שלום מתוך כלכלה

יו"ר הרשות לניירות ערך ספי זינגר, זוכה פרס נובל לכלכלה פרופ' יואל מוקיר, מנכ"ל הרשות עודד שפירר, הנהלת הרשות, בכירי המשק שהתאספו כאן איתנו, מכובדיי כולם. 

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנת 2026. זהו מהלך חשוב שמבשר על יציבות ועל אחריות, ומלמד על חוסנה של החברה והכלכלה שעברו שנתיים של מלחמה קשה. 

עם הדגשים האלה של יציבות ואחריות, אנו כמשרד האוצר וכמדינה, משתדלים לפעול בבניית תקציב המדינה ובכל התהליכים אותם אנו מקדמים במשק.

השבוע, פירסמנו באוצר את הסקירה החודשית של ביצוע תקציב המדינה, הכנסות והוצאות.

נתוני הכלכלה שלנו לאורך ולרוחב, חיוביים מאד, כמעט בכל היבט. מי שמעיין בדוחו"ת ובנתונים לא יכול לנחש שמדובר בדוחו"ת של מדינה שרק עכשיו מתחילה לצאת משנתיים רצופות של מלחמה בשבע חזיתות והארוכה בתולדותיה, עם הוצאות בטחון אדירות.

הנתונים האלה מלמדים על כוחה וחוסנה של החברה הישראלית ברוח ובחומר, וגם על ניהול כלכלי מושכל במים סוערים שהוביל משרד האוצר בשנתיים האלו, כולל גזירות לא פופולריות בימי המלחמה.

וכאן בבמה הזו של הרשות לניירות ערך, אי אפשר שלא להשתאות ממדדי הבורסה הישראלית אליהם מופנים מבטים מכל העולם. מאז השפל של המלחמה מיד אחרי השבעה באוקטובר ועד היום זינק מדד תל אביב 125 ב-120%!!! – המדד בעל התשואה הגבוהה ביותר בעולם לשנה זו, יותר מכל מדד אחר – ובפער!

למגמה המופלאה הזו של הכלכלה שלנו יש בסיס ויש לה רציונאל מובהק. 

לפני שנתיים ויותר עמדה ישראל תחת איום קיומי מיידי. הסיכון הזה לא היה נוכח לעיני העולם ולדאבוננו הרב (ולבושתנו) אף לא לעיננו. אך את הסרת הסיכון ראו כולם. 

מעבר מהיר להכרעת עזה, גדיעת כוחו של חיזבאללה וחיסול נסראללה בלבנון, חיסול צבא סוריה, ההצלחות בזירת תימן ומעל כולם המכה האדירה שהנחתנו על המשטר האיראני ועל יכולות הגרעין והטילים שלו – כל אלה הביאו את מדינת ישראל לעידן חדש, עידן של שחרור ממלכודת האש שנרקמה סביבנו.

כאן המקום לשבח את ראש הממשלה, את הדרג המדיני, ואת כל מערכות הבטחון על החלטות וביצוע יוצאים מן הכלל, וכמובן את החוסן של אזרחי ישראל שנשאו בנטל המלחמה שהגיע עד לפתח הבית ובנטל המילואים על כל הכרוך בכך. אנחנו חייבים להם הכל. 

עם ירידת הסיכון הזה יכלו לבוא לידי ביטוי ביתר שאת היתרונות הגדולים שיש לשוק הישראלי להציע. והיתרונות הללו הם אתם, היושבים כאן, ראשי תאגידים גדולים, חברות קטנות ובינוניות, ויזמים מתחומים שונים.

כמדיניות, אנחנו במשרד האוצר מאמינים בכוחות האלה ועושים הרבה, כולל בשינויים מבניים שאנו מקדמים בתקציב הנוכחי, כדי להפחית רגולציה, ולתת לכם לעבוד באופן חופשי על מנת לממש את הפוטנציאל הכלכלי שלכם.

הניצחונות המהדהדים בזירות השונות, אותם כמובן יש לשמר כל העת, העבירו מסר חד ולפיו מדינת ישראל איננה רק כאן כדי לשרוד. מדינת ישראל היא מעצמה אזורית חזקה שמעצבת את סביבתה מכל הבחינות. המציאות הזו אותה מבינים שכנינו ומבין העולם כולו, פתחה למדינת ישראל חלון גדול של הזדמנויות אזוריות שלא היו כאן מאז הפלא של קום המדינה ב 1948.

