היום שאחרי המלחמה: ההזדמנויות, האתגרים ותפקידן של החברות הרב־לאומיות במדינת ישראל

המפגש השנתי שמתקיים מדי שנה, נערך בהשתתפות מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ', הכלכלן הראשי במשרד האוצר ד"ר שמואל אברמזון, מנהל רשות החדשנות דרור בין והנהגת תעשיית החברות הרב לאומיות וההייטק הישראלי בינהם מנכ"לי החברות אינבדיה, אפל, מטא, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, טיקטוק, פיליפס, טבע, סאפ, מדטרוניק, צ'ק פוינט, סנופי, פייזר, סוני, סיילספורס, איביי,HP אינדיגו מרצדס, ועוד.

במהלך המפגש הוצג הדו"ח השנתי של האיגוד, החושף נתונים מרכזיים על מצב החברות הרב לאומיות  בישראל.

נתונים משמעותיים ועיקרי הדו"ח

החברות הרב־לאומיות מהוות עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי ואחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בהייטק הישראלי בממוצע בחמש השנים האחרונות.

57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה במהלך תקופת המלחמה ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל.

22%  מהחברות מדווחות על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה. כמו כן החברות מדווחות על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעת המרכזים המקומיים בישראל.

53%  מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות רילוקיישן מצד עובדים ישראלים.

נרשמת מגמה של בחינת העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות, בין היתר בעקבות מציאת חלופות תפעוליות מחוץ לישראל במהלך המלחמה.

קיים חשש כי היעדר יציבות רגולטורית וגיאופוליטית מתמשכת עלול להוביל לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם הישראלי.

כמדי שנה ובהובלת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) התכנס פורום מנכ"לי החברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל. כעת, עם תום המלחמה, מתקיים המפגש השנתי בנקודת זמן חשובה ומשמעותית במיוחד עבור התעשייה והכלכלה הישראלית. בפורום השתתפו מנכ"לים ומנכ"ליות מהחברות המובילות הפועלות בישראל ובהן: אפל, מטא (פייסבוק), מייקרוסופט, גוגל, אמזון, אנבידיה, פיליפס, סאפ, צ'ק פוינט, טבע, מדטרוניק, סנופי, פייזר, טיקטוק, סוני, סיילספורס, איביי, HP Indigo, מרצדס ועוד.

המפגש התקיים בהובלת מנכ"לית ונשיאת האיגוד, עו"ד קרין מאיר רובינשטין, וכלל סקירה של הדו"ח השנתי של IATI שהציג תמונת מצב מורכבת של פעילות החברות הרב־לאומיות בישראל בשנה החולפת.

מן הדו"ח עולה כי תעשיית ההייטק, ובפרט החברות הרב־לאומיות (MNCs) הפגינו חוסן, יציבות וכושר עמידה גם בתקופת המלחמה. החברות הרב־לאומיות ממשיכות לשמש עוגן מרכזי באקוסיסטם המקומי, והיו אחראיות לכ־80% מהיקף עסקאות המיזוגים והרכישות בישראל בחמש השנים האחרונות. עוד עולה כי 57% מהחברות שמרו על פעילות עסקית יציבה לאורך תקופת הלחימה, ו־21% אף הרחיבו את פעילותן בישראל, נתון המעיד על אמון מתמשך בפעילות המקומית ובאקו־סיסטם הישראלי גם בתנאי אי־ודאות.

לצד הנתונים המעודדים, הדו"ח מצביע גם על מגמות מדאיגות המחייבות תשומת לב. כ־22% מהחברות דיווחו על פגיעה בפעילות העסקית בתקופת המלחמה ובנוסף מדווחות על היחלשות הקשר עם מטות החברה (HQ) ועל שחיקה בהשפעה של המרכזים המקומיים בישראל. בנוסף, 53% מהחברות מדווחות על עלייה בבקשות לרילוקיישן מצד עובדים ישראלים, מגמה שעלולה לפגוע לאורך זמן במנוע החדשנות המקומי ובהובלה הטכנולוגית של ישראל.

מעבר לנתונים הגלויים, הדו"ח מצביע גם על תהליכים שקטים אך משמעותיים: חלק מהחברות הרב־לאומיות בוחנות העברת השקעות ופעילויות למדינות אחרות. במקרים מסוימים, חברות שהתמודדו עם פגיעה בשרשראות האספקה מצאו במהלך המלחמה אלטרנטיבות מחוץ לישראל, וכאשר אלו הוכיחו את עצמן כיעילות, קיים סיכון שהפעילות לא תחזור במלואה. במקביל, נרשמת עלייה בביקוש לרילוקיישן מצד בכירים ומשפחות, כאשר עובדים מגישים מועמדות למשרות מחוץ לישראל.

הדו"ח מדגיש כי החברות הרב־לאומיות מסתכלות על האקו־סיסטם הישראלי בראייה ארוכת טווח, ולא רק דרך התווך המיידי. גם בתקופת המלחמה נרשמה פעילות עסקית משמעותית, לרבות הרחבת פעילות ומיזוגים ורכישות. עם זאת, הדו"ח קובע באופן חד משמעי כי ללא צעדים אקטיביים מצד המדינה לייצור יציבות רגולטורית וגיאופוליטית, קיים חשש לשחיקה הדרגתית ביציבות האקו־סיסטם המקומי.

