יוליוס בר: השפעת הסכסוך סביב גרינלנד על המניות והשווקים | בחירות בזק ביפן

הסכסוך סביב גרינלנד: מבחן לחוסן השווקים

הסכסוך המחריף בין ארה״ב לאירופה סביב שיוכה של גרינלנד הולך והופך למבחן של יציבות כלכלית ויציבות שוקי ההון. ארה״ב הבהירה את תביעתה לגרינלנד. עם זאת, גרינלנד היא – ונכון לעכשיו נותרת – ישות אוטונומית במסגרת ממלכת דנמרק. במטרה להגביר את הלחץ, הוטלו מכסי עונשין על מדינות אירופיות, אשר יחד עם דנמרק מתנגדות לסיפוח גרינלנד על ידי ארה״ב. ארה״ב שואפת לרכוש את גרינלנד או לספחה.

בתגובה למכסי העונשין שהטילה ארה״ב, האיחוד האירופי מאיים לנקוט צעדי תגמול באמצעות הטלת מכסים על סחורות אמריקאיות, וכן שוקל השעיה של הסכם הסחר שנחתם בשנה שעברה. כמו כן, חוזר לדיון השימוש ב״מכשיר האיזון״ של האיחוד האירופי, המאפשר הטלת מכסים נוספים והגבלות על השקעות. לפיכך, הסלמת הסכסוך סביב גרינלנד משפיעה יותר ויותר על יחסי הסחר, ובכך בוחנת את חוסנם של שוקי ההון ושל הכלכלה. עבור כלכלת אירופה, המשמעות היא החמרה נוספת בתחזיות היצוא, לצד התחזקות הביקוש המקומי – מגמה שמחזקת את הכיוון שנרשם עד כה. בשוקי ההון, הנכונות להכיל אי־ודאות גיאו־פוליטית נראית כמי שגדלה באופן משמעותי. עם זאת, הסכסוך המחריף נתפס כגורם משבש. האסטרטגיה האמריקאית, המבוססת על הסלמה גיאו־פוליטית ומדיניות סחר ממוקדת במטרה להשיג הסכם המיטיב עמה, תורמת לעלייה בסובלנות של השווקים הפיננסיים כלפי עימותים גיאו־פוליטיים.

הכותב: דיוויד קול, הכלכלן הראשי, יוליוס בר

איומי המכסים יגרמו לתנודתיות, לא למשבר מערכתי

חידוש האיומים מצד ארה״ב להטיל מכסים שיבש פתיחה חיובית יחסית של השנה עבור נכסי סיכון גלובליים. הצעתו של הנשיא טראמפ להטיל מכס נוסף של 10% על קבוצת מדינות אירופיות החברות בנאט״ו מסמנת הסלמה ברורה במתיחות סביב גרינלנד. מניות אירופיות ספגו לחץ בתחילת השבוע, כאשר מדד Stoxx Europe 50 ירד ב־1.5% נכון להיום. יצואנים ומדדי סחר כגון רכב, יוקרה, כימיקלים וחלק מהתעשיות ספגו את עיקר הלחץ, בעוד שמניות בתחום הביטחון ומדדי אג״ח הממוקדים בשוק המקומי סיפקו מקלט יחסי. החוזים העתידיים על מניות מצביעים על המשך ירידות גם היום, עם חזרת המשקיעים האמריקאים לשווקים לאחר חופשת יום שני. אף שהסיכון למימושי רווחים נוספים בטווח הקצר נותר גבוה – שכן מניות אירופיות עדיין נסחרות ברמות שיא והוולאטיליות קרובה לשפל מחזורי – אין אנו מצפים לחזרה על הירידה החדה שנרשמה לאחר “יום השחרור” (Liberation Day), אז ירד מדד Stoxx Europe 50 בכ־13%. 

