כנס גיא נתן: "משקיעים צריכים להיזהר ב-2026 מקבלת החלטות בהתאם לטרנדים ולא על פי שיטות השקעה"

כנס סיכום השנה והיערכות ל־2026 של חברת גיא נתן נערך אמש במתחם סינמה סיטי גלילות, בהשתתפות קהל רחב של משקיעים ואנשי מקצוע. הערב התמקד בשלושה צירים מרכזיים המעסיקים את המשק הישראלי והגלובלי: התאוששות הכלכלה הישראלית בצל המצב הביטחוני, הפרדוקס של הכלכלה האמריקאית (K-Shaped Economy), והסכנה הטמונה בקבלת החלטות השקעה המבוססות על "פומו" (FOMO) ורגש במקום על מתודולוגיה סדורה.

גיא נתן, מנהל קרן הגידור Valley, פתח את הכנס והדגיש את הצורך בקהילה שמבינה לעומק את המתרחש, מעבר לכותרות השטח:

"אני חייב להגיד שאני שמח שאנחנו עושים את זה בגלילות... רעיון שהתחיל אי שם בתור משהו לייצר יותר עניין של קהילה. פעם הייתי עושה את זה בזום, עובר על השווקים הפיננסיים, מה היה ומה יהיה, ועכשיו אמרתי בואו נעשה את זה משהו שהוא טיפה יותר מדהים".

נתן ציין את הצמיחה המהירה של הפורום כעדות לצמא של הציבור לידע פיננסי מעמיק: "לפני שנה, הכנס היה 12 אנשים במשרדים שלנו בבנייני רסיטל, והיום כבר גדלנו, כבר זה כנס חמישי שאנחנו עושים בסינימה סיטי".

רונן מנחם: הזרים חוזרים והמדדים בת"א הפתיעו לטובה

במרכז החלק המאקרו־כלכלי עמד רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות. מנחם הציג נתונים מפתיעים שהראו כיצד המשק הישראלי, בניגוד לתחושת הבטן של רבים, הציג ביצועי יתר במחצית השנייה של 2025 מול מדדים מובילים בעולם.

"תמיד נעים לפתוח בגרף היפה הזה, שמראה לכם את ביצועי המשק הישראלי בשנת 2025, לעומת מדדים אחרים ששמעתם עליהם מן הסתם – הניקיי היפני, הדאקס הגרמני, נאסד"ק 100 המצוטט והמדובר כל כך... כולם מפגרים מאחור אחרי הביצועים של המדד הישראלי, תל אביב 125, במיוחד במחצית השנייה של השנה".

מנחם הסביר כי העליות נבעו משילוב של הסדרה ביטחונית בצפון, חבילות סיוע מארה"ב, ובעיקר - חזרתם של המשקיעים הזרים:

"השקעות הזרים בשיא. חלה עלייה בהחזקות של זרים במניות תל אביב... ברבעון השלישי של 2025, כמעט 20 מיליארד דולר".

עם זאת, מנחם הזהיר מפני שאננות והציג את מודל "עקומת הפעמון השטוחה" (Fat Tails), המתאר את המצב הנוכחי שבו תרחישי הקיצון סבירים יותר מבדרך כלל:

"בתרחישי הקצה, השלילי והחיובי, יש להם סבירות נמוכה בהרבה בדרך כלל... הפעם זה לא המצב. עקומת הפעמון יותר נמוכה עכשיו ויותר שטוחה. מה זה אומר? יש יותר הסתברויות בתרחישים של קצה".

הוא פירט את הסיכונים ל-2026, ובראשם הגירעון הפיסקלי בשנת בחירות: "יש חשש מאפשרות שבין החודשים אפריל לספטמבר, שנת בחירות, תגדלנה ההוצאות, ולאו דווקא תלכנה למקומות שכלכלנים... רוצים לראות אותם הולכים".

גיא הראל: "70% מהעלייה במניות נבעה מרגש – זה מסוכן"

בחלקו השני של הכנס, גיא הראל, אנליסט בקרן Valley, צלל לניתוח התנהגות המשקיעים בשוק האמריקאי. הראל הציג תמונת מצב מדאיגה שבה מניות רבות עולות לא בגלל שיפור בתוצאות העסקיות, אלא בגלל "התרחבות המכפילים" המונעת מסנטימנט.

הראל השתמש בדוגמה של מניית IREN (חברת תשתיות AI וכריית ביטקוין) כדי להמחיש את הפער בין מחיר לערך:

"כמה לדעתכם התשואה הזאת נבעה משיפור העסק וכמה מסנטימנט? ... 30% מסך העלייה של IREN נבעה באמת משיפור העסק... 70% מהעלייה נבעו מרגש, סנטימנט של המשקיעים".

הוא הזהיר בצורה חד משמעית: "הבעיה ברגש היא שכמו שהוא יודע להיות חיובי, הוא יודע גם להיות שלילי. וכשהוא מרכיב העלייה, שעיקר העלייה נובעת מסנטימנט, שם היא הבעיה".

כלכלת ה-K: הפער בין הבורסה למקרר

הראל הציג את תופעת ה-"K-Shaped Economy" בארה"ב, שבה שוק ההון שובר שיאים בעוד הצרכן האמריקאי נאנק תחת הריבית והאינפלציה:

"אתם יכולים לראות פה בקו הכחול את מדד ה-S&P 500 לאורך השנים, ובחלק הכתום מדד אמון הצרכנים... אמון הצרכנים בשפל לאורך כמעט 30 השנים האחרונות... מנגד, ה-S&P 500 במצב שהוא בגבול הפנומנלי, שובר שיאי כל הזמנים".

האם ה-AI הוא בועה? המספרים מדברים

בהתייחסות לשאלה האם השקעות העתק בבינה מלאכותית הן בועה, הראל הציג את נתוני הוצאות ההון (Capex) של ענקיות הטכנולוגיה, שעברו רוויזיה משמעותית כלפי מעלה במהלך 2025:

"בתחילת השנה, ציפו שהחברות ישקיעו באזור 260-270 מיליארד דולר. סיימנו את השנה באזורי ה-394... גופי ההשקעות פשוט מתחילים להגביר ולהגביר את התחזיות".

לדבריו, בניגוד לבועת הדוט-קום, כאן מדובר בביקושים אמיתיים ומידיים: "אנחנו רואים שיעור אימוץ של 98.5%... כל מרכז נתונים שנכנס לשוק, נחטף באותו הרגע".

ההזדמנויות ל-2026: אנרגיה, רחפנים ומחוץ לארה"ב

הראל סיים עם תובנות השקעה קונקרטיות לשנה הקרובה, תוך התמקדות בסקטורים הסובלים ממחסור בהיצע:

משבר האנרגיה: "אנחנו רואים מחסור עצום של 44 ג'יגה וואט של חשמל שאמור להיות... אנחנו קיבלנו את החשמל שפשוט אין כבר מאיפה להביא".

רחפנים וביטחון: לאור מדיניות טראמפ לעצמאות ייצור: "80% מסך הרחפנים לא מגיעים מארצות הברית. מזכיר ההגנה דיבר על זה שרוצים להגיע למיליון רחפנים תוך שנתיים עד שלוש שנים".

גיוון גיאוגרפי: "צריך להתחיל לעשות גיוון ולייצר אלטרנטיבות נוספות בתיק ולא רק כלכלה אמריקאית", כאשר ציין חברות כמו Sea Limited באסיה ו-DLO באמריקה הלטינית כהזדמנויות.