עינבל משש, מנכ״לית שירות התעסוקה, צילום: שלומי אמסלם
מורן שקד
16/12/2025
נוכח השינויים התכופים בשוק העבודה, המלצת הדוח היא לעבור מהכשרות קשיחות לחיזוק מיומנויות.
בדגש על אוריינות, עבודה עם מספרים, יצירתיות, אנגלית ומעל הכל למידה לאורך החיים.
הדוח כולל התייחסות לתפקיד מרכזי לשירותי התעסוקה המרכזיים בהכנת שווקי העבודה במדינותיהם לאתגרי המאה העשרים ואחת.
עיקרי הנתונים:
בין רקע סוציו-אקונומי לרמת המיומנויות: הדוח מלמד שרקע סוציו-אקונומי ומאפיינים נוספים מקושרים לרכישת כישורים של המאה העשרים ואחת, אולם מדגיש שזוהי אינה גזרת גורל ודווקא שינויי השוק פותחים פתח למוביליות מעמדית ולצמצום פערים
בין מיומנויות לאיכות התעסוקה: מהדוח עולה בבירור כי יש קשר בין רמת המיומנויות, ההשכלה והניסיון התעסוקתי לבין העלייה ברמת השכר, התעסוקה והמוביליות. עם זאת, נמצא שפערים מגדריים אינם נשחקים מספיק גם לנוכח רמת המיומנויות. אשר לישראל, רמת ההשכלה הפורמלית מתורגמת להרבה פחות שיפור במיומנויות כמותניות. רמת השכר באופן חלקי ומועט ביחס למדינות האחרות
המלצות הדוח:
1) גישת ה-Skills First: לנוכח חשיבות המיומנויות והשתנותו הקבועה של שוק העבודה המודרני, מהדוח עולה המלצה חד משמעית להעביר את הדגש מהכשרות מקצועיות קשיחות לחיזוק מיומנויות, בדגש על אוריינות, נומרציה, דיגיטל ולמידה לאורך החיים
2) שילוב זרועות רב-מערכתית: לנוכח השתנות השוק, הדוח ממליץ שילוב זרועות בין מגזרי של גופי החינוך, ההכשרה, שירותי התעסוקה והמעסיקים
3) דגשים חיוניים בתהליכי ההכשרה: מעבר להדגשת המעבר מהכשרות קשיחות לחיזוק מיומנויות, הדוח מדגיש את חיזוק הנומרציה, האורייניות והשליטה באנגלית כאשר מעל הכל בולטת ההמלצה לסיגול למידה מתמדת לאורך החיים
4) חיוניות שירותי התעסוקה ומשימותיו: דוח ה-OECD מדגיש כי שירותי התעסוקה הציבוריים הם חוליה מרכזית בחיבור בין צורכי השוק המשתנים לבין דורשי העבודה, ובמתן הכשרות מקצועיות בזמן שהם רשומים ומלווים בשירות התעסוקה
5) מיפוי מיומנויות: ההמלצה המרכזית היא למפות דורשי עבודה לפי מיומנויות, זאת תוך שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים; ומאידך, לזהות מגמות שוק, יחד עם המעסיקים, לטובת אבחון צרכים משתנים ועתידיים ולהתאים את ההכשרות ומאמצי ההשמה לאותם צרכים.
