למה שער הדולר צולל מטה ? שער הדולר הרציף 3.077 שקלים לדולר [16:00]

עמוד השער של העיתון "ידיעות אחרונות" הוקדש הבוקר, שלא כהרגלו, לשוק המט"ח בישראל. "צלילה חופשית", זעק העיתון כשהוא מתכוון בכך לשער הדולר האמריקאי מול השקל. שבירת הרף של 3.10 שקל לדולר, שנקבע בפעם האחרונה בדצמבר 21', הובילה את השקל הישראלי למחוזות שלא נראו כאן מאז שנות ה-90'. המגמה הזו נמשכה גם היום, כאשר הדולר נסחר בשעות הצהריים סביב רמה של 3.08 שקל לדולר. ה"קידומת 2", נראית לפתע קרובה מתמיד.   

"ידיעות", כהרגלו, התמקד בעיקר בצמד מטבעות ובהשפעתם על החוסך והצרכן הישראלי. החדשות הטובות, סיפר העיתון, הן הוזלת הקניות באינטרנט וירידה במחירי הטיסות והחופשות לחו"ל. בשפה הכלכלית היבשה קוראים לכך "הוזלה של מוצרים ושירותים מיובאים". 

אבל הסיפור האמיתי הפעם הוא לא השקל הישראלי או הכלכלה הישראלית. הסיפור הוא קריסת הדולר בעולם מול כל המטבעות החזקים החשובים. בגרף המצורף כאן ניתן לראות כיצד התנהג הדולר בהשוואה לסל של 6 מטבעות בעלי סחירות גבוהה בעולם: יורו, ין יפני, פאונד בריטי, פרנק שווייצי, דולר קנדי וקרונה שוודית. בינואר 22', מעט לפני המתקפה של רוסיה על אוקראינה, עמד מדד הדולר מול 6 המטבעות הללו על 95 נקודות. כ-9 חודשים לאחר מכן זינק הדולר לרמת שיא של 114 נקודות. 
 

לאחר מכן הוא נחלש עד לרמה של כ-100 נקודות, אבל עם היכנסו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 25' שב הדולר וטיפס לרמה של 110 נקודות. ההסבר הנפוץ באותה נקודה אמר בערך כך: טראמפ יחזק את הכלכלה  האמריקאית. הוא ייתן עדיפות לחברות התעשייה של ארה"ב, יחזיר את החיילים האמריקאים הביתה ממלחמות במקומות מרוחקים ויוביל קיצוצים בתקציב כדי להקטין את החוב של ארה"ב. 

נכון לשעת כתיבת שורות אלו דבר מכל אלו לא קרה. הכלכלה האמריקאית אמנם נראית חזקה וצומחת אבל לא כל כך בגלל טראמפ. זה קורה בעיקר בזכות השקעות עתק של מספר מצומצם של חברות במרכזי נתונים לטובת יישומי בינה מלאכותית. בכל מה שקשור למהלכים שמוביל טראמפ – בעיקר מדיניות המכסים הלא עקבית שלו – קיימת עדיין אי ודאות גדולה. החוב האמריקאי רק הולך ותופח, בריתות ישנות עם מדינות דמוקרטיות יציבות הולכות ונסדקות, וחיילים ומפקדים אמריקאים נשלחים למשימות רחוקות בוונצואלה, איראן ורצועת עזה בואכה קריית גת.

והדולר? ובכן, המטבע האמריקאי שנחשב פעם לחזק בעולם הולך ומאבד גובה במהירות. השבוע ירד מדד הדולר לרמה הנמוכה שלו זה 4 שנים: 96 נקודות – נפילה של 13% בשנה. הוא גם הגיע הבוקר לרמה של 1.20 יורו לדולר – הנמוכה ביותר עבור המטבע האמריקאי מאז יוני 21'. 

הנה שורה של סיבות לצלילה החדה שרשם הדולר מול המטבעות החשובים של העולם בשנה האחרונה: 

1. גרינלנד. טראמפ מנסה מזה זמן לטעון שגרינלנד – שמוכרת כמחוז עצמאי של דנמרק – צריכה להיות בשליטה אמריקאית. לפני כשבועיים, בניסיון "לשכנע" את בעלי הברית של ארה"ב באירופה, איים טראמפ להטיל על 8 מדינות החברות בברית נאט"ו מכסי יבוא גבוהים. האירוע הסתיים מהר אמנם, וטראמפ אף הבהיר ש"לא ישתמש בכוח" כדי לספח את גרינלנד. בהמשך אף הודיע על הסכם חסר חשיבות מעשית עם מזכ"ל נאט"ו וביטל את איום המכסים. אבל העובדה שהוא העז לערער את יחסיו עם שותפיו לברית הצבאית החשובה ביותר של 80 השנים האחרונות היוותה עוד ראייה למשקיעים שעדיף להם להתרחק בתקופה כזו מהמטבע האמריקאי. 

