לעת עתה, המשבר באירופה לא פגע בייצוא הישראלי

בהתאם לתחזיותינו, הוועדה המוניטרית בבנק ישראל בחרה להותיר את הריבית ללא שינוי החודש, ברמה של 3.00%.

הגורמים שהכריעו להחלטה זו היו:

• צפיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים כפי שנמדדות משוק ההון ואלו של החזאים המשיכו לרדת בתוך תחום יעד האינפלציה והן עומדות כעת על 1.7% ו-2.2%, בהתאמה. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית נכנסה בחודש ספטמבר לתוך יעד האינפלציה, לראשונה מאז דצמבר 2010, והיא עומדת כעת על 2.9%. האינפלציה (בניכוי עונתיות) בשבעת החודשים האחרונים נמצאת בסביבת הגבול התחתון של תחום היעד.

• האינדיקטורים הכלכליים שהתפרסמו החודש הצביעו על כך שהפעילות במשק המקומי המשיכה להתרחב אך בקצב איטי יותר יחסית ל-2010 ולרביע הראשון של 2011. עיקר ההאטה בהתרחבות הכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא, אך התמתנות מסוימת החלה להסתמן גם בביקושים המקומיים.

• החששות מפני תפנית שלילית בגוש האירו נותרה בעינה בעיקר לנוכח הקשיים המתגלעים בגיבוש תוכנית חילוץ למדינות הסובלות ממשבר חוב. בארה"ב, למרות שהחששות לתפנית שלילית לא התפוגגו, הנתונים האחרונים ביחס לפעילות היו חיוביים יחסית לצפוי. עם זאת, רמת האי וודאות לגבי ההתפתחויות בכלכלה העולמית נותרה גבוהה במיוחד, ומשליכה כמובן גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי.

• קצב העלייה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים המסתיימים באוגוסט שומר על יציבות יחסית ברמה גבוהה של מעל 12%, אם כי נמוך ביחס לרמות של כ-20% ששררו בשנה שעברה. יחד עם זאת, המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה.

בהחלטה הקודמת לגבי גובה הריבית, בה הפחיתו בבנק ישראל את הריבית ב-25 נ"ב, ההחרפה בסביבה הכלכלית העולמית והעדכון כלפי מטה של התחזיות הצמיחה לעולם ולארץ היוו את הגורם המכריע לגבי גובה הריבית. גם הפעם התייחס בנק ישראל לסביבה העולמית, אך הפעם, נראה כי האינדיקטורים האחרונים שהתפרסמו בעולם ביחס לפעילות היו חיוביים יחסית לצפוי, ולכן הטו את הכף לגבי אי-שיוני בגובה הריבית.

יתר על כן, יש לקחת בחשבון כי רמת ריבית של 3% היא נמוכה דיה ולכן, אם העולם לא מתרסק ניתן להמתין עם הותרה מוניטרית נוספת.

אנו מניחים כי אינדיקטורים נוספים למשק הישראלי אשר יתפרסמו עד הכרזת הריבית הבאה יתמכו בהפחתתה פעם נוספת ואחרונה.

לעת עתה, נראה כי המשבר באירופה לא פגע בייצוא הישראלי

השבוע, פורסמו נתוני הסחר חוץ של ישראל לפי ארצות לחודש ספטמבר 2011.

נזכיר, יצוא הסחורות לחודש ספטמבר, בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, ויהלומים), רשם עלייה קלה בהשוואה לחודש הקודם, בעוד שיבוא הסחורות בנטרול גורמים עונתיים ותנודתיים (ללא מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), הסתכם בחודש זה ב-4.3 מיליארד דולר - ירידה של 1.7% בהשוואה לחודש אוגוסט.

הייצוא הישראלי (ללא יהלומים), התרחב בשלושת הרבעים הראשונים של השנה ב-11% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2010. הייצוא לאירופה גדל בתקופה זו ב-20%, ולגוש האירו בפרט ב-17%.

אנגליה ממשיכה להיות היעד המוביל באירופה, יחד עם הולנד וגרמניה כאשר צרפת ואיטליה משלימות את החמישייה המובילה.

בשורה רעה נרשמה ביצוא לספרד, שהתכווץ ב-8%, בשלושת הרבעים הראשונים של השנה, לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת.

נתון חיובי נוסף למשק המקומי, הוא המשך היצוא לטורקיה למרות המתיחות המדינית. בתקופה המדוברת התרחב היצוא בכ-40%! לעומת התקופה המקבילה אשתקד. גם היבוא מטורקיה גדל ב-25% בתקופת זמן זו.

לגבי הודו וסין, אליהם התייחסנו בסקירות קודמות, המגמה מעורבת. בעוד שהייצוא לסין ממשיך לצמוח בקצב מרשים, הייצוא להודו קטן ומתחילת שנה קטן היצוא ב-30% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2010.

למרות החשש, המדד המשולב ממשיך להצביע על צמיחה

המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש ספטמבר ב-0.3%.

הבשורה החיובית במדד המשולב הינה העלייה במדדי יצוא הסחורות והשירותים. מנגד, העלייה במדד קוזזה על ידי ירידות במדדי יבוא הסחורות, יבוא התשומות, היצור התעשייתי, והפדיון של המסחר והשירותים.

בשל עדכונים כלפי מטה במדד יצוא השירותים לחודש אוגוסט, ובמדד הפדיון למסחר ושירותים לחודש יולי, ערכי המדד המשולב עודכנו כלפי מטה בחודשים אלו.