סביבה אזורית

כשמסתכלים על הסביבה הגאו-כלכלית בה אנו חיים, מזהים מרחב שמתעצב מחדש. 

כלכלות המפרץ משקיעות סכומי עתק, כדי לשנות את מבנה הכלכלה שלהן מכזו שמבוססת אנרגיה פוסילית למבוססת חדשנות וטכנולוגיה. 

השלטון האזרחי החדש בסוריה וממשלת לבנון בונים את עצמם מחדש, וזקוקים נואשות להון, למקומות תעסוקה, ולתשתיות בסיס כמו חשמל ומים. הבצורות הקשות שמכות בטהרן, יחד עם כשלי התשתיות וכמובן המכה הניצחת מישראל, הביאו אותה למשבר אזרחי חסר תקדים ולאי-יציבות פוליטית. ממליץ לכולנו לעקוב אחרי שער המטבע במדינה זו שמנבא את עתידה.

מול כל אלה, מדינת ישראל היא אי של יציבות, עם פריחה ועוצמה כלכלית ובטחונית.

בעוד ישראל הצליחה להפוך מדבר - למשק מים מתקדם, מדינות האזור צמאות לבשורה בעניין הזה ונמצאות תחת משבר קיומי. 

אנחנו יכולים להציע למדינות הללו טכנולוגיות מים מתקדמות להתפלה, מומחיות בשימוש ובהשבה, ובמקרים מסוימים אפילו אספקת מים ישירה – כך למשל ישראל תייצא כ 20% מצריכת המים הירדנית.

גם בתחום האנרגיה - לישראל יש בשורות משמעותיות עבור מדינות האזור. יש לנו מספיק גז כדי לייצא החוצה וגם להשאיר די לצריכת השוק המקומי במחיר נמוך ונכון. ישראל שוקדת כעת על חיבור אזורי לקפריסין, בחשמל ובאנרגיות ירוקות. כך למשל כיום 55% מהחשמל הירדני מופק מגז ישראלי, ועוד היד נטויה. 

ישראל היא HUB בהתהוות של סיבים אופטיים, מוקד אנרגיה איזורי, ונמצאת בתהליכים של חיבור למשק החשמל האירופאי דרך קפריסין ויוון.

עלינו לשאוף לחזון בו אנחנו מסייעים לאספקת המים והאנרגיה של ארבע המדינות השכנות הסוניות שלנו (מצרים, ירדן, סוריה ולבנון) עמן אנו רוצים עתיד של בטחון, יציבות ושגשוג.

בתחומי הביטחון וההגנה ישראל מהמובילות בעולם. שוק הדיפנסטק הישראלי פורח. שלושת התעשיות הקלאסיות: רפאל, תעשייה אווירית ואלביט - שודרגו השנה בדירוג (טופ 35) חברות 'דיפנס' בכל העולם – וכך גם סטארטאפים מקומיים שזוכים להשקעות חיצוניות. 

ועל כל אלה רבותי, משקיפים עמי האיזור ומפיקים לקחים.

אנחנו מזהים התעניינות רבה, חלקה הגדול מתחת לפני השטח של מדינות האיזור הקרוב והרחוק, לשיח אזרחי-כלכלי עם ישראל.

ממשל טראמפ אף הוא, מאמין מאד בהזדמנויות האלו ודוחף למימושן.

אנחנו כאן לא שוקטים על השמרים. החזון לעיצוב מחדש של הכלכלה המזרח תיכונית והעולמית, עובר בין היתר דרך פתיחת נתיבי מסחר, ושרשראות אספקה לרכיבים בעלי חשיבות גלובלית. אנו עסוקים בזה כדי לקדם את פני השינוי שאנו מאמינים שהוא מעבר לפינה.

מכאן חבריי, בעלי החברות והתאגידים. אני קורא לכם – תובילו אותנו לעידן הזה – אם אנו כמדינה נסלול את החיבורים המדיניים, אתם כשוק פרטי תדעו לצקת תוכן על הנתיבים האלה. חישבו בראש של העידן החדש – על ממשקים שלפני שנה או שנתיים היו נראים דמיוניים והיום הם הכי קרובים שיש למציאות.

מדינת ישראל הולכת ומתקדמת בפיתוח הממשקים בין המגזר הפרטי לציבורי, ויש לנו עוד דרך להתקדם בתחום הזה. בזכות כלים פיננסיים מתפתחים, עוצמה יזמית שאתם מביאים, ואמינות מוכחת - ישראל מצליחה לגייס את המגזר הפרטי לפרויקטי PPP שמאפשרים לה לחלום ולתכנן את הקמת התשתיות וסביבת העסקים של העידן האזורי החדש.

