אסטרטגיית מניות: גרינלנד – מסיכון להסלמה למו״מ
שווקי המניות התאוששו לאחר שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ אימץ טון פייסני יותר בנושא גרינלנד במהלך פורום דאבוס, משך איומים בהטלת מכסים חדשים ושלל שימוש בכוח. העליות היו רוחביות, כאשר כל מגזרי מדד S&P 500 רשמו עליות, והסגמנטים הרגישים למכסים הובילו את המהלך. נכסי חוף מבטחים נחלשו, לאחר שמשקיעים צמצמו פוזיציות הגנתיות. אף שעדיין קיימת אי־ודאות סביב הסכם אפשרי, הירידה המיידית בסיכוני הסחר והגיאופוליטיקה הסירה גורם מכביד מרכזי מעל השווקים.
הסנטימנט הגלובלי כלפי סיכון השתפר באופן ניכר לאחר שטראמפ ריכך את עמדתו בנוגע לגרינלנד במהלך הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. בעקבות שיחות עם מארק רוטה, נשיא ארה״ב הצביע על התקדמות לקראת מסגרת להסכם פוטנציאלי, הסיר את האיום בהטלת מכסים חדשים על מדינות אירופה, ושלל במפורש שימוש בכוח. שינוי הכיוון שידר נכונות לפנות לדרך של משא ומתן ולא של עימות, והפיג חששות שליוו את השווקים על רקע חשש מהתלקחות מחודשת של עימות סחר טרנס־אטלנטי. תגובת השווקים הייתה מהירה: שוקי המניות בארה״ב עלו ביום רביעי, כאשר מדד S&P 500 התחזק ב־1.2%, לאחר שרשם מוקדם יותר באותו שבוע את הירידה החדה ביותר מאז אוקטובר. חשוב לציין כי ההתאוששות הייתה רחבה, וכל 11 קבוצות המגזרים סיימו בעליות, בהובלת ענפים החשופים במיוחד למכסים, שספגו את עיקר התנודתיות בתקופה האחרונה. אף שנותרו סימני שאלה באשר למהות ולעמידות של כל הסכם עתידי – ובמקביל מנהיגי אירופה ממשיכים בהתייעצויות – הסרת סיכון המכסים בטווח המיידי צמצמה סיכון קיצון משמעותי. לעת עתה, השווקים נראים נינוחים יותר לחזור לנטילת סיכון, ככל שההסתברות להסלמה בטווח הקרוב פוחתת.
הכותב: מתיו רכטר, ראש מחקר אסטרטגיית מניות, יוליוס בר
גז טבעי: דברים מוזרים – או שלא?
שוק הגז הטבעי נדמה כמי שעושה מאמצים למשוך תשומת לב דווקא בזמן שבו דאבוס וגרינלנד שולטים בכותרות. זינוקי המחירים משני עברי האוקיינוס האטלנטי היו חריפים במיוחד, על רקע מזג אוויר חורפי קר, וכנראה הועצמו באופן חריג בשל דינמיקה ספקולטיבית בשוק החוזים העתידיים. זינוקים כאלה אינם זרים לשוק הגז הטבעי, שהוא רגיש יותר ממדינות אחרות לסיכוני מזג אוויר ולשינויים חדים בסנטימנט. מלאי הגז בארה״ב אמור להספיק כדי לספוג כל עלייה בביקוש הקשורה לגלי קור. באירופה, שיבושים במשלוחים מעבר לים ובייצור חשמל גרעיני נפתרו ברובם. טירוף המחירים נראה זמני, והתמונה הגדולה נותרת בעינה: היצע הגז העולמי ממשיך לגדול. אנו מעריכים כי המחירים משני עברי האטלנטי יתמתנו בהמשך, אך בשלב זה אנו עדיין מהססים לשנות את תחזיתנו לגבי מחירי הגז בארה״ב, שכן גל הקור המרכזי טרם הגיע.
