ממלא מקום חדש ברמ"י משחרר את הפלונטר - חדשות הנדל״ן של FUNDER

סיכום שנת 2025 בשוק הדיור

שנת ‎2025 הסתיימה בסימן שוק דיור בהאטה, כאשר הנתונים מצביעים על ירידה בפעילות בעיקר בדירות החדשות, לצד יציבות יחסית בשוק היד השנייה. כך לפי סקירת הכלכלן הראשי באוצר לחודש דצמבר 25. בסיכום השנה נמכרו כ-84.9 אלף דירות בסך הכול  ירידה של כ-11% לעומת ‎.2024 עיקר הירידה נרשם במכירות הקבלנים, שירדו בכ-25%, ובשוק החופשי בלבד אף בכ-34%, לאחר שנת שיא ב-2024 שבה מבצעי מימון ומבצעי שיווק אגרסיבים של הקבלנים, שמשכו קונים רבים. מנגד, שוק הדירות מיד שנייה כמעט שלא השתנה עם כ-52 אלף עסקאות בשנת 25, נתון שמעיד על ביקוש בסיסי שנותר יציב למרות הריבית הגבוהה. התוצאה היא שוק מפוצל- הדירות החדשות מתקשות לשמור על קצב מכירות, בעוד היד השנייה ממשיכה לספק חלק משמעותי מהפעילות. הריבית הגבוהה, מגבלות המימון ואי-הוודאות הכלכלית ממשיכים להכתיב את הטון. השאלה המרכזית כעת היא האם 2026 תביא התאוששות, או המשך דשדוש.

שינוי מגמה?

נתוני הלמ״ס מצביעים על עלייה נוספת במחירי הדירות וזוהי כבר העלייה השנייה ברציפות לאחר תקופה של התמתנות ואף ירידות חלקיות. לכך יש להוסיף את עליית מדד תשומות הבנייה בשנת 2025 ב-2.5%. מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר דצמבר 2025 לעומת החודשיים שקדמו להם, עולה כי מחירי הדירות עלו בכ־0.8 אחוז, ובסך הכל מאוקטובר- נובמבר (0.7%) ב1.5%. נתון שמצביע אולי על תחילת מגמת חזרת ביקושים  לשוק, גם בהשוואה לאותה תקופה אשתקד נרשמה עלייה של כ־0.4 אחוז. המשמעות היא ששוק הדיור למרות ריבית גבוהה יחסית ואי ודאות כלכלית, בנוסף להיצע דירות שממשיך לגדול, לא קרס. הביקוש הבסיסי לדיור בישראל ממשיך להיות גבוה בשל גידול אוכלוסייה והיצע קרקע מוגבל, העלייה המתונה עשויה להעיד על שינוי מגמה אך עדיין לא מדובר בגל עליות לפחות בינתיים. השוק שהיה בבלימה ובהמתנה במהלך שנת 25 עם רוכשים פוטנציאלים שהמתינו על הגדר, מתחיל כניראה לשנות כיוון בהדרגה.

מבצע אכיפה בנגב

מבצע אכיפה בנגב: כ-6,000 דונם של עיבודים בלתי חוקיים - פי שתיים בקירוב משטחה של גבעתיים- פונו על ידי רשות מקרקעי ישראל סמוך לבסיס נבטים בנגב.

הפעילות התקיימה בשבוע שעבר, מדובר בפעילות אכיפה רחבת היקף בסמוך לבסיס נבטים בנגב, במסגרתה ביצעה רשות מקרקעי ישראל ,בשיתוף מפקחי הסיירת הירוקה ויחידת יואב של המשטרה, הפיכות קרקע שנזרעה באופן בלתי חוקי בשטח של כ-6,000 דונם.

הפעילות בוצעה בהתאם לסעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, בעקבות עיבודים חקלאיים בלתי חוקיים אשר הוגדרו כפלישה טרייה למקרקעי המדינה.

גורמי האכיפה ציינו כי העיבודים שבוצעו במקום נעשו בפלישה לקרקע, תוך ניסיון לקבוע עובדות בשטח. במסגרת הפעילות הושבה הקרקע לחזקת המדינה, במטרה למנוע המשך השתלטות בלתי חוקית ולהבטיח שימוש עתידי מוסדר בשטח.