אתם כמגזר פרטי  משובח ואנו כמדינה שצריכה לאפשר זאת, יודעים לייצר כאן יחד סביבה אמינה שהיא כר פורה לפרויקטים ענקיים, מהם ירוויחו השכנים שלנו וכמובן הראשונים שיהנו מהפירות הם - הצמיחה הישראלית ואזרחי ישראל כולם.

ההתפתחויות הללו לא יבואו מאליהן. בחוק ההסדרים הנוכחי שעבר את אישור הממשלה פתחנו את השוק לשחקנים מקומיים חזקים, קבענו תנאי השקעה נוחים ומשתלמים יותר בפרוייקטים של תשתית, הייטק ונדל"ן, ואנו מעודדים את המוסדיים וקופות הגמל להגדיל את חלקן בהזנקת הצמיחה לאחר המלחמה.

בשנים האחרונות מפא"ת משנה דרמטית את תהליכי הרכש וההתקשרות כדי להקל על עבודה עם חברות בטחוניות קטנות, וכעת גם אנו בחוק ההסדרים מעגנים את פתיחת עולם הייצוא הבטחוני גם לחברות המקומיות והסטראטפים הקטנים – העמדנוSLA  ברור שיאפשר ליוזמות המקומיות הבינוניות והקטנות להשתתף במה שיש להן להציע לתחום - לא עוד חסמים לא הכרחיים ולא הגיוניים בפני היוזמות הישראליות.

בנוסף, ביוזמת משרדי האוצר והבטחון העמדנו קרן בערבות מדינה של מיליארד שקלים להשקעות בתחום, כאשר 80% מהסכום מגיע מהשוק הפרטי.

חזון כלכלי אזורי

כשאנחנו מסתכלים על העתיד, אנחנו רואים מעברי גבול משודרגים, נמלי ים ישראלים תחרותיים, מרכזי לוגיסטיקה וחיבור מהיר ביניהם. אנחנו מדמיינים את רשת החשמל הישראלית מחוברת גם לאירופה וגם למזרח התיכון ומאפשרת משק אנרגיה משוכלל ויעיל יותר. אנחנו צופים עשרות אלפי משרות שיווצרו במדינות האיזור בעקבות עסקים ישראלים, בשטחנו או בשטחם. 

מימוש של חזון זה יצמיח את כלכלת ישראל ורווחת תושביה, יעצים את הכלכלות השכנות אלינו, יתרום ליציבות האזור כולו ויהיה לבנה נוספת בהפיכת העוינות המסורתית לגשרים מדיניים וכלכליים. כך נראה "שלום מתוך עוצמה" – ואם תרצו - "שלום מתוך כלכלה".

כלכלה מביאה שלום

שלא נטעה, החיבורים בין המדינות לא נרקמים בחדרים הסגורים של מנהיגי המדינות, או לפחות לא רק שם. החיבורים האלה נוצרים מקשרי מסחר בין המדינות - הם דרך הסיפור הטובה ביותר להסברת התועלת שתהיה לכל מי שיכונן יחסי ידידות עם ישראל.

כבר היום, בהובלת המגזר הפרטי ובסיוע גורמים נוספים, חברות ישראליות מקיימות קשרים כלכליים ענפים עם מדינות האזור, כולל מדינות שעדיין אין לנו יחסים דיפלומטיים מלאים עימן. ברגע שנחתמו הסכמי אברהם, נפתחו שערי הסחר עם אותן מדינות על בסיס של קשרים שהיו קיימים גם טרם חתימת ההסכמים, ומהר מאוד רמת הסחר הכפילה את עצמה. גם אחרי שנתיים של מלחמה, הקשרים הכלכליים עם מדינות הסכמי אברהם נותרו איתנים. 

את רוח היוזמה והפעלתנות של השוק הישראלי אי אפשר לעצור, כזה הוא הראש היהודי והישראלי שהמוניטין שלו הולך לפניו.

אני קורא לכם – המשיכו ליזום, המשיכו למכור את הכישרון שלכם למדינות העולם. בזכות העוצמה הישראלית, בזכות הרוח והחוסן של מדינת היהודים ובזכותכם - מדינת ישראל תהיה בעזרת ה' בעוד זמן לא רב, מוקד של איתנות כלכלית ואזרחית שממנה ובזכותה מרוויחים כולם.