איך קורה שהפד נותן לשווקים בדיוק את מה שהם רצו - ודווקא הטכנולוגיה חוטפת?

איך קורה שהבנק המרכזי בארה"ב נותן לשווקים בדיוק את מה שהם רצו - ודווקא הטכנולוגיה חוטפת? 

נתחיל בגזרת המאקרו: 

ביום רביעי, הפד הוריד את הריבית בפעם השלישית ברציפות השנה ב-25 נקודות בסיס (לטווח של 3.50%-3.75%). הייתה זו החלטה מפולגת במיוחד כאשר שלושה חברי ועדה התנגדו - שניים רצו לא לגעת בריבית, ואחד דווקא תמך בהפחתה גדולה יותר של חצי אחוז. התחזית לשנה הבאה מפולגת הרבה יותר: 3 חברי פד צופים העלאת ריבית לעומת 4 חברי פד שצופים ריבית נמוכה מ-3% בסוף השנה. במילים אחרות חלק מחברי הפד צופים שהאינפלציה תהיה גבוהה והיא תכתיב את קצב הפחתות הריבית (אם בכלל) והחלק השני של חברי הפד צופים כי שוק התעסוקה המתקרר יכתיב את הקצב. בעוד התחזית החציונית של חברי הפד היא להפחתת ריבית אחת בלבד בשנה הבאה, שוק האג"ח אופטימי יותר ומתמחר כי הריבית בסוף השנה הבאה תעמוד על 3% בלבד.

עוברים למיקרו:

הנרטיב של "קנו AI בכל מחיר" חטף השבוע מכה בכנף. המשקיעים עברו משלב החלומות לשלב המספרים, ושתי ענקיות שילמו את המחיר:

הראשונה הייתה מניית Oracle שירדה בחדות לאחר פרסום הדוח, נזכיר כי לאחר הדוח הקודם המניה זינקה בכ־40% על רקע אופוריה סביב ה-AI והענן, ומאז חזרה את כל הדרך למטה, עד לרמות מחיר שמזכירות את אזור ינואר 2025. בדוח הנוכחי החברה הציגה רווח למניה של 2.26 דולר - מעל תחזיות השוק, וגם צבר הזמנות עתידי (RPO) שזינק בכ־15% למעל חצי טריליון דולר ! נתון שמעיד על ביקוש חזק לשירותי ענן ו-AI. 

למה המנייה ירדה? 

1. פספוס ציפיות בצמיחת הענן - חטיבת Cloud Infrastructure צמחה ב-66%, מתחת לצפי של 69%. בסקטור הענן, גם סטייה שולית נתפסת כסימן אזהרה. השוק פירש זאת כהאטה אפשרית במומנטום, מול תחרות אגרסיבית מצד AWS, Azure ו-Google Cloud.

2. קושי להפוך צבר הזמנות להכנסות לאורקל צבר הזמנות עצום, אך מתגברים ספקות לגבי יכולת הביצוע. צווארי בקבוק עיקריים: מחסור בקיבולת, ובעיקר גישה לחשמל. מחסור בכוח אדם וחומרי גלם. החשש המרכזי: דחייה בין הזמנה להכנסה בפועל.

3. סיכון ריכוזיות בעסקת OpenAI מעל 300 מיליארד דולר מהצבר מיוחסים ל-OpenAI. עולות שאלות לגבי יכולת המימון של OpenAI מול היקף ההתחייבות. השוק החל לתמחר סיכון של אי-מימוש מלא של ההזמנה.

4. דחיית פרויקט מרכזי נתונים עבור OpenAI מ-2027 ל-2028. הסיבה: מחסור בכוח אדם וחומרים.

ברודקום פרסמה דוח חזק לרבעון הרביעי של 2025, אך בניגוד לנתונים - המניה ירדה בכ־11% ביום שישי. החברה הציגה הכנסות של כ־18 מיליארד דולר, צמיחה של כ28% לעומת השנה שעברה ומעל צפי השוק, לצד רווח למניה של כ־1.95 דולר, גם הוא מעל תחזיות האנליסטים. מנוע הצמיחה המרכזי ממשיך להיות תחום ה-AI, עם הכנסות בקצב שנתי של עשרות מיליארדי דולרים, נתמך בביקוש חזק ממרכזי נתונים וספקיות ענן, וכן צבר הזמנות מרשים של כ־73 מיליארד דולר, בעיקר בתחומי AI ו-Networking. 

גם התחזית קדימה הייתה חיובית: החברה צופה הכנסות של כ־19.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2026, מעל ציפיות השוק. עם זאת, הנהלת ברודקום הזהירה מפני לחץ מסוים על שיעור הרווח הגולמי, בשל תמהיל פעילות עתיר השקעות בתחום ה-AI, וכן מאי־ודאות לגבי עיתוי התרומה של לקוחות AI גדולים נוספים - בעיקר במחצית השנייה של 2026. השורה התחתונה: הנתונים נותרו חזקים והביקוש ל-AIברור, אך הירידה במניה משקפת איפוס ציפיות לאחר ראלי חד.

בזירה הגיאופוליטית, קיבלנו טוויסט מעניין. ממשל טראמפ הודיע ש-Nvidia תוכל למכור את השבב החדש שלה (H200) לסין, אבל עם "קנס יציאה": עמלה של 25% שתלך ישר לקופת האוצר האמריקאי. מדובר במודל רגולטורי חדש, ארה"ב לא רק חוסמת טכנולוגיה, היא הופכת אותה למרכז רווח. המסר לסין ברור - אתם רוצים קידמה? תשלמו מס לארה"ב. זה צפוי לחול גם על אינטל ו-AMD בקרוב.

הודו היא הסין החדשה: מיקרוסופט ואמזון שופכות עשרות מיליארדי דולרים על תשתיות ענן בהודו. זה היעד האסטרטגי הבא.

בשבוע הקרוב: הפוקוס עובר לנתוני האבטלה ונתוני האינפלציה. השאלה הגדולה: האם הצרכן האמריקאי עדיין קונה, או שהאטה מתקרבת?