אין ספק כי היינו מעדיפים לראות את המדד המשולב מתרחב בשיעור של כ-0.5% לחודש, אולם גם חרף הרמה הנמוכה הקיימת בחודשים האחרונים, המשק אינו נמצא במיתון. במיוחד הדבר מקבל משנה תוקף על רקע שיעור האבטלה הנמוך במשק.

שוק האג"ח – חזרה לנכסי סיכון

שוק האג"ח המקומי התנהל השבוע בעליות שערים נאות במדדי איגרות החוב. השבוע, היו אלה האיגרות הצמודות שרשמו את התשואה העודפת, על רקע מחיריהן האטרקטיביים ביחס לשקליות ולאור הדיווח על ההתייקרות הצפויה של מחירי החשמל. יתר על כן, המסחר באיגרות החוב התנהל על רקע המפגש בין מנהיגי איחוד האירו וההודעה על הדרך בה יתמודדו עם משבר החוב, ועל רקע ההכרזה כי הריבית המוניטרית המקומית תיוותר ללא שינוי ביום שני בערב (הרחבה בפרק המאקרו).

באיגרות הממשלתיות השקליות, נרשמו רווחי הון באיגרות הארוכות והפסדי הון קלים באיגרות הקצרות. כך, העקום הממשלתי השקלי רשם השתטחות של 11 נ"ב (פער בין האיגרת לעשר שנים לאיגרת לשנתיים) – במנוגד למה שהיינו מצפים (השתטחות העקום מתרחשת בדרך כלל עם ציפייה להעלאת ריבית או לאחר העלאת ריבית). יתרה מכך, עקום המק"מ מלמד כי השוק צופה הורדת ריבית בהחלטה הקרובה כך שהיינו צופים כי תלילות העקום הממשלתי תגבר ולא תקטן.

האפיק הצמוד רשם גם הוא רווחי הון נאים (0.6% בממוצע), ובדומה לאיגרות השקליות, עיקר הרווחים התרכזו בחלק הארוך של העקום – האיגרת "גליל 5903" הוסיפה לערכה ב-0.9% בעוד שהאיגרת לשנתיים, "גליל 0613" רשמה רווח הון של 0.4%.

העליות הצפויות במחיר הבנזין והחשמל, הביאו את ציפיות האינפלציה לשנתיים לרשום זינוק של 28 נ"ב מתחילת השבוע. כפי שהזכרנו בסקירות קודמות, ציפיות האינפלציה בטווחים הקצרים הפכו נמוכות למדי בחודשים האחרונים, וגם לאחר העליות בשבוע האחרון, אנו עדיין מאמינים כי הן נמוכות ממה שיתרחש בפועל. זאת, על רקע העובדה כי מחירי השכירות צפויים להמשיך להתייקר באופק של 12 החודשים הקרובים. אי לכך, יש להערכתנו לשקול הגברת החשיפה לאפיק הממשלתי (או הקונצרני) צמוד במח"מ קצר, על חשבון השקלי.

כמו כן, האפיק הממשלתי הקצר הוא מעניין במיוחד.

בקרב איגרות החוב הקונצרניות נראה כי ביטחון המשקיעים חוזר. אלו התנהלו בשבוע שחלף במגמה חיובית. מדד התל-בונד 20 רשם רווח הון של 1.0% ומדד התל-בונד 40 הוסיף 1.3%. התל-בונד השקלי הוסיף 0.6% לערכו.

תופעה החיובית שהתרחשה השבוע, ומנוגדת להתפתחויות שנרשמו בחודשים האחרונים, הייתה ירידה במרווחים באיגרות החוב בכל הדירוגים, לעומת הממשלתיות. כלומר, אם בחודש האחרונים, מרווחי התשואה של איגרות בעלות דירוג נמוך עלו, ושל איגרות בעלות דירוג גבוה ירדו, אזי הפעם נרשמה ירידה של פערי התשואה בכל קשת האיגרות.

למרות עליות השערים שנרשמו באפיק הקונצרני )דירוגים '+

אין ספק כי הפתרונות שהמנהיגים האירופים מציעים משיבים במידה רבה את מידת הביטחון בקרב איגרות החוב הקונצרניות ובהתאם את מידת האטרקטיביות שלהן.

הנפקת חוב ממשלתי לחודש נובמבר

היקף גיוס ההון הסחיר של משרד האוצר בחודש הקרוב יעמוד על 4.5 מיליארד ש"ח, בנוסף לאג"ח ממשלתיות קצרות בצורה ובהיקף של 2 מיליארד ש"ח. כלומר סה"כ יונפק חוב בהיקף של 6.5 מיליארד ש"ח.

מנגד, בחודש זה יגיע לפירעון חוב בהיקף של 860 מיליון ש"ח (קרן בלבד). כלומר משרד האוצר ינפיק ירחיב נטו את היקף החוב בכ-5.6 מיליארד ש"ח.

נכתב ע''י רון אייכל,

מיטב בית השקעות

מסמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות. מיטב בית השקעות בע"מ וכן כל חברה בשליטתה אינן אחריות לכל נזק, אובדן, הפסד או הוצאה מכל סוג שהוא, לרבות ישיר ועקיף, שייגרמו למי שמסתמך על האמור במסמך זה, כולו או חלקו. אין בתשואות העבר של המוצרים הפיננסיים כדי להעיד על תשואותיהם בעתיד. כל הזכויות, לרבות זכויות הקניין הרוחני, במסמך זה ובתוכנו, שייכות למיטב בית השקעות בע"מ ו/או לאחת או יותר מהחברות אשר בשליטתה, ואין לעשות בו כל שימוש שהוא, לרבות להפיצו ולה.