נוסחת הזהב: למה מומחי הסחורות של JPM ו-Citi מאמינים שהזהב לא "יקר מדי"

JPM Commodities Desk :

אחת השאלות שאנו שומעים בתדירות גוברת מהקוראים בשבועות האחרונים (במיוחד עם ההתקרבות לרף ה-$5,500 לאונקיה) היא: עד כמה גבוה הוא מחיר "גבוה מדי" עבור הזהב?

מנגנון שיווי המשקל: המודל של JPMorgan גורס כי מכיוון שהיצע הזהב אינו גמיש בטווח הקצר, המחירים חייבים לעלות עד שהסכום הדולרי שהמשקיעים מקצים לרכישה יספיק לכמות פיזית (בטונות) קטנה מספיק כדי לעצור את חוסר האיזון בשוק.

רף ה-380 טונות: נתונים היסטוריים משנת 2010 מראים שמחירי הזהב נוטים לעלות רק כאשר הביקוש המשולב של בנקים מרכזיים ומשקיעים עולה על 380 טונות לרבעון.

ביקוש נומינלי קבוע: נכון לעכשיו, קבוצות אלו מוציאות כ-100 מיליארד דולר לרבעון על זהב. אם רמת ההוצאה הזו תישאר קבועה, המחיר יצטרך להגיע לכ-$8,400 לאונקיה כדי שהכמות הפיזית תרד מתחת לרף ה-380 טונות.

יעדי מחיר: בעוד ש-JPMorgan מחזיקים ביעד מחיר של $6,300 לסוף השנה, המודל מראה שהראלי המבני הנוכחי עדיין רחוק מנקודת שבירה או "קריסה תחת משקלו העצמי".

מגבלות המודל: הניתוח מהווה כלי עזר ספציפי, ומצוין בו כי שינוי בסנטימנט המשקיעים או גורמים משניים כמו ביקוש לתכשיטים או עלייה במיחזור זהב עשויים לשנות את התחזית.

Citi Commodities Desk:

נוסחת הביקוש הדולרי: המחיר נקבע לפי היחס בין כמות הכסף המופנית לזהב לבין ההיצע הפיזי המוגבל. מכיוון שקשה להגדיל את תפוקת המכרות במהירות, כל עלייה משמעותית בכסף שנכנס לשוק מקפיצה את המחיר בצורה חדה.

פוטנציאל הצמיחה מהעושר העולמי: אפילו תזוזה מזערית של 0.16% (אחד חלקי 600) מההון של משקי הבית בעולם לטובת זהב, יכולה להזניק את המחיר לרמות דמיוניות.

יעד ה-$10,000: אם ההקצאה הכספית לזהב תכפיל את עצמה (מ-1 ל-2 טריליון דולר), המודל של Citi צופה מחיר של $10,000 לאונקיה.