שוק הגז הטבעי עושה כל שביכולתו למשוך תשומת לב בתקופה שבה דאבוס וגרינלנד שולטות בכותרות. זינוק המחירים היה חריף במיוחד והתרחש בו־זמנית משני עברי האוקיינוס האטלנטי. מחירי הגז הטבעי בארה״ב זינקו מעבר ל־5 דולרים ליחידה, ובאירופה המחירים נגעו זמנית ב־40 אירו, עם עליות של 40%–70% בתוך ימים ספורים. זינוקים כאלה הם חריגים, אך אינם זרים לשוק הגז הטבעי, ובדרך כלל נובעים משינויים חדים בפוזיציות בשוק החוזים העתידיים. לאור דינמיקת ההיצע והביקוש הגלובלית, הגידול המתמשך בהיצע הגז הטבעי הנוזלי (LNG), וייצור חזק מהצפוי בארה״ב, הסנטימנט בשוק היה דובי מאוד בכניסה לשנה. ככל הנראה התרחשו מימושי רווחים משמעותיים וסגירת פוזיציות שורט מצד ספקולנטים, מה שהעצים באופן חריג את תנועת המחירים בימים האחרונים. ספקולציה היא משחק סכום אפס: רוחות גב של היום מגיעות לאחר רוחות נגד של אתמול, ודינמיקות כאלה זקוקות לטריגר פונדמנטלי. ואכן, ישנם גלי קור באירופה ובחלקים מארה״ב שמעלים את הביקוש לחימום. קיימים גם חששות משיבושי ייצור עקב קפיאה, לאור ניסיון העבר בארה״ב, וכן חששות משיבושים בייבוא LNG ובייצור חשמל גרעיני באירופה. עם זאת, נראה כי קיימת עמידות מספקת.
מלאי הגז בארה״ב גבוה מהרגיל לעונה ויכול לספוג עלייה בביקוש, ותשתיות הנפט והגז חוזקו לעמידות מזג אוויר לאחר אירועי 2021. מלאי הגז באירופה נמוך מהממוצע העונתי, אך פער זה קיים מאז תחילת עונת החימום ולא התרחב משמעותית בשבועות האחרונים. לפי תחזיות מזג האוויר האחרונות, גל הקור נחלש, והחורף עד כה אינו קר משמעותית מהממוצע. בנוסף, מסופי ה־LNG בארה״ב ותחנות הכוח הגרעיניות בצרפת חזרו ברובן לפעילות מלאה. מזג האוויר החורפי באסיה – ובהתאם רמת התחרות מול אירופה על אספקות LNG – נותר רגיל. כמובן, אנו בוחנים האם חל שינוי יסודי במגמות. האם מחירי הגז בארה״ב דוחפים את המחירים באירופה, לנוכח הסחר המשמעותי ב־LNG בין היבשות? ייתכן, אך בפועל המחירים באירופה זינקו קודם. האם השוק חושש שממשל טראמפ ישתמש ב־LNG ככלי פוליטי במסגרת המחלוקת על גרינלנד? סביר שלא, שכן מהלך כזה יפגע ביצוא ובמחירים בארה״ב. התערבות פוליטית כזו תוביל לניתוב מחדש משמעותי של משלוחי LNG ברחבי העולם, להארכת מסלולי השינוע ולעלייה בעלויות ההובלה – על חשבון מוכרים אמריקאים ורוכשים אירופאים כאחד. בשלב זה אנו דבקים בהערכתנו: מדובר בפרק זמני של זינוק מחירים, הפסקה קצרה של מימוש רווחים, בעוד שהסדרה כולה נותרת ללא שינוי – עם גאות ה־LNG שמובילה את שוק הגז הטבעי לעידן חדש. אנו רואים פוטנציאל לירידת מחירים משני עברי האטלנטי, אך עדיין מהססים לשנות את תחזיתנו לגבי מחירי הגז בארה״ב, שכן גל הקור המרכזי טרם הגיע.
הכותב: נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא, יוליוס בר
אינפלציה בבריטניה: נתונים מעורבים, אך הורדת ריבית במרץ עדיין סבירה
מדד המחירים לצרכן בדצמבר עלה מעט יותר מהצפוי, כאשר עליית מחירי המזון קיזזה את הירידה בעלויות האנרגיה. אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי, ואינפלציית השירותים עלתה במתינות. האינפלציה נותרת דביקה, אך צפויה להמשיך ולהתמתן בשל אפקטי בסיס וחשבונות אנרגיה נמוכים יותר. הדבר תומך בהמשך מסלול הדרגתי של הורדות ריבית מצד הבנק המרכזי של אנגליה. שחיקת יתרון הריבית (carry) מצביעה על תחזית יציבה יחסית לצמד אירו/ליש״ט.
נתוני מדד המחירים לצרכן (CPI) לחודש דצמבר שפורסמו ביום רביעי הצביעו על עלייה גבוהה מהצפוי ל־3.4% בקצב שנתי, שנבעה מעלייה במחירי המזון אשר קיזזה ירידה במחירי האנרגיה. אינפלציית הליבה נותרה על 3.2%, ללא שינוי, בניגוד לציפיות לעלייה קלה. אינפלציית השירותים – מדד מועדף ללחצים אינפלציוניים מקומיים – עלתה גם היא ל־4.5%, אך פחות מהתחזיות. עם זאת, האינפלציה בבריטניה נותרת במידה מסוימת דביקה, אך עדיין נמצאת במסלול של התמתנות קדימה, כאשר ירידה חדה יחסית צפויה כבר בנתוני ינואר, עם יציאתם מהחישוב השנתי של העלאות מחירים מנהלתיות מהשנה שעברה, כגון עלייה בתעריפי תחבורה ציבורית והטלת מע״מ על בתי ספר פרטיים. בנוסף, חשבונות אנרגיה נמוכים יותר הצפויים לאפריל צפויים להקל עוד על האינפלציה הכללית. עבור הבנק המרכזי של אנגליה, התקדמות יציבה בתהליך הדיסאינפלציה מצדיקה היצמדות למסלול הדרגתי של הורדות ריבית, במיוחד לאור האטה במומנטום הכלכלי וריכוך בשוק העבודה, הקוראים להפחתה נוספת של ריסון מוניטרי. לאחר הורדת הריבית בדצמבר, הערכנו כי הבנק ישאיר את הריבית על 3.75% בפברואר ויבצע הורדה נוספת במרץ. עם זאת, אנו מזהים כעת סיכון לדחייה עד אפריל. אנו ממשיכים לצפות להורדה שנייה שתביא את הריבית ל־3.25% במהלך השנה, ייתכן מאוחר יותר מתחזיתנו הקודמת ליוני. עם זאת, יתרון הריבית היחסי של הליש״ט הולך ונשחק, מה שמפחית את האטרקטיביות שלו כאלטרנטיבה לאירו. אנו שומרים על גישה ניטרלית וצופים כי שער האירו/ליש״ט ינוע ברובו הצידה במהלך 12 החודשים הקרובים.
הכותב: דיוויד א. מאייר, כלכלן, יוליוס בר
סין: יצוא בשיא היסטורי אל מול לחצים פנימיים
המומנטום הכלכלי של סין נחלש עוד ברבעון הרביעי של 2025, עם האטה בצמיחת התוצר ל־4.5% בקצב שנתי, על רקע היחלשות בצריכה ובהשקעות. היצוא נותר נקודת אור, תמך בתפוקת הייצור והוביל לעודף סחר שיא בשנת 2025. משבר הנדל״ן המתמשך ודעיכת התמיכה בצריכה ממשיכים להעיק על הביקוש המקומי. עם הקלה מדודה במדיניות, הצמיחה צפויה להתמתן ל־4.3% בשנת 2026.
הכלכלה הסינית התקררה עוד ברבעון הרביעי, עם צמיחה של 4.5% בקצב שנתי, לעומת 4.8% ברבעון השלישי. נתון זה תאם את תחזיות הקונצנזוס והיה מעט גבוה מהערכתנו. כתוצאה מכך, בשנת 2025 כולה צמחה הכלכלה הסינית ב־5.0%, בהתאם ליעד הצמיחה הרשמי של הממשלה. ההאטה ברבעון הרביעי נבעה בעיקר מהאטה בצריכה (תרומה של 2.4 נקודות אחוז לעומת 2.7 ברבעון השלישי) ובהשקעות (0.7 לעומת 0.9), בעוד שתרומת היצוא נטו דווקא עלתה (1.4 לעומת 1.2). ביצועי יצוא חזקים ביחס ליבוא הובילו לעודף סחר שיא של 1.2 טריליון דולר ב־2025, וחיזקו את היצוא כמנוע צמיחה מרכזי. יתרונות עלות ושרשראות אספקה משולבות הפכו את הסחורות הסיניות לתחרותיות במיוחד בשווקים הגלובליים, ואפשרו ליצואנים לחדור לשווקים חדשים ולהגדיל נתח שוק. היצוא החזק תמך גם במגזר התעשייתי, עם המשך מומנטום חיובי בתפוקה. ייצור רובוטים תעשייתיים, כלי רכב חשמליים ומעגלים משולבים רשם צמיחה בולטת במיוחד. לנוכח סדרי עדיפויות מדיניים של ביטחון לאומי ועצמאות תעשייתית, ההשקעות בתעשיות אסטרטגיות צפויות להימשך, אם כי האתגר המרכזי יהיה איזון בין צמצום עודף כושר הייצור לבין שמירה על חדשנות. כתוצאה מכך, ההשקעות ההוניות צפויות להתרכז יותר ויותר במספר מצומצם של מגזרים בעלי ערך מוסף גבוה. ההאטה המתמשכת בשוק הנדל״ן נותרה גורם מכביד משמעותי על ההשקעות הכוללות.
ההשקעות בנדל״ן נמצאות בירידה כבר יותר מארבע שנים ואינן מראות סימני התייצבות. במקביל, המכירות הקמעונאיות ממשיכות להיחלש, לאחר שהתפוגגה השפעת תוכנית התמיכה בצריכת מוצרים בני־קיימא – תהליך שבא לידי ביטוי חד במיוחד בצניחה במכירות מוצרי חשמל לבית. שוק עבודה חלש וירידת מחירי הדיור ממשיכים להעיק על הוצאות משקי הבית. קובעי המדיניות הכירו בהאטה בצמיחה והביעו דאגה מהשפל בהשקעות, תוך הדגשת הצורך לתמוך בצריכה ולייצב את שוק הנדל״ן. עם זאת, הטון הכללי שידר תחושת דחיפות מוגבלת ותיאבון נמוך לתמרוץ מדיניות משמעותי בטווח הקצר. אף שהמדיניות נותרת תומכת, קיימת זהירות גוברת סביב קיימות פיסקלית, ואיכות הצמיחה הפכה ליעד מרכזי יותר. בשנת 2026 אנו צופים תמיכה מדינית מדורגת ומדודה, עם תמריץ פיסקלי קטן יותר מאשר ב־2025. בסך הכול, אנו מעריכים כי הצמיחה תמשיך להתמתן ותעמוד על 4.3% ב־2026. תחזית זו עודכנה כלפי מעלה מ־4.0%, לאור נתוני התוצר החזקים מעט מהצפוי ברבעון הרביעי.
הכותבת: סופי אלטרמט, כלכלנית, יוליוס בר
יפן: תשואות האג״ח יורדות לאחר שקטאיאמה קוראת לרגיעה בשווקים
תשואת האג״ח הממשלתי היפני ל־30 שנה גבוהה כעת ב־80 נקודות בסיס מזו של האג״ח הממשלתי הגרמני, על רקע חששות כי מדיניות ההידוק ההדרגתית של הבנק המרכזי של יפן לא תספיק לריסון האינפלציה אם טאקאיצ׳י תצליח לקדם מדיניות פיסקלית מרחיבה. שרת האוצר קטאיאמה הבהירה כי המדיניות הפיסקלית אחראית ובת־קיימא, ואינה מרחיבה, והצביעה על ירידה בתלות בחוב הציבורי לאורך השנים ועל יחס גירעון־לתוצר (נומינלי) מהנמוכים בקרב מדינות ה־G7. הבנק המרכזי של יפן עשוי להיאלץ להעלות ריבית מוקדם מהצפוי אם טאקאיצ׳י תנצח בבחירות ב־8 בפברואר ותיישם את תוכניותיה. הבנק עשוי לבצע רכישות נקודתיות של אג״ח ממשלתיות כדי לייצב את עקום התשואות, במיוחד בקצה הארוך. עם זאת, הורדת תשואות בכוח עלולה להגביר תנודתיות, שכן היא תלחץ עוד יותר על הין היפני, אולי מעבר לרמה של 160 לדולר.
תשואות האג״ח הממשלתיות של יפן זינקו מאז שראש הממשלה סאנאה טאקאיצ׳י קראה לבחירות בזק. העליות החריפו לאחר שהציעה השעיה לשנתיים של מס הצריכה על פריטי מזון מסוימים. ברור כי טאקאיצ׳י מסתמכת על הפופולריות שלה כדי להגדיל את רוב הקואליציה השלטת בבית התחתון ולקדם את סדר היום הפיסקלי שלה. תשואות האג״ח הארוכות מאוד קפצו ביותר מרבע נקודת אחוז ביום שלישי (תשואת ה־30 שנה עומדת כעת על 3.68%, כ־80 נקודות בסיס מעל אג״ח ממשלת גרמניה באותו מח״מ), כאשר המשקיעים דורשים פרמיית סיכון גבוהה יותר בשל חששות פיסקליים. תשואת ה־30 שנה זינקה ב־26.7 נקודות בסיס ביום שלישי, לפני שירדה ב־14.7 נקודות בסיס ביום רביעי, לאחר ששרת האוצר סאטסוקי קטאיאמה קראה לרגיעה בשווקים בשולי כנס דאבוס.
היא הבטיחה כי המדיניות הפיסקלית של יפן אחראית ובת־קיימא ולא מרחיבה, והצביעה על ירידה בהיקף הנפקות החוב בשנים האחרונות ועל יחס גירעון־לתוצר של כ־0.6%- לשנת 2025 – הנמוך ביותר מבין מדינות ה־G7. עם זאת, המשקיעים מודאגים מאוד מכך שמדיניותה הכלכלית האגרסיבית של טאקאיצ׳י, שנועדה לעודד צמיחה באמצעות השקעות וצעדי היצע, עלולה להאיץ את האינפלציה ולבוא על חשבון הבריאות הפיסקלית ארוכת הטווח. אינפלציית הליבה נותרת קרובה ל־3% ומעל יעד ה־2% של הבנק המרכזי של יפן. חרף הצמצום בפער הריביות מול ארה״ב, הין היפני ממשיך להיחלש, כאשר המשקיעים סבורים כי קצב ההידוק המוניטרי של הבנק איטי מדי נוכח עליית סיכוני האינפלציה. התחזקות בת־קיימא של הין תדרוש השקעות מקומיות משמעותיות ואמונה כי מדיניותה המינהלית של טאקאיצ׳י תתרגם בסופו של דבר לצמיחה וליציבות פיסקלית – ולא לקריסה. לקראת בחירות הבזק הצפויות בתחילת פברואר, ייתכן שנראה תנודתיות נוספת בשווקים.
הכותבת: מגדלין טאו, אנליסטית אג״ח – אסיה, יוליוס בר

שווקים עולמיים - סיכונים, מגמות ומה שמניע אותם / תמונה: Dreamstime


