs הן למעשה או אסטרטגיות פשוטות המשלבות שכבת אופציות והן לא ניהול אקטיבי קלאסי. יש ETFs Fixed Income המנוהלות באופן אקטיבי, אך קרובות מאוד לבנצ'מרק. בחירת מניות אקטיבית מסורתית נותרה אחוז קטן מאוד מכלל הקרנות".

ככל שהאינדקסים נהיים מורכבים יותר (מבוססי פקטורים, הכנסות, משקל שווה) – האם זה לא מפספס את הנקודה של השקעה במדד פשוט?

דייגי: "יש שיטענו שההפך הוא הנכון, וכי התחכום הגובר של האינדקסים מייצג דמוקרטיזציה של אסטרטגיות מתוחכמות שהיו נגישות בעבר רק למשקיעי קרנות גידור בדמי ניהול גבוהים. כיום, ניתן לרכוש אסטרטגיות אלו באמצעות ETF בעלות כניסה של 25 דולר, וזה היתרון האמיתי של מעטפת ה־ETF. מתודולוגית מדד יכולה לעתים להיות מורכבת כדי לקחת בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים, אך ההשקעה נשארת פסיבית כיוון שאתה רוכש מתודולוגיה שקופה וניתנת לבחינה, ולא מסתמך על שיקול דעת של מנהל השקעות. ה"אקטיביות" בעולם ההשקעות נותרה בבחירת מכשיר ההשקעה וביכולת המודעת לבנות הקצאת נכסים יעילה המותאמת ללקוח, ולאחר מכן לבחור את אבני הבניין הפסיביות (האינדקסים) שיאכפו את ההקצאה הזו".

תשתיות אנרגיה ואנרגיה גרעינית

מהו האינדקס הפופולרי או החדשני ביותר שלכם?

הנדריקסון: "האינדקס הפופולרי ביותר שלנו, מבחינת היקף נכסים מנוהלים, הוא Alerian Midstream Energy MLP Index, מוצר ששורשיו בחברת Alerian המייסדת שהחלה בשרשרת המיזוגים שבסופה קמה TMX VettaFi. אינדקס זה עוקב אחר חברות תשתית אנרגיה, כגון צינורות וזרימה, שהן פחות חשופות ישירות לתנודות במחירי הנפט, וכיום יש כ־$10 מיליארד דולר העוקבים אחריו. כאשר ה־ETF  AMLP חגג 15 שנה להיווסדו. 

"מבחינת חדשנות, יש לנו מדדים מבוססים כמו ROBO, אינדקס הרובוטיקה וה־AI שלנו, שקיים כבר למעלה מעשור והיה אחד מהמדדים הראשונים בעולם על תחום הרובוטיקה וה AI, וקרן AI נוספת בשם THNQ. כיום, אחד התחומים ה"חמים" הוא אנרגיה גרעינית, עם "רנסנס גרעיני", המונע ישירות על ידי הביקוש המאסיבי והגובר לחשמל הנדרש על ידי מרכזי הנתונים של AI. ה־ETF והאינדקס שלנו, NUKE, הוא מהמובילים את התחום".

האם אתם חושבים שבועת AI קרובה, ומה ההשפעה של AI על העסק שלכם?

קוקו: "אני סבור שבועת AI עשויה להיווצר, אך מה שמבדיל אותה מבועות קודמות, כמו משבר הדיור של 2008 או בועת הדוט־קום, הוא הסתמכות מועטה יחסית על חוב, שכן מרבית פרויקטי ה־Data Center הגדולים ממומנים בעיקר באמצעות הון עצמי. לכן, אם הבועה תתפוצץ, ההשלכות שלה לא צפויות להיות דומות למשבר הפיננסי העולמי. מבחינת העסק שלנו, AI מציב סיכונים והזדמנויות כאחד, אך אנו מתמקדים בהזדמנויות: אנחנו מאמצים את ה־AI ככלי לחדשנות, לפיתוח אינדקסים חדשים, לשיפור שירות הלקוחות ולאספקת ערך מוגבר".

מהו הרעיון מאחורי המדדים "מבוססי ההכנסות" שפיתחה אינדקס עבור הכלכלה הישראלית?

דייגי: "המדדים מבוססי הכנסות הן דוגמא טובה לאיך בונים מדד שיתאים לתזת השקעה. הרעיון המרכזי שמאחורי האינדקסים מבוססי ההכנסות שפיתחנו עבור הכלכלה הישראלית נועד לפתור בעיה קריטית: אם משקיע מעוניין בחשיפה לשינויים של הכלכלה המקומית, למשל, צפי להסכם שלום עם סעודיה, מדדי שווי השוק המסורתיים פחות רלוונטיים. זאת מכיוון שחברות גלובליות ישראליות בולטות, כמו טבע או Nice, מפיקות למעלה מ־99% מההכנסות שלהן משווקים זרים, ולעתים קרובות רוב עובדיהן אינם נמצאים בישראל. כדי לתקן זאת, יצרנו סדרת אינדקסים המנתחת את מקורות ההכנסה של החברות, ומתמקדת רק באלו שבהן מעל 50% מההכנסות מגיעות בפועל מהכלכלה הישראלית. גישה זו מציעה דרך חיונית ושונה מהאופן בו נבנו מדדי העבר ולספק מענה לצרכים הנוכחיים והעתידיים של המשקיעים. בנוסף לרעיון המרכזי, פיתחנו גם אינדקסים מיוחדים לתשתיות ולנדל"ן למגורים בשוק הישראלי, שוב מתוך אותה תפישה שמדדים צריכים לשרת את המשקיעים".

