אסטרטגיית סין ל-2026 : לקח כואב משנת 2015

אסטרטגיית סין: לקח כואב משנת 2015

ביום רביעי הודיעו הבורסות של שנגחאי, שנזן ובייג'ינג על העלאת שיעור המרווח המינימלי לרכישת ניירות ערך, תוך העלאת הדרישה מ-80% ל-100%. התאמה זו מחייבת משקיעים להעמיד חלק גדול יותר מהונם העצמי בעת ביצוע רכישות מניות במינוף, ובכך מצמצמת בפועל את היקף הכסף הממונף המותר במערכת. יש לציין כי מהלך זה מבטל את מדיניות ההקלה משנת 2023, שנועדה לספק תמיכה לשווקים. אנו רואים בכך מהלך מקדים מצד הרגולטורים שנועד לרסן פעילות ספקולטיבית מופרזת. נקיטת פעולה כבר בשלב זה מעידה כי הרשויות הפיקו את הלקחים ממחזור הגאות והקריסה של 2015.

שינוי המדיניות מתבצע על רקע מומנטום משמעותי בשווקים המקומיים. למרות שמדדי המניות המקומיים המרכזיים נסחרים בעלייה של 2%–3% בלבד מתחילת השנה, מחזור המסחר היומי הממוצע (ADT) במניות A המקומיות זינק לכ-3 טריליון יואן סיני (CNY) במהלך השבועיים הראשונים של השנה. שוק ההנפקות הראשוניות המקומי מפגין התלהבות קיצונית, כאשר חלק מהנפקות הטכנולוגיה של חברות בינוניות הכפילו את מחירן ואף יותר כבר ביום המסחר הראשון. אנו רואים בכך צעד יזום מצד הרגולטורים שנועד לרסן פעילות ספקולטיבית מופרזת – לקח שנחקק היטב בזיכרון מאז 2015. עידוד של “שוק שורי מתון” במקום מחזור חד של גאות וקריסה הוא בריא הרבה יותר הן לשוק והן לכלכלה הרחבה. אף ששיעור מימון המרווח הגבוה יותר עשוי להפעיל לחץ שלילי מסוים בטווח הקצר, כל תיקון צפוי להיות זמני. בסך הכול, אנו נותרים אופטימיים באשר לתחזית לשווקי הונג קונג וסין.

הכותבים: ריצ'רד טאנג & אריק מאק, אנליסטים מחקר מניות – אסיה, יוליוס בר

אינדונזיה: הגירעון התקציבי מתקרב לתקרת ה-3%

הגירעון התקציבי של אינדונזיה התרחב בשנת 2025 ל-695.1 טריליון רופיה אינדונזית (IDR), שהם 2.92% מהתוצר, מעט מתחת לתקרה החוקית של 3%. הנתונים הלא מבוקרים היו גבוהים מהתחזית הממשלתית של 2.78%, שכבר עודכנה כלפי מעלה מהיעד המקורי של 2.53%. שר האוצר ציין כי הגירעון הרחב יותר נבע מהגדלת הוצאות הממשלה לתמיכה במומנטום הצמיחה הכלכלית, על רקע אי-ודאות גלובלית גבוהה. הכנסות המדינה היו נמוכות מהציפיות וירדו ב-3.3% במונחים שנתיים ל-2,756.3 טריליון רופיה, בעיקר בשל גביית מסים חלשה (87.6% מיעד התקציב), בעוד שהוצאות המדינה עלו ב-2.7% במונחים שנתיים ל-3,451.4 טריליון רופיה, מה שהוביל לגירעון התקציבי.

לשנת 2026 קבעה הממשלה יעד לגירעון תקציבי של 2.68% מהתוצר, בהתבסס על הנחת צמיחה של 5.4% ואינפלציה של 2.5%. יעד זה מאותת על תקציב מרחיב, שבו ההוצאות יתמקדו בתכניות הדגל של הממשלה, ובהן תכנית ארוחות חינם בבתי הספר, ביטחון מזון ואנרגיה, חינוך ובריאות, וכן הקצאות להוצאות ביטחוניות והאצת השקעות וסחר גלובליים באמצעות סוכנות ניהול ההשקעות Danantara. הממשלה צופה כי ההכנסות התקציביות יעלו ב-14.4% במונחים שנתיים. הנחה זו נראית שאפתנית נוכח תחזית הצמיחה המתונה יותר. לנוכח רמת ההוצאות הגבוהה הצפויה, הסיכון לסטייה פיסקלית נותר גבוה, שכן ההכנסות עלולות שוב להיות נמוכות מהמתוכנן השנה.

סך הנפקות האג"ח נטו, כולל חוב במטבע מקומי ובמטבע זר, נקבע ל-799.5 טריליון רופיה לשנת 2026, אך גירעון פיסקלי רחב מהמתוכנן עלול להביא להגדלת צורכי ההנפקה. מוקדם יותר החודש הודיע משרד האוצר כי משך 75 טריליון רופיה מכספי הממשלה שהופקדו בבנקים בבעלות המדינה, לאחר שיוזמת הנזילות השיגה הצלחה מוגבלת בהגברת האשראי. הכספים יוקצו מחדש להוצאות ממשלתיות מרכזיות ולהעברות לרשויות מקומיות, מה שצפוי להיות יעיל יותר בתמיכה בצמיחה. במקביל, דווח כי אינדונזיה נמצאת בשלבים הסופיים של מו״מ על סחר ומכסים עם ארצות הברית, לאחר פתרון כל הסוגיות המהותיות, והיא צפויה לחתום על הסכם עד סוף ינואר.

הכותבת: סוק יין יונג, אנליסטית אג"ח – אסיה, יוליוס בר