תיק השקעות 2025 פסיבי מול אקטיבי, בתעודות סל - מי ניצח ? סיכום 2025

שנה אחת בדיוק חלפה מאז שהשקתי כאן את שני תיקי ההשקעות של "פאנדר", הפאסיבי והאקטיבי. זמן טוב לסכם את השנה שעברה, את ביצועי התיקים, ולהקדיש מעט מחשבה לשנה הקרובה. 

ביצועי התיקים היו טובים, אפילו טובים מאוד. ערכו של התיק הפאסיבי תפח ב-12 חודשים ב-31.2%. התיק האקטיבי, שהוא מעט סולידי יותר ובו כ-16% במזומן וקרן כספית טיפס ב-27%. הפער בין התיקים נשמר ברמה של 4.2% (לטובת הפסיבי), בדומה לפער שהיה ביניהם בסוף נובמבר. 

כאשר מדברים על "ביצועים טובים", הכל יחסי כמובן. השאלה היא כמובן מול איזה מדד יהיה נכון להשוות את הביצועים הללו. מכיוון שמדובר בתיקים גלובאליים צריך למצוא מדד שכולל את כל המניות בעולם. בפועל אין מדד כזה, אבל יש מדדים קרובים לכך. הבולטים בהם הם המדדים של MSCI (מקבוצת הפיננסים מורגן סטנלי) שאמורים לשקף את רוב שוק המניות העולמי. 

מדד אחד כזה הוא "המדד העולמי של MSCI" - MSCI World Index. המדד העולמי כולל 1,321 מניות של חברות גדולות ובינוניות מכל העולם. יש בו ייצוג של 23 מדינות בשווקים מפותחים. לדברי עורכי MSCI המדד מכסה כ-85% משווי השוק של כל המניות בעולם. במהלך 2025 טיפס המדד העולמי ב-19.5%. 

מדד השוואה אפשרי נוסף, שהוא רחב יותר וכנראה רלוונטי יותר, נקרא MSCI All-Country World (ACWI). מדובר במדד שכולל 2,517 מניות מ-23 מדינות מפותחות ועוד 24 מדינות מתפתחות. גם כאן, לדברי עורכי המדד ישנו כיסוי לכ-85% משווי שוק המניות העולמי. במהלך 2025 טיפס מדד ACWI  ב-20.6%. כפי שניתן לראות, הן התיק הפאסיבי שהרכבנו כאן והן התיק האקטיבי המנוהל השיגו תשואות גבוהות יותר משמעותית. 

חשוב לציין כאן שכל התשואות שמוזכרות כאן הן במונחים דולריים. כל הנכסים בשני התיקים נקובים בדולר ולכן רק מדד דולרי יכול להיות בסיס ההשוואה. במונחים שקליים שני התיקים השיגו תשואה נמוכה יותר מאחר והשקל התחזק מול הדולר בשנה האחרונה.

תיק קרנות סל גלובלי פסיבי (ללא שינויים לאורך השנה) 31.12.25

דיוידנדים בתיק הפאסיבי מאז 4.12.25 = 1,248 דולר

תיק קרנות סל גלובאלי אקטיבי (מנוהל) 31.12.25

דיבידנדים בתיק האקטיבי מאז 4.12.25 = 1,207 דולר

הטיה ביתית – על שום מה ולמה

למרות המדידה הדולרית, ניהול התיקים נעשה מתוך זווית ראייה ישראלית. זאת מתוך רצון להעניק לתיקים "הטייה ביתית" מסוימת, כפי שקורה בדרך כלל בתיקי השקעות של משקיעים ישראליים. ההטיה הביתית מתבטאת דרך קרן הסל EIS אשר עוקבת אחר מדד מניות של חברות ישראליות. כפי שכתבתנו כאן במהלך השנה, במדד הזה קיימות גם מניות של חברות כמו וויקס וצ'קפוינט שאינן נסחרות בישראל ואינן חלק ממדדי המניות של תל אביב.   

השילוב של קרן הסל EIS היא גם הסיבה העיקרית לביצועי היתר שהניבו שני התיקים שלנו לעומת מדדי MSCI. במהלך 2025 זינק ערכה של קרן EIS בכמעט 43%, מה שהפך אותה לנכס הרווחי ביותר שני התיקים בשנה שחלפה. 

בתחילת השנה החלטתי לשלב את ישראל במשקל גבוה יחסית – 30% - בכל אחד מהתיקים. הסיבה לכך נבעה בין השאר מהערכה שהשוק הישראלי נמצא במדרגה נמוכה לאחר שנתיים קשות שכללו ניסיון להפיכה משטרית מצד הממשלה ומלחמה קשה וארוכה. 

זו לא היתה החלטה פשוטה. ישראל של לפני שנה היתה במצב אחר מזה שבו היא נמצאת היום. בדצמבר 24' עשרות חטופים עדיין שהו במנהרות חמאס בעזה, הכורים הגרעיניים של איראן עדיין פעלו במלוא המרץ, הפסקת האש בלבנון נראתה שברירית למדי, עשרות אלפי ישראלים נאלצו לעזוב את בתיהם, והחות'ים שיגרו מדי פעם טילים וכטב"מים לכיוון ישראל. 

המצב הכלכלי של ישראל היה אז רחוק מלהיות מזהיר. הגרעון בתקציב המדינה היה עמוק, הכלכלה דשדשה, ותחושות הביטחון והעושר האישי היו ירודות. 

אם כך, נשאלת השאלה מדוע החלטתי להניח ערימה גדולה של ז'יטונים – בשני התיקים - על המשבצת שעליה כתוב "ישראל"? 

מסיבה פשוטה: מניות קונים לטווח ארוך. הערכתי אז שהמשק הישראלי יצליח לשרוד את המלחמה הארוכה ומתישהו יחזור לצמוח. המחירים בשוק התל אביבי היו נוחים מאוד באותה נקודת זמן, ונמוכים בהרבה מאלו ששררו בארה"ב ובחלקים מאירופה. 

איש לא שיער בתחילת השנה שמדדי השוק בתל אביב יזנקו ב-50% תוך שנה. גם לא אני. אבל הערכתי שבחלוף הזמן השוק יתחיל לסגור את הפערים מול השווקים בחו"ל. 

זו בעצם המשמעות של הטיה ביתית. השוק הישראלי הוא השוק שכולנו מכירים טוב ביותר. אנשי השקעות בישראל יודעים לנתח את הבנקים הישראלים בצורה טובה יותר מאשר בנקים בבריטניה או שווייץ. הם מבינים טוב יותר את מבנה ההוצאות וההכנסות של חברות הקמעונות, ויכולים להעריך במידה מסוימת של סבירות את הביצועים של חברות הנדל"ן המקומיות.   

למרבה ההפתעה, הפער בין תל אביב לשאר העולם נסגר מהר מאוד. כתוצאה מכך משקלה של ישראל בשני התיקים תפח לכ-33%. 

האם זה אומר שעכשיו הזמן לצמצם קצת את משקלה של ישראל בתיקים? לא בטוח. שוק המניות הישראלי אמנם הניב ביצועים נאים בשנה האחרונה, אבל רמת המחירים בתל אביב אינה גבוהה מזו שבגרמניה או בריטניה. בהינתן העובדה שפוטנציאל הצמיחה של ישראל הוא גבוה יחסית, ייתכן שלשוק המקומי עוד נותרה כברת דרך לעלות בשיעורים גבוהים יחסית לעומת שאר העולם המפותח.

ערימת סיכונים בבית הלבן

מקור נוסף לפער מול מדד ACWI הוא המשקל של שוק המניות האמריקאי. המשקל של ארה"ב בתיקים שלנו נע בין 31% בתיק הפאסיבי לכ-20% בתיק האקטיבי. זהו משקל נמוך משמעותית לעומת משקלה של ארה"ב במדד ACWI אשר עומד על כמעט 65%. 

בתחילת השנה, בעקבות כניסתו לתפקיד של הנשיא החדש והקפריזי, דונלד טראמפ, הערכתי שכלכלת ארה"ב עלולה לסבול מרמת אי וודאות גבוהה יחסית לעומת מדינות אחרות. לא ידעתי מה בדיוק הוא יעשה כמובן, אבל מהכרזותיו הקודמות היה ברור שהוא עומד להעלות מכסים על יבוא לארה"ב בשיעור ניכר. 

לכלכלה העולמית יש כבר ניסיון עם מנהיגים קפריזיים בעלי אופי טוטליטרי. דוגמאות קיצוניות לכך ניתן למצוא במדינות כמו רוסיה, טורקיה ואיראן. כולן סובלות מאינפלציה גבוהה, גרעונות כרוניים בתקציב ומטבע חלש. לאור זאת החלטתי במהלך הרבעון הראשון להקטין משמעותית את שיעור ההחזקה בארה"ב בתיק האקטיבי. 

במקביל לכך קיבלתי החלטה לשנות את תמהיל ההשקעה בארה"ב כדי להקטין את החשיפה למניות מקבוצת "7 המופלאות". הקטנתי במידה ניכרת את החשיפה למדד S&P500  וצירפתי לתיק את התעודה RSP העוקבת אחר אותן 500 מניות אבל מעניקה לכל אחת מהן משקל שווה. בדיעבד, זו הייתה החלטה שפגעה בתשואה. התעודה RSP  הניבה תשואה פחותה בהרבה לעומת S&P500. 

למרות זאת, אני עדיין דבק בהחלטה הזו. מניות הטכנולוגיה המנופחות מהוות היום גורם סיכון מרכזי בשוק האמריקאי והעולמי. רבים תוהים אם רמות המחיר של מניות כמו אנבידיה, גוגל ואמזון מוצדקים לאור האתגרים הכלכליים הגדולים שעומדים בפתחה של טכנולוגיית הבינה המלאכותית. 

מקור נוסף לפער בין שני התיקים שלנו לעומת מדד ACWI נמצא במשקלן של המניות בשווקים המתעוררים. במדד ACWI משקלם של השווקים המתעוררים עומד על כ-10%, ומשקלן של המדינות המפותחות הוא כ-90%.  בתיקים שלנו משקלם נע בין 10% ל-15%. 

זו, אם כן, הייתה השנה שהסתיימה. לקראת השנה החדשה החלטתי לא לבצע בינתיים שינויים בתיקים. אני מודה שאני עדיין מתלבט לגבי משקלה הגבוה של ישראל, כמו גם משאלת התמחור של שוק המניות האמריקאי. את הלבטים וההחלטות שיתקבלו אפרסם כאן כמובן בחודשים הקרובים. 

שנה טובה לכולנו.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]