ישראל-דוח מצב לפי הדוח: מעבר להמרה נמוכה בין רמות המיומנויות ורמות ההשכלה הגבוהה לאיכות התעסוקה, הדוח מלמד על פערים סוציו-אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים לאחר פיקוח של משתנים אחרים בדומה למרבית המדינות
פעולות שירות התעסוקה: בשנה האחרונה הפך שירות התעסוקה הישראלי לחוד החנית במהפכת המיומנויות בישראל - אבחון תעסוקתי מבוסס מיומנויות ובינה מלאכותית המעמיד פרופיל תעסוקתי של מיומנויות לכל דורש עבודה; גיבוש תכניות תעסוקה לחיזוק מיומנויות והתאמות נדרשות; שורה נרחבת מאוד של קורסים, הכשרות וסדנאות להקניית וחיזוק מיומנויות נדרשות, בדגש משמעותי מאוד על הכשרות בינה מלאכותית. יתר על כן, בימים אלו מגבש שירות התעסוקה "חמ"ל AI", מרכז מחקר שינטר בזמן אמת את השינויים התעסוקתיים בשוק העבודה, את הדרישות החדשות והמשתנות וכתוצאה, המלצות לגיבוש מדיניות תעסוקה, הכשרה והשמה מותאמת לצרכי השוק המשתנים
מנכ"לית שירות התעסוקה, עו"ד עינבל משש: "ממצאי הדוח מאששים את תמונת המצב העולה ממחקרי שירות התעסוקה: שוק העבודה עובר תמורות מבניות מואצות עם חדירתה של הבינה המלאכותית למשק. במציאות זו, הסתגלות מהירה לשינויים היא תנאי סף להשתלבות תעסוקתית בת-קיימא ומפתח להרחבת ההשתתפות בשוק העבודה ולצמצום פערים. כדי להבטיח חוסן תעסוקתי כולל, הובלנו בשנה החולפת שינוי אסטרטגי: מעבר ממודל מבוסס הכשרות קשיח למודל מוכוון מיומנויות גמיש. השינוי משתקף במגוון רחב של תכניות הכשרה וסדנאות, בדגש על בינה מלאכותית. בשוק שבו השינוי הוא הקבוע, אנו מקימים חמ”ל תעסוקתי לניטור ולמעקב בזמן אמת אחר התמורות בשוק העבודה. כך נבטיח ניידות תעסוקתית, צמצום פערים, וחיזוק מעמדה של ישראל בחזית הכלכלה העולמית"
השבוע התפרסם דוח ה-OECD על מיומנויות עבודה לשנת 2025, בדוח סקירה נרחבת של רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ובחינה מעמיקה של המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה העשרים ואחת; הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות; ההשלכות מהן; ופערים חברתיים-כלכליים. מהדוח עולה בבירור כי השינויים העולמיים- כניסת הבינה המלאכותית, התרחבות תהליכי האוטומציה, שינויים גיאופוליטיים והזדקנות האוכלוסייה- משנים במהירות את דרישות שוק העבודה. נוכח השינויים המהירים, מדגישים בדוח, וכדי לעמוד בדרישות המשתנות מומלץ להעביר את המשקל מהשקעה בהכשרות בלבד להשקעה בהעלאת רמת המיומנויות.
מזה מספר שנים שהאיחוד האירופאי מוביל מהלך עולמי של חיזוק מיומנויות עבודה, מהלך לו שותפה ישראל בהובלת שירות התעסוקה. במסגרת זו, ומתוך הבנה שהתמורות העולמיות משנות את שוק העבודה על מקצועותיו המוכרים- מהם המשתנים לבלי הכר ומהם שהולכים ונעלמים- מיפו בארגון כ-3,500 משלחי יד שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים (LLL).
מהדוח הנוכחי, OECD Skills Outlook 2025, עולה כי מי שלא ישכיל לחזק את מיומנויות העבודה שלו באופן תדיר עלול להישאר מאחור. עוד עולה כי פערי המיומנויות אינם מקריים והם תולדה של תנאי רקע סוציו-אקונומיים והם, לרוב, מעמיקים לאורך החיים. ברם, מדגישים בדוח, זוהי אינה גזרת גורל ודווקא ההשתנות המהירה פותחת פתח למוביליות וצמצום פערים- הן עבור הפרטים והן עבור מדינות.
