מכון הפניקס לחקר שוק ההון
15/02/2026
שנת 2025 הייתה אחת השנים החזקות בתולדות שוק ההון הישראלי: המניות זינקו, ההנפקות חזרו לחיים והשווקים המקומיים הובילו בביצועים ביחס לעולם. הירידה בסיכון המדינה ומהפכת הטכנולוגיה הגלובלית סיפקו רוח גבית משמעותית והחזירו את האופטימיות לשווקים.
אך בעוד שרוב הסיקור עד כה התמקד בעוצמת העליות, הניתוח של המכון מצביע גם על שינוי חד בהרכב המשקיעים: כסף של הציבור, בפרט של צעירים, זרם בהיקפים חריגים לנכסי סיכון – בין היתר דרך קרנות נאמנות וקופות גמל להשקעה – ודחף את התמחור לשיאים.
הדינמיקה הזו תרמה לראלי המרשים – אך גם יצרה הצטברות סיכונים שפחות זכתה לתשומת לב, ובראשם תמחור גבוה של נכסי סיכון ונוכחות גוברת של משקיעים הרגישים לתנודתיות. שילוב גורמים זה עשוי לאתגר את יציבות השווקים הפיננסיים בעתיד.
זהו דו״ח הסיכום השנתי הראשון של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, והוא עתיד להתפרסם באופן קבוע מדי שנה. הסקירה תציע ניתוח עומק שיטתי של ביצועי השוק, מגמות ההון והסיכונים המצטברים, מתוך שאיפה לבסס מסמך ייחוס מקצועי מרכזי עבור משקיעים, רגולטורים ומקבלי החלטות.
פירוט הזוויות המרכזיות:
1. כסף קמעונאי דחף את ישראל לביצועי יתר בקנה מידה עולמי, אך הסיכון גדל – מאחורי הראלי החריג של 2025 עומד שינוי בהרכב המשקיעים: קרנות נאמנות, קופות גמל ומשקיעים קמעונאיים הובילו את הביקוש למניות ולאג"ח קונצרני, בעוד שהמוסדיים דווקא הקטינו חשיפה. זרימת ההון מאפיקים "חסרי סיכון" לנכסי סיכון דחפה את התמחור לשיאים והוזילה את עלויות הגיוס לחברות. המשמעות: השוק עלה בעיקר בזכות כסף רגיש יותר לתנודתיות – דינמיקה שעשויה להגביר תנודות במקרה של היפוך סנטימנט.
2. טירוף השבבים וה-AI הגלובלי הפך את מניות הטכנולוגיה הישראליות למנוע מרכזי – ב-2025 לא היה רק מקומי: הוא חובר ישירות לטירוף גלובלי סביב עידן ה- AI ושבבים. מניות הטכנולוגיה הישראליות, בארץ וב-Nasdaq, היו מנוע מרכזי בביצועי היתר של השוק המקומי. לראשונה מזה תקופה, תמחור ת״א מצמצם את הפער מהשוק האמריקאי.
3. האופוריה באג״ח הקונצרני: כסף זול דוחף את הסיכון למעלה – הזרמת הון חריגה של קרנות כספיות לאג״ח קונצרני דחפה את המרווחים לרמות שפל והניעה גל הנפקות חסר תקדים – כולל גיוסים בדירוגים נמוכים ואג״ח לא סחירות. תנאי המימון החריגים משקפים תיאבון סיכון גבוה במיוחד ומעלים שאלות לגבי עמידות השוק במקרה של שינוי בסנטימנט.
4. ירידה בפרמיית הסיכון החזירה את ישראל למרכז המפה הפיננסית – אינדיקטורי הסיכון של ישראל חזרו לרמות שלפני ה-7 באוקטובר, והשקל התחזק מעבר למה שמסביר המתאם עם שוקי העולם. הירידה בפרמיית הסיכון, לצד התאוששות בהייטק והיחלשות הדולר, יצרו סביבת שוק שבה ישראל נתפסת שוב כשוק יציב – שינוי תפיסתי שמשפיע על כל האפיקים הפיננסיים.