השורשים היזמיים וחדשנות האינדקסים 

מהם הגורמים המניעים אתכם לבנות אינדקסים מתוחכמים כמו מומנטום או איכות, והאם הם עדיין נחשבים "פסיביים", הרי מומנטום זה מאוד לא פאסיבי?

קוקו: "המניע לבניית מדדים מתוחכמים הוא תמיד שילוב של גורמים. המניע עיקרי הוא הביקוש מקהילת המשקיעים; אנו משתמשים בניתוח ומחקר מעמיק כדי להבין מה הכיוונים העתידיים של הכלכלה וטעמי המשקיעים, ומקיימים שיחות רבות עם לקוחות. לדוגמה, זיהינו ביקוש עצום מקהילת הפורשים העשירה בארה"ב להכנסה יציבה, ותעשיית הקרנות הגיבה על ידי שילוב אסטרטגיות הכנסה מבוססות אופציות, Equity Premium Income, לתוך מעטפת ה־ETF. זה משלים על ידי מחקר יזמי פנימי, שבו פגישות "Best Ideas" מתמקדות במציאת דרכים להביא מוצרים חדשים לשוק. אנו גם ממנפים חדשנות טכנולוגית, כגון אינדקס מומנטום הנותן משקל רב יותר לתשואות האחרונות בבניית הפקטור. למרות מורכבותם, אינדקסים אלה נשארים פסיביים מכיוון שהמשקיע רוכש מתודולוגיה גלויה וניתנת לבחינה. הבחירה ה"אקטיבית" נשארת אצל היועץ הפיננסי, שצריך להרכיב את אסטרטגיית האינדקס הספציפית המתאימה ללקוח הקצה".
 

מה היה הרעיון מאחורי הקמת אינדקס, ומהם שיתופי הפעולה המרכזיים של אינדקס בישראל?

קוניס: "הרעיון הראשוני שלי להקים פעילות מדדים בישראל נבע מהצורך שהיה פה לפני 12 שנים למדדי אגרות חוב איכותיים. בזמנו, שוק האג"ח בישראל היה מיוצג בצורה לקויה על ידי מספר מצומצם של מדדי שווי שוק שכללו רק את 20 או 40 האג"חים הגדולים ולא נתנו פתרון אמיתי לצרכים של יועצי השקעות וציבור המשקיעים בישראל. פעילות הליבה של אינדקס הייתה להביא חדשנות בעולם המדדים על ידי פילוח השוק למדדים על בסיס דירוגי אשראי, מח"מ, שנת פדיון וסקטורים, והיינו גם חלוצים ביישום השקעות מבוססות פקטורים בתחום מדדי האג"ח. 

"לאחר ההצלחה האדירה שנחלנו בתחום האג"ח, זיהינו שגם מרחב מדדי המניות לא ייצג נאמנה את הכלכלה המקומית, מה שהוביל אותנו לפתח אינדקסים שיצרו "סקטורים אמיתיים" בשוק הישראלי, המתאימים יותר עבור המשקיע. הצלחה זו הובילה באופן טבעי לביקוש מצד מנהלי הקרנות גם למדדי מניות גלובליות, ולצורך כך, פיתחנו יכולות טכנולוגיות ברמת בינלאומית בתחום המניות הגלובליות. חדשנות נוספת שיצרנו היא בעולם החיסכון ארוך הטווח בישראל ואנחנו גאים בשותפות שלנו עם מנורה מבטחים, קרן הפנסיה הגדולה בישראל, שם יצרנו פתרון חיוני לטובת הצרכים של משקיעים פסיביים בקרנות הפנסיה".

מה היחסים שלכם עם הבורסה המקומית בתל אביב, בהתחשב בכך שאתם עלולים להיתפס כתחרות?

קוניס: "זה די מצחיק לדבר על הבורסה במונחי תחרות. כשמסתכלים על התמונה הכוללת ב־11 השנים האחרונות, הפעילות של אינדקס מדדים יצרה ערך אדיר לבורסה וסייעה לה לצמוח משמעותית. 235 קרנות סל ומחקות על מדדי אינדקס המנהלות יחדיו 60 מיליארד שקל, תורמות מדי יום לנזילות של רוב ניירות הערך בבורסה וכמובן שהבורסה נהנית מאוד מעמלות ואגרות הנובעות מרישום קרנות אינדקס ומפעילות המסחר הענפה שלהן. אם אינדקס לא הייתה קמה, סביר להניח שקרנות רבות לא היו מוקמות בכלל והיצע המדדים, ובעיקר איכות המדדים שהיו זמינים כיום למשקיע הישראלי - הייתה שונה לגמרי מהמצב הנוכחי". 

מהו החזון שלכם לעתיד TMX VettaFi בחמש השנים הבאות, במיוחד בישראל?

קוקו: "החזון שלנו הוא להפוך לגלובליים יותר באופן משמעותי. אנו מתכננים להתרחב גיאוגרפית לחלקים בדרום אמריקה לקראת סוף השנה, ואנו נחושים לגדול משמעותית באזור המזרח התיכון, במדינות כמו סעודיה ואיחוד האמירויות הערביות. אנו צופים התפתחויות גדולות בנגזרים בארה"ב שיגיעו לאירופה ובהמשך לשווקים אחרים. לגבי ישראל, הכישרון והאיכות של האנשים כאן הם עצומים, וזהו מקום בו נשקיע רבות כבסיס להתרחבות וצמיחה. נשמח לראות את הפעילות שלנו מתרחבת ונתמכת באופן פעיל מכאן, מתל אביב".