הדוח מלמד בבירור שרמת המיומנויות נגזרת גם מרמות ההשכלה, וככל שהללו גדלות כך, לרוב, עולה הסיכוי להשתלבות אפקטיבית יותר בשוק העבודה- כאשר ההשלכות הן באיכות התעסוקה וברמות השכר. בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
1. בין רקע סוציו-אקונומי לרמת המיומנויות: הדוח מלמד שרקע סוציו-אקונומי ומאפיינים נוספים מקושרים לרכישת כישורים של המאה העשרים ואחת, אולם מדגיש שזוהי אינה גזרת גורל ודווקא שינויי השוק פותחים פתח למוביליות מעמדית ולצמצום פערים
אף שעל רמת המיומנויות משפיעים שורת גורמים, המנבא המשמעותי ביותר, ובפער, הוא הרקע הסוציו-אקונומי של הפרט. כך, למשל, עלו פערים של עד 0.7 סטיית תקן במיומנויות כנגזרת למעמד ולהשכלת ההורים; עוד נמצאו פערים מגדריים, בעוד ונשים מובילים במיומנויות האורייניות הגברים מובילים במיומנויות הכמותיות; כאשר גם למשתנה הגיל נמצאה השפעה משמעותית, רמת המיומנויות הגבוהה ביותר נרשמה בגילאים 16-29 וככל שעולים בגיל כך יורדת רמת המיומנויות; בנוסף, נמצאו פערים ברורים בין סביבה כפרית לעירונית, עם פערי מיומנויות משמעותיים בין מי שגדל בעיר למי שגדל בסביבה כפרית – בדוח ששירות התעסוקה הוציא לפני מספר חודשים, ניתן לראות את הפער הפריפריה לבין המרכז
המשמעות היא, מבהירים בשירות התעסוקה, כי פערי המיומנויות הם רב שכבתיים, מצטברים ונוכחים כבר בגילאי בית הספר. כאשר לדבר השלכה מעצבת על העתיד התעסוקתי- אי שוויון במיומנויות מוביל לאי שוויון עתידי בתעסוקה. על כן, מדגישים בשירות ובדוח, כי מדיניות מיומנויות תעסוקה אפקטיבית צריכה להתחיל כבר מגילאי בתי ספר ועליה להימשך לכל אורך החיים. זאת, בהינתן ששוק העבודה משתנה כל הזמן ולפיכך מתחייבת מדיניות של למידה מתמדת.
2. בין מיומנויות לאיכות התעסוקה: מהדוח עולה בבירור כי יש קשר בין רמת המיומנויות, ההשכלה והניסיון התעסוקתי לבין העלייה ברמת השכר, התעסוקה והמוביליות. עם זאת, נמצא שפערים מגדריים אינם נשחקים מספיק גם לנוכח רמת המיומנויות. אשר לישראל, הקשר בין רמת ההשכלה הפורמלית לשיפור מיומנויות חלש יותר בכל הקשור לשיפור במיומנויות כמותניות. רמת השכר באופן חלקי ומועט ביחס למדינות האחרות
מהדוח עולה קשר הדוק בין רמת המיומנויות, ההשכלה והניסיון ובין איכות התעסוקה של הפרט- ככל שהללו עולות, עולה גם איכות התעסוקה. כך, למשל, התברר כי השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות האחוז בממוצע. יתרה מכך, אף שהרקע הסוציו-אקונומי של ההורים נמצא כמנבא המשמעותי ביותר לרמת המיומנויות, המחקר מלמד כי רמת המיומנויות משפיעה הרבה יותר מרקע משפחתי על איכות התעסוקה של הפרט. כאמור, איכות התעסוקה אינה גזרת גורל ורמת המיומנויות פותחת פתח למוביליות מעמדית, גם לנוכח רקע סוציו-אקונומי נמוך. עם זאת, מהדוח עולה כי הפערים התעסוקתיים המגדריים כמעט ואינם מצטמצמים גם לנוכח שיפור במיומנויות. ללמדנו, שהפערים המגדרים עמוקים מאוד וגם חיזוק המיומנויות אינו שוחק אותם די.
אשר לישראל, הדוח מלמד על תמונת מצב שונה – בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה מוגבלת יותר: ברמות ההשכלה הביניים (לימודים על-יסודיים/פוסט-תיכוניים מקצועיים ועיוניים) התוספת למיומנויות נמוכה יחסית, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני, לעומת כמעט סטיית תקן שלמה במדינות כמו ניו זילנד ופינלנד. לעומת זאת, בהשכלה גבוהה קצרה ובתואר ראשון ומעלה התוספת כבר גדולה בהרבה – כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה – כך שבישראל הלימודים הגבוהים מחזקים את המיומנויות, אך בשלבי הביניים ההשכלה הפורמלית מוסיפה פחות מיומנויות כמותיות מאשר ברבות ממדינות ה-OECD
3. המלצות הדוח:
א. גישת ה-Skills First: לנוכח חשיבות המיומנויות והשתנותו הקבועה של שוק העבודה המודרני, מהדוח עולה המלצה חד משמעית להעביר את הדגש מהכשרות מקצועיות קשיחות לחיזוק מיומנויות, בדגש על אוריינות, נומרציה, דיגיטל ולמידה לאורך החיים
לנוכח חשיבות המיומנויות ועקב הפיכת השינוי לרכיב קבוע בשוק העבודה המודרני- המאופיין בכניסה מאסיבית של בינה מלאכותית ותהליכי אוטומציה- הדוח ממליץ בצורה ברורה ממדיניות תעסוקה המתעדפת הכשרות מקצועיות קשיחות למדיניות תעסוקה המתעדפת חיזוק מיומנויות. במסגרת זו וכאמור, בשנים האחרונות מוביל הארגון, ויחד אתו גם שירות התעסוקה הישראלי, תהליך מאסיבי של מיפוי מיומנויות העבודה. כאשר תכלית המיפוי לאפשר לשירותי התעסוקה ולשווקי העבודה למקסם את האפקטיביות של תהליכי ההכשרה וההכוונה התעסוקתיים. כאשר ההמלצה העולה בדוח היא להשתמש בכלים דיגיטליים מתקדמים שיסייעו בזיהוי כישורים ומיומנויות של דורשי עבודה ובהתאמתם לכישורים ולמיומנויות הנדרשים בשוק העבודה, על היצע המשרות הקיים בו.
ב. שילוב זרועות רב-מערכתית: לנוכח השתנות השוק, הדוח ממליץ שילוב זרועות בין מגזרי של גופי החינוך, ההכשרה, שירותי התעסוקה והמעסיקים
המעבר להכשרות והשמות מבוססות מיומנויות מחייב, מדגישים בדוח, שיתוף פעולה הדוק בין הגופים המכשירים, הגופים המכווינים והגופים המעסיקים הכולל היזון חוזר מתמיד שיאפשר התאמה בין צרכי השוק המשתנים למיומנויות וכישורי כוח העבודה. זאת, מדגיש הדוח, מתחיל כבר מרמת בית הספר, נמשך באקדמיה ובגופי ההכשרה כאשר שירותי התעסוקה הם ציר מרכזי בתיווך ובתיאום בין העובדים ודורשי העבודה, על כישוריהם ומיומנויותיהם, ובין צרכי השוק.
ג. דגשים חיוניים בתהליכי ההכשרה: מעבר להדגשת המעבר מהכשרות קשיחות לחיזוק מיומנויות, הדוח מדגיש את חיזוק הנומרציה, האורייניות והשליטה באנגלית כאשר מעל הכל בולטת ההמלצה לסיגול למידה מתמדת לאורך החיים
הדוח מבהיר כי מדינות ושווקים המבקשים להיות רלבנטיים לתנאי שוק העבודה המשתנה מוכרחים לסגל מדיניות של הכשרות המבוססות על חיזוק מיומנויות והמוכוונות לתוצאות ואיכות. כאשר מיומנויות הבסיס הקריטיות הן נומרציה, דיגיטל ואוריינות, ולצידן גם חיזוק השליטה באנגלית, וזו, מדגישים מוכרחה להיות נגישה לכולם. מעבר לכך, מומלץ לחזק את גישת ה-Career Guidance, שבמרכזה למידה מתמדת לאורך החיים- אם שוק העבודה המודרני מאופיין בשינויים משמעותיים ותכופים, הרי שהכשרה שתילמד היום מאבדת רלבנטיות ככל שחולף הזמן, ולפיכך יש לחזק מיומנויות ולרכוש כלים חדשים כל הזמן.
ד. חיוניות שירותי התעסוקה ומשימותיהם: דוח ה-OECD מדגיש כי שירותי התעסוקה הציבוריים הם חוליה מרכזית בחיבור בין צורכי השוק המשתנים לבין דורשי העבודה, ובמתן הכשרות מקצועיות בזמן שהם רשומים ומלווים בשירות התעסוקה.
הדוח מדגיש את מרכזיותם של שירותי התעסוקה כגופים האמונים על תיווך בין דורשי העבודה למעסיקים, לא רק במובן של השמה אלא במובן של השמה אפקטיבית – כזו הכרוכה בהתאמת וחיזוק כישורי ומיומנויות דורשי העבודה לצרכי השוק המשתנים. ההמלצה היא לעבור למיפוי מפת הכישורים של דורשי העבודה בהתבסס על מיומנויות, לנקוט בכלים דיגיטליים להערכת מיומנויות ולהתאמת משרות, לעבוד בצמוד לשוק לזיהוי מגמות ביקוש עתידיות, לשלב הכשרות קצרות ומודולריות ולתמוך באוכלוסיות מוחלשות.
ה. מיפוי מיומנויות: ההמלצה המרכזית היא למפות דורשי עבודה לפי מיומנויות, זאת תוך שימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים; ומאידך, לזהות מגמות שוק, יחד עם המעסיקים, לטובת אבחון צרכים משתנים ועתידיים ולהתאים את ההכשרות ומאמצי ההשמה לאותם צרכים
4. ישראל-דוח מצב לפי הדוח: מעבר להמרה נמוכה בין רמות המיומנויות ורמות ההשכלה הגבוהה לאיכות התעסוקה, הדוח מלמד על פערים סוציו-אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים לאחר פיקוח של משתנים אחרים בדומה למרבית המדינות
במקביל לפערים אחרים, הדוח מלמד על שורת נתונים שאמורה להדאיג את מקבלי ההחלטות בישראל. כך, למשל, נמצאו פערים סוציו-אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות; וכן נמצאו פערים מגדריים בתעסוקה וברמות השכר שאינם מצטמצמים. יצוין שמדוחות אחרים עולה כי במדדים האחרים ישראל נמצאת פחות או יותר סביב הממוצע ברמת המיומנויות שבה, כאשר המפתיע הוא שמדובר באחת המדינות בעלות שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה המשמעותי ביותר בעולם.
5. פעולות שירות התעסוקה: בשנה האחרונה הפך שירות התעסוקה הישראלי לחוד החנית במהפכת המיומנויות בישראל - אבחון תעסוקתי מבוסס מיומנויות ובינה מלאכותית המעמיד פרופיל תעסוקתי של מיומנויות לכל דורש עבודה; גיבוש תכניות תעסוקה לחיזוק מיומנויות והתאמות נדרשות; שורה נרחבת מאוד של קורסים, הכשרות וסדנאות להקניית וחיזוק מיומנויות נדרשות, בדגש משמעותי מאוד על הכשרות בינה מלאכותית. יתר על כן, בימים אלו מגבש שירות התעסוקה "חמ"ל AI", קבוצת חוקרים שתנטר בזמן אמת את השינויים התעסוקתיים בשוק העבודה, את הדרישות החדשות והמשתנות וכתוצאה, תגבש מדיניות תעסוקה, הכשרה והשמה מותאמת לצרכי השוק המשתנים
בשנים האחרונות, שירות התעסוקה הישראלי הצטרף למגמת ה-OECD במעבר משוק עבודה מבוסס הכשרות קשיחות לשוק עבודה מבוסס מיומנויות רכות, הקנייתן וחיזוקן. נוסף לתהליך המיפוי המאסיבי של משלחי היד למיומנויות (ESCO), שלו עשה השירות אדפטציה למושגי שוק העבודה הישראלי, השירות הפך לחוד חנית של ממשלת ישראל בכל הנוגע לחיזוק מיומנויות.
ראשית, בשנה האחרונה חיזק שירות התעסוקה את השימוש במיפוי מיומנויות, כחלק מתהליכי האבחון התעסוקתי. במסגרת זו נעשה שימוש בכלים דיגיטליים ובהם גם כלים מבוססי בינה מלאכותית, המסייעים למתאמי ההשמה וליועצי הקריירה לזהות ולחדד פרופיל מיומנויות עבור דורשי עבודה, ולתמוך בבניית כיוונים ותוכניות לחיזוק מיומנויות בהתאם לצורך. בנוסף, גם תהליכי ההשמה מבוססים על התאמה בין מיומנויות דורשי העבודה לצרכי השוק. מעבר לכך, בשנה האחרונה הוסיף שירות התעסוקה עשרות רבות של קורסים, הכשרות וסדנאות להקניית וחיזוק מיומנויות עבודה נדרשות, לרבות כישורים כמותיים, אנגלית תעסוקתית, חשיבה יצירתית אך מעל הכל העמיד השירות שורה נרחבת מאוד של קורסי והכשרות בינה מלאכותית במגוון רמות ושדות.
מעבר לכך, בימים אלו שוקד שירות התעסוקה על הקמת "חמ"ל AI", מרכז מחקר אשר ינטר בזמן אמת את המגמות התעסוקתיות המאפיינות את שוק העבודה הישראלי. הדבר יאפשר תרגום של המגמות להמלצות קונקרטיות לגיבוש מדיניות עדכנית ומתעדכנת של ההכשרות, ההכוונה המקצועית וההשמות לפי צרכי השוק המשתנים. מהלך זה, שהוא יחיד מסוגו, הולם את המלצות דוח ה-OECD.