2. איראן. "מלחמת 12 הימים" בין ישראל ואיראן הסתיימה במהירות בזכות התערבותה המאסיבית של ארה"ב. במקביל היא עוררה לטראמפ את התיאבון. בחודש האחרון הוא החריף את האיומים על איראן, עודד מפגינים לצאת לרחובות כשהבטיח להם "עזרה בדרך", והחל לצבור כוחות באזור המפרץ הפרסי. "יש לנו שם ארמדה יפה. אני מקווה שלא נצטרך להשתמש בה", אמר כשהוא רומז למשטר האיראני להיכנס עמו למו"מ. בד בבד הוא העלה את מפלס החרדה של המשקיעים. הם חוששים ש"ארמדה יפה" במערכה הראשונה תוביל לעימות צבאי במערכה השלישית או הרביעית. אם בעבר אי וודאות צבאית עולמית היתה גורמת דווקא לעלייה של הדולר וירידה בתשואות האג"ח של ארה"ב – שהרי הדולר נחשב למטבע מקלט – כעת מצב שונה. המשקיעים פשוט מתקשים לסמוך על שיקול הדעת של טראמפ, או על חבורת אומרי ההן שסמוכים לשולחנו ואינם מעזים לבקר אותו או לאתגר אותו.

3. אדישות ובורות. ביום ג' השבוע, בעת ביקור במדינת איווה, נשאל טראמפ על ידי כתבים אם הוא לא מודאג מהנפילה של הדולר. "לא. אני חושב שזה נהדר", הוא ענה. "תראו את העסקים שאנחנו עושים. הדולר מצליח מאוד". האמירה שלו שהתפרשה כאילו הנשיא מעוניין בנפילה הזו, סיפקה עוד דלק לירידת המטבע האמריקאי.

4. איום על עצמאות ה'פד'. טראמפ איים לכל אורך השנה האחרונה על יו"ר ה'פד' הנוכחי, ג'רום פאואל, שמסיים את תפקידו במאי האחרון. הוא גם כינה אותו "טיפש" (Stupid) ורמז לא פעם שהיה רוצה לראות הפחתות ריבית מהירות וחדות יותר. כל אלו מחווירים לעומת המהלך הציני שבו משרד המשפטים האמריקאי פתח לאחרונה בחקירה פלילית נגד פאואל בגין שיפוצים שנעשו בבניין ההנהלה של ה'פד'. פאואל עצמו פרסם את דבר החקירה, כינה אותה פוליטית, וקיבל תמיכה ברורה משורה של בכירי הבנק ומשרד האוצר לשעבר. איום על העצמאות של המוסד הפיננסי אולי החשוב, והחשש שמחליפו של פאואל יהיה "בובה" שתתופעל על ידי הנשיא, מובילים גם הם לחולשה של הדולר.

5. "התקציב הגדול והיפה". בחודש יולי האחרון אישר בית הנבחרים של ארה"ב את חבילת התקציב של ארה"ב בשווי 3.4 טריליון דולר. החבילה כוללת קיצוצי מסים, צמצום תקציבים ותוכניות רווחה, וביטול חלק גדול מרפורמת האנרגיה הנקייה של הנשיא הקודם, ג'ו ביידן. "החוק הגדול והיפהפה", כפי שכינה אותו טראמפ. הנשיא וצוותו מצפים שקיצוצי המיסים יעודדו את הצמיחה של ארה"ב. ואולם משרד התקציב של הקונגרס, גוף א-מפלגתי, צופה כי החוק יוסיף 3.4 טריליון דולר לגירעונות של ארה"ב בעשור הקרוב.

6. הגדלת תקציב הבטחון ב-50% בשנה הבאה. בתחילת ינואר אמר טראמפ כי הוא מעוניין להעלות את תקציב הביטחון האמריקאי ל-1.5 טריליון דולר ב-2027. מדובר בהעלאה של יותר מ-50% לעומת התקציב של 2026 שבו עומד תקציב הבטחון על כ-900 מיליארד דולר. "זה יאפשר לנו לבנות את צבא החלומות שמגיע לנו, וחשוב מכך ישמור עלינו בטוחים ומוגנים, ללא קשר לאויבים", כתב טראמפ בפלטפורמת המדיה החברתית שלו. 

הפוסט של טראמפ גרר אמנם עליה במניות של חברות הנשק האמריקאיות, אבל גם שם עוד משקולת על הדולר. המשקיעים חוששים שמהלך כזה יכביד עוד יותר על התקציב האמריקאי המתוח גם כך, ייפגע בתקציבי הרווחה, ויעורר מרוץ חימוש כלל עולמי. זה די ברור למה: כל מי שלמד פעם קורס בכלכלה מכיר את עקומת התמורה ואת ה"טרייד אוף" שהיא מציעה: מי שמייצר יותר תותחים נותרים לו פחות משאבים לייצר חיטה.  

7. החוב הממשלתי תופח. בשנת 2019 עמד החוב האמריקאי על רמה של 106% מהתוצר. כבר אז חשבו רבים שמדובר ברמת חוב בעייתי. הם חששו שכאשר הריביות יתחילו לעלות מהרמות האפסיות, הדבר יכביד על תקציבי הממשל. שנה לאחר מכן, בעקבות הקורונה, כבר קפץ החוב לרמה של 126% מהתוצר.  מאז הוא נותר בסביבה הזו, על אף שהתוצר האמריקאי כבר צמח לא מעט מאז. הבעיה היא שבינתיים תשואות האג"ח של ארה"ב ל-10 שנים טיפסו מרמה של 1% לכ-4%. זה אומר שהעלות השוטפת של החוב – תשלומי הריבית – התייקרה פי 4. 

האם הדרך להתמודד עם חוב כבד היא העלאת תקציבי הביטחון ב-50%? אולי בעולם של טראמפ. בשוק המט"ח סבורים שלא. 
 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]