לשטח האכיפה חשיבות אסטרטגית כחלק מאזור קדמת נגב, המיועד לפיתוח עתידי ולחיזוק הצמיחה הכלכלית והתשתיתית באזור. על פי גורמים מקצועיים, מדובר בשטח בעל פוטנציאל משמעותי לקידום אזורי תעשייה ופיתוח, אשר צפוי לתרום לחיזוק ההתיישבות וליצירת מנועי צמיחה חדשים בדרום

ברשות הדגישו כי פעילות האכיפה תימשך גם בעתיד, במטרה לשמור על אדמות המדינה, לאפשר תכנון ארוך טווח ולקדם פיתוח מוסדר בהתאם למדיניות הממשלה.

תוכנית אסטרטגית לפיתוח הנגב המערבי

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, החליטה לאמץ בשבוע שעבר את התוכנית האסטרטגית לשיקום ולפיתוח הנגב המערבי, המקודמת על ידי רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון.

מדובר בתוכנית האסטרטגית הראשונה שמאושרת בוועדה המחוזית ביחס למרחב הנגב המערבי, וכחלק ממהלך רחב של קידום תוכניות אסטרטגיות תפקודיות ברחבי הארץ.

התוכנית עוסקת במנעד רחב של נושאים פיזיים ומרחביים במכלול תחומים המרכיבים יחד את מכלול החיים במרחב, ומרכזת את כלל היוזמות והתוכניות הפיזיות המקודמות בו. גבולות התוכנית כוללים את הערים: שדרות, נתיבות ואופקים, וכן חלקים משש מועצות אזוריות: מרחבים, אשכול, שער הנגב, שדות נגב, חוף אשקלון ובני שמעון.

התוכנית מכוונת את פיתוח המרחב בראייה ארוכת טווח במגוון תחומים, ובהם דיור, מסחר, תעסוקה, תיירות, סביבה, תחבורה וחקלאות. במסגרת שיח מלא ושיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, הוגדרו היתרונות היחסיים של כל רשות:

אקדמיה, תרבות והיי-טק - שדרות

התוכנית מגדירה את שדרות כעיר האקדמיה, התרבות, הספורט וההיי־טק של המרחב, מתוך מטרה לחזק מוקדי השכלה, פעילות תרבותית ותעסוקה מתקדמת, ולהרחיב את מקורות הצמיחה של האזור כולו.

ממשל, מסחר ורפואה - נתיבות

נתיבות מוגדרת כמרכז שלטוני, מוקד מסחר אזורי ומרכז רפואי, תוך חיזוק השירותים הציבוריים והמסחריים והרחבת תשתיות שיתמכו בגידול האוכלוסייה במרחב.

חקלאות מתקדמת ואגרו-טק - אופקים

אופקים מיועדת לשמש כמרכז לאגרו-טק ולחקלאות מתקדמת, תוך פיתוח תחומי חדשנות חקלאית, עיבוד תוצרת ותשתיות תומכות לחיזוק הכלכלה האזורית.

כפר, תיירות ונוף - המרחב הכפרי

במרחב הכפרי התוכנית מרחיבה אפשרויות לפיתוח דיור, חקלאות, מורשת ונוף, לצד פיתוח מוקדי תיירות, טיילות, לינה ופעילויות פנאי, במטרה לחזק את הכלכלה המקומית ואת איכות החיים.

תחבורה וקישוריות אזורית

התוכנית קובעת את פיתוח כביש 232 כ"שדרה הראשית" של יישובי העוטף ומציעה מערכת הסעת המונים לאורך כביש 25, כדי לחזק את הקישוריות בין היישובים ולבסס את המרחב כיחידה אזורית. 

קצת שקט בערים

משרד הבינוי והשיכון מפרסם מדריך מקצועי חדש שמטרתו לסייע בצמצום רעש בערים ובשכונות כחלק מקידום תכנון עירוני איכותי ושיפור סביבת המגורים בישראל.

בשנים האחרונות גוברת הצפיפות העירונית, מוקמות שכונות חדשות ומשולבים בהן מגורים, מסחר, תעסוקה ותחבורה ציבורית. לצד יתרונות הפיתוח, נוצר צורך גובר במתן מענה להשפעות הרעש על איכות החיים של התושבים.

המדריך מציע גישה נוספת, לפיה ניתן להפחית את הרעש כבר בשלבי התכנון, בין היתר כולל המדריך הנחיות הנוגעות למיקום מבנים, כיוון חזיתות ופתחים, תכנון רחובות וחצרות, ויצירת אזורים שקטים בתוך סביבה עירונית פעילה.

המדריך גובש על