רבים מהסקטורים האירופיים החשופים לסחר עדיין מצויים בחסר החזקות (under-owned) ונסחרים ברמות נמוכות משמעותית מרמות השיא שלפני יום השחרור, במיוחד בענפי הרכב והכימיקלים – מה שמפחית את הסיכון לדה־ריסקינג כפוי הנובע ממבנה הפוזיציות. במקביל, הרקע הפוליטי בארה״ב השתנה באופן משמעותי, עם דגש גובר על הגנה על כוח הקנייה של הצרכנים לקראת מחזור הבחירות, מה שהופך הסלמה רחבה של מכסים – כזו שתזין ישירות את האינפלציה – לפחות מקובלת ופחות סבירה, לדעתנו. בנוסף, אי־הוודאות המשפטית סביב יכולת הממשל להסתמך על סמכויות חירום בתחום הסחר – ובפרט ההכרעה הצפויה של בית המשפט העליון בנוגע לשימוש ב־IEEPA – מהווה מגבלה נוספת, ומגדילה את הסבירות שכל צעדי מכס יידחו, ירוככו או ייושמו באופן סלקטיבי יותר. ברמה רחבה יותר, האירוע מדגיש את העלות ההולכת וגדלה של חוסר הוודאות במדיניות האמריקאית, ומחזק את הנטייה ההדרגתית של מקצי הון גלובליים לגוון השקעות ולהתרחק מנכסים אמריקאיים. עבור אירופה – לצד יפן וחלק משווקי הכלכלה המתעוררת – מגמה זו מצביעה על רקע יחסי חיובי בטווח הבינוני־ארוך, גם אם הדרך לשם צפויה להיות תנודתית.

הכותב: מתיו רכטר, ראש תחום מחקר אסטרטגיית מניות, יוליוס בר

ין יפני: מוגבל בשל הורדת דירוג פיסקלית

יפן ממשיכה לעמוד במרכז תשומת הלב בעקבות ההכרזה על בחירות כלליות מוקדמות, שעשויות להתקיים כבר ב־8 בפברואר. החלטתה של ראש הממשלה טאקאיצ’י להקדים את הבחירות נראית הגיונית, שכן שיעורי התמיכה בה עלו בחדות, וסקרי כוונות ההצבעה מציגים את מפלגת הליברל־דמוקרטים (LDP) בראשותה כמובילה ברורה. לאור שיטת הבחירות ביפן, המשלבת מחוזות חד־נציגיים עם ייצוג יחסי באזורים מסוימים, גם יתרון מתון בסקרים עשוי להתבטא ברוב מוחלט. לפיכך, ניצחון של ה־LDP בראשות טאקאיצ’י עשוי להוביל להשגת רוב בפרלמנט ולחיזוק משמעותי של מנדט הממשלה. תוצאה כזו צפויה לבסס את עמדתה הפיסקלית המרחיבה של טאקאיצ’י – הנחה שמקובלת במידה רבה גם על השווקים. ההשלכות על המדיניות המוניטרית שנויות יותר במחלוקת. בעוד שממשלה חזקה עשויה לעודד נטייה יונית יותר, השווקים ממשיכים לתמחר שתי העלאות ריבית של הבנק המרכזי של יפן (BoJ) עד סוף השנה, מה שמרמז כי המדיניות המוניטרית ממשיכה להיות מונעת בעיקר מדינמיקת האינפלציה ולא משיקולים פוליטיים.

תגובות השוק לאפשרות של קיום בחירות היו א־סימטריות. מניות יפניות נהנו מהציפיות לצמיחה חזקה יותר הודות להרחבה פיסקלית (מה שמכונה “עסקת טאקאיצ’י”), בעוד שתשואות אג״ח ממשלת יפן והין היפני עמדו תחת לחץ. לנוכח העובדה שהמטבע החלש סוטה מהמגמה של צמצום פערי הריביות, נראה כי השווקים תימחרו הורדת ערך הנובעת מהעלייה בסיכונים הפיסקליים הקשורים להרחבה התקציבית. בנוסף, ברמות הנוכחיות, הין נראה קרוב לאזור שמצדיק התערבות. משרד האוצר היפני התערב מספר פעמים בשנה שעברה, שכן הין החלש לא רק מגביר לחצים אינפלציוניים, אלא גם מאיים על צמצום גירעון הסחר של ארה״ב מול יפן. בעוד שהתערבויות פוטנציאליות עשויות להגביל את הסיכונים כלפי מטה עבור הין, אנו ממשיכים לצפות להתאוששות מתונה של המטבע, על בסיס צמצום פערי הריביות – תהליך שמונע הן מהעלאות ריבית נוספות מצד הבנק המרכזי של יפן והן מהפחתות ריבית אפשריות מצד הפד. עם זאת, אי־ודאות פוליטית עשויה לעכב את התחזקות זו.

הכותב דיוויד א׳ מייר, כלכלן, יוליוס בר