לאחר הצגת הדו"ח, נערך פאנל אסטרטגי שעסק בתרומת החברות הרב־לאומיות לכלכלת מדינת ישראל ובאופן שבו שיתוף הפעולה בין משרדי הממשלה לתאגידים הגלובליים מעצב את חוסנה הכלכלי של המדינה. הפאנל התמקד בסוגיות של מדיניות מיסוי, תקצוב, רגולציה ועידוד השקעות זרות בתקופה של אי־ודאות גלובלית. בפאנל השתתפו בכירים מגופי הממשל והאוצר, בהם שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים, שמואל אברמזון הכלכלן הראשי במשרד האוצר, דרור בין מנכ"ל רשות החדשנות, כפיר בטט סגן הממונה על התקציבים בהנחיית שרון שולמן יו"ר ומנכ"לEY  ויו"ר ועדת המיסוי הבינלאומי של IATI המשתתפים דנו בצעדים הנדרשים לשימור היתרון התחרותי של ישראל ולחיזוק מעמדן של החברות הרב־לאומיות כמנוע צמיחה מרכזי של המשק.

בנוסף, התקיים פאנל בהשתתפות בכירי החברות הרב־לאומיות הפועלות בישראל שעסק בבניית ההון האנושי של תעשיית ההייטק הישראלית, על רקע התחרות הגלובלית הגוברת על טאלנט, מיומנויות מתקדמות והכשרת דור העתיד כדי למשוך 

עוד חברות רב לאומיות שיפתחו בישראל מרכזי פיתוח. הפאנל בחן את האתגרים בגיוס ושימור עובדים, התאמת מערכות ההכשרה לשינויים טכנולוגיים מואצים, והצורך בשיתוף פעולה בין התעשייה, האקדמיה והממשלה. 

במהלך המפגש הודגש תפקידה המרכזי של פעילות החברות הרב-לאומיות בחיזוק והכלכלה הישראלי, לצד ניסיון לייצר וודאות עסקית ויצירת שיתופי פעולה משמעותיים עם תעשיית ההייטק המקומית. האירוע שיקף את המחויבות המשותפת של החברות ומדינת ישראל להמשיך להשקיע, לחדש ולתרום לחוסנה ויציבותה של החברה הישראלית וכלכלת ישראל.
 

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות, צילום: גיא יחיאלי

קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): "האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מחויב ליצירת ודאות עסקית, לקידום סביבה רגולטורית מאפשרת ולשמירה על רציפות הפעילות של התעשייה בישראל, במיוחד על רקע השנה המאתגרת שעברנו. גם בזמן המלחמה הקשה, תעשיית ההייטק הישראלית בהן החברות הגלובאליות הפועלות בישראל הוכיחו שוב את חוסנה ויכולתה להוביל בחדשנות וביצירתיות. אנו פועלים ללא הפסקה כדי להבטיח שישראל תמשיך להיות מוקד אטרקטיבי לפעילותן של חברות רב-לאומיות, ובמקביל לטפח סביבה יציבה שתאפשר את המשך הצמיחה והתרומה של התעשייה לכלכלה ולחברה הישראלית." 

שרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל EY: לפי נתוני הדוח של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)  שנעשה בשיתוף EY במיוחד עבור המיפגש השנתי של IATI MNC Forum בנושא תרומת החברות הרב לאומיות לכלכלת ישראל, החברות הרב־לאומיות ממשיכות להוות עוגן מרכזי באקוסיסטם ההייטק הישראלי, הן כמעסיקות משמעותיות והן כרוכשות המרכזיות של סטרטאפים ישראליים. גם בתקופת המלחמה, ולמרות ירידה חדה בהגעת מנהלים מחו״ל ואף עצירה כמעט מוחלטת של טיסות הנהלה, ניכרת שמירה על היקפי התעסוקה בחברות אלו. כיום מועסקים בהן כ־23% מעובדי ההייטק בישראל.

גם בזירת המיזוגים והרכישות נרשמה התאוששות, עם חזרה להיקפי עסקאות הדומים לאלו של שנת 2022. מנגד, ניכרת פגיעה מסוימת בפעילות של חברות יצרניות, בעיקר על רקע שיבושים בשרשראות האספקה וכן גידול מדאיג בבקשות של עובדים לרילוקיישן.

במקביל, בשנת החולפת נרשם מהלך משמעותי מצד המדינה, לאחר עבודה מאומצת של IATI, שהכירה בחשיבות האסטרטגית של החברות הרב־לאומיות לכלכלה הישראלית. הדבר בא לידי ביטוי בהענקת ודאות רגולטורית בתחום המיסוי, תוך טיפול בנושאי הליבה שיצרו חיכוך עם רשות המיסים בשנים האחרונות – מהלך התורם ליציבות, להמשך השקעות ולחיזוק אמון החברות הזרות בישראל.