כבכל שנה, גם השנה נחזור למסורת שהנחלנו כאן – שרטוט של כמה תרחישים בלתי סבירים, שלא לומר "הזויים", שישפיעו על הכלכלה העולמית. המטרה העיקרית היא לפתוח קצת את הראש והדמיון ולנסות לחשוב מחוץ לקופסה.
כי אחרי הכל – מהו בעצם תרחיש לא סביר? האם מלחמת הסחר שבה פתח נשיא ארה"ב באפריל 25' – מהלך שגרם לצלילה של 15%-20% בבורסות העולם תוך שבוע, היתה אירוע סביר? מישהו צפה אותו קודם לכן?
האם הפצצת הכורים הגרעיניים של איראן על ידי חיל האוויר הישראלי, חיסול בכירים במטכ"ל האיראני, והפצצה מאסיבית מצד ארה"ב היו אירוע סביר? אולי בחלקו. וגם זה רק על ידי גורמי מודיעין ישראליים שכידוע לא תמיד פוגעים בהערכותיהם.
האם זינוק של 50% במדד תל אביב 125 במהלך 2025 היה אירוע שמישהו בשוק הישראלי העז לצפות? ברור שלא. אפשר לחזור בקלות לתחזיות מתחילת 2025 ולראות שאיש לא צפה זאת. איש גם לא צפה שחברת אנבידיה תגיע לשווי של 5 טריליון דולר – שזה בערך השווי המצרפי כל החברות שנסחרות בבורסת לונדון. או שאילון מאסק, מנכ"ל טסלה, יבקש – ויקבל! – חבילת שכר שעשויה להגיע בתנאים מסוימים לשווי של טריליון דולר.
כל האירועים הללו – כל אחד הזוי בפני עצמו – קרו גם קרו, משום שהמציאות, כפי שאומרת הקלישאה, פרועה יותר מכל דמיון.
אז הנה עוד כמה תרחישים שככל הנראה לא יקרו במהלך 2026. כל מה שאפשר לומר עליהם הוא שסיכויי ההתממשות שלהם גבוהים משמעותית מ-0%.
1. סוכנים אוקראינים מתנקשים בפוטין
הזמן: סוף פברואר. בקייב ומוסקבה מציינים את תחילת השנה החמישית למלחמה ביניהן. כוח משימה מיוחד של הקומנדו האוקראיני חודר לשטח חצי האי קרים בחסות החשיכה ומגיע לאחוזת הנופש של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין.
מטח היריות היה קצר. פוטין ושני שומרי ראשו נהרגים במקום. הכוח נמלט משם במהירות ומצליח לחזור בשלום לקייב.
הרוסים ההמומים מסתירים את הידיעה ולא מפרסמים דבר במשך ימים. לאחר כשבוע, במסיבת עיתונאים מאולתרת, מספר נשיא ארה"ב: "התקשרתי הבוקר לפוטין, אבל הוא לא ענה. אני מקווה שהוא חש בטוב כי הוא בן אדם נהדר וג'נטלמן. הוא גם אוהב גולף, אבל בדרך כלל אני מנצח אותו".
כמה שעות לאחר מכן יוצאת מהקרמלין הודעה: "הנשיא אינו חש בטוב ונזקק לטיפול רפואי". מחירי הנפט בעולם מתחילים לטפס.
בשעות הערב מפרסם טראמפ ברשת החברתית שלו: "החברים שלי ברוסיה מאוד מודאגים. יכול להיות שקרה משהו רע לנשיא שלהם. אני לא יודע יותר מזה. נראה מה יקרה".
במשך יממה שלמה עוסק כל העולם בשאלות קיומיות: "מה קרה לפוטין?", "מי ירה בנשיא רוסיה?". הנפט משנה כיוון לנפילה חדה ובורסות העולם מזנקות.
התשובה מתבררת למחרת בהודעה מטעם הקרמלין: "כוחות האוייב התנקשו לפני כמה ימים בנשיאנו האהוב. הלוויה תתקיים מחר ולאחריה נבחר נשיא חדש".
הלוויה במוסקבה מתקיימת ברוב פאר והדר, אבל האישים הבכירים היחידים שמשתתפים בה מלבד טראמפ, הם מנהיגי סין וצפון קוריאה.
בדרכו חזרה למטוס הנשיאותי מוסר טראמפ לכתבים: "הכל משתנה עכשיו. חשבתי שפוטין הוא ווינר אבל עכשיו מתברר שהוא לוזר. אני חושב שנתמוך כעת יותר באוקראינה. יש לי יחסים מצוינים עם זלנסקי. וזאת למרות שהוא מתלבש גרוע ולא משחק גולף בכלל. רק סוקר, או כדורגל או איך שלא קוראים לזה באירופה".
2. סין משתלטת על טאיוואן
התרגיל הצבאי הענק שקיימה סין בדצמבר סביב טאיוואן מסתיים עם סימן שאלה אחד גדול: האם היא מנסה להשתלט על האי העצמאי ולספח אותו אליה? ואם כך יקרה – מה זה אומר לגבי תעשיית השבבים של טאיוואן? האם שוב ייווצר מחסור עולמי כמו בתקופת הקורונה?
נשיא סין, שי ג'ינפינג, מנסה להרגיע. בנאום שהוא נושא בפברואר במהלך ראש השנה הסיני הוא מכריז: "טאיוואן היא חלק בלתי נפרד מסין. למרות זאת, אנחנו מעדיפים לצרף אותה אלינו במתכונת שלא תגרום לשפיכות דמים. אנחנו רואים לנגד עינינו את המודל של הונג קונג שחזרה להיות חלק מסין ב-1997".
פסגת מדינות נאט"ו שמתכנסת בחודש מרץ מנסה לנקוט קו תקיף יותר. בתום הכינוס מפליגות לים סין הדרומי כמה משחתות בריטיות וצרפתיות, לצד שתי נושאות מטוסים אמריקאיות שנשלחות לפטרל באזור.
בסין סבורים שמדובר בפרובוקציה. "אם לארה"ב מותר לבצע סגר ימי על ונצואלה, ברור שלנו מותר לעשות כך עם טאיוואן", אומרים מקורות בכירים בבייג'ין לניו יורק טיימס.
החששות מפני עימות בין יבשתי שכולל את שתי הכלכלות הגדולות בעולם שולח את שוקי המניות לירידה חדה. במקביל, מחירי השבבים מזנקים וגורמים לגל של עליות מחירים. החשש מפני התפרצות אינפלציונית מחייב את הבנקים המרכזיים לפעול. הריביות בארה"ב, גוש היורו ובריטניה מתחילות לעלות, והשווקים חווים גל נוסף של נפילות.
במהלך יוני מטביעה סין ספינת סוחר טאיוואנית שמנסה לשבור את הסגר. ארה"ב ושותפותיה בברית נאט"ו שולחות עוד כוחות לאזור. השליח המיוחד של טראמפ – סטיב וויטקוף, מגיע לבייג'ין במטרה למנוע את הסחף.
"אני לא מודאג", מוסר טראמפ לעולם בפוסט שהוא מעלה ברשת החברתית שלו. "לסין יש היסטוריה ארוכה של עימותים עם טאיוואן. זה לא חדש. שי ואני חברים. אני סומך עליו שלא יעשה שטויות. לטאיוואן יש עכשיו נשק מצוין שמכרתי לה והוא יגן עליה. אני לא מתכוון לשלוח חיילים אמריקאים למלחמות רחוקות מהבית".
למחרת מורה טראמפ להחזיר את נושאות המטוסים הביתה. הסיבה: צורך לחזק את הסגר הימי והמצוד אחר מכליות של ונצואלה. מנהיגי אירופה מובכים קשות אבל מהססים לומר משהו נגד טראמפ.
סין מנצלת את הבלבול וההפוגה כדי להנחית כוחות רגליים וטנקים על אדמת טאיוואן. בתוך ימים ספורים מגיעים כוחותיה עד לבירה, טאיפה, ומניפים את דגל סין בכיכר המרכזית בעיר. ההפגנות הרפות של תושבי האי נענות בכוח רב. המהלכים של סין רק מגבירים את פאניקה בבורסות.
"תושבי טאיוואן שבו הביתה", מכריז שי בנאום שהוא נושא בכיכר טיאננמן. "ברוכים השבים וברוכים השבבים!".
3. ישראל נערכת לבחירות גורליות
התכונה לקראת בחירות 2026 בישראל נמצאת בעיצומה. למרות ניסיונות של הממשלה לקיימן במועד המקורי, הבקיעים בקואליציה סביב חוק ההשתמטות ממשיכים להתרחב. במארס 26' הממשלה נופלת והבחירות נקבעות לסוף יוני.
מיד לאחר מכן מודיעים נפתלי בנט וגדי אייזנקוט על חבירה לגוש אחד, כאשר בנט נמצא בראש. בברנז'ה הפוליטית מכונה המפלגה החדשה "בייזנקוט". "הידיים ידי גדי אבל הקול הוא קולו של נפתלי", כותב פרשן "ידיעות אחרונות", נחום ברנע.
בבחירות עצמן זוכה מפלגת "בייזנקוט" ב-32 מנדטים, מעל למה שחזו לה הסקרים. הליכוד נופל ל-22 מנדטים. בנט נקרא לנשיא הרצוג כדי להקים ממשלה. ממשלתו תכלול את כל גוש השמאל וכן את מפלגת רעם של מנסור עבאס.
הקואליציה של בנט מונה 67 מנדטים. משימתה הראשונה והדחופה: הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי 7 באוקטובר. הוועדה מוקמת לפי הספר ומתחילה בעבודתה. המוזמן הראשון לתת עדות הוא בנימין נתניהו.
המשימה השנייה שלה היא לקבל החלטה אסטרטגית בהקשר של עזה. לאחר שורה של דיונים מחליטים בנט ואייזנקוט לתת הזדמנות להכנסת כוחות טורקיים ומצריים לעזה, לצד כוחות שיטור של הרשות הפלסטינית. "צריך לתת לזה צ'אנס", מסביר איינזקוט בראיון לעמית סגל ב'פגוש את העיתונות'. "אנחנו הרי לא רוצים לשלוט על מיליוני פלסטינים. אם זה יילך בעזה ננסה את המודל הזה גם בגדה".
המשימה השלישית היא להסיר את חוק ההשתמטות מסדר היום וליצור מתווה רציני לגיוס חרדים. המאמצים הללו נתקלים כצפוי בהתנגדות עזה ברחוב החרדי. ואולם לבנט ואייזנקוט יש רעיון: לשכנע מנהיגי קהילות חרדיות בעולם להפסיק לתרום לישיבות של רבנים מתנגדי גיוס. המהלך זוכה להצלחה ותקציבי הישיבות שקוצצו עוד קודם לכן מתייבשים.
ברחוב החרדי נשמעות לפתע זמירות חדשות: "נמשיך למות ולא להתגייס – אבל יש מצב שנצא לעבוד", מסביר אחד הרבנים המובילים.
הבורסה הישראלית מגיבה להתפתחויות הללו בשמחה ומדד תל אביב 125 מזנק.
בספטמבר מתרחשת רעידת אדמה נוספת: משטר האייטולות באירן נופל בעקבות ההפגנות והמצב הכלכלי הרעוע. כוחות הבטחון של אירן מודיעים שהשתלטו על כס הנשיאות. "נפעל לטובת העם ולמען העם", הם מודיעים. "פנינו לשלום עם העולם. פרוייקט הגרעין נכנס כעת להקפאה. הכל נמצא על השולחן. גם נורמליזציה עם ישראל".

לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

שלושה תרחישים כלכליים לא סבירים ל-2026 / תמונה: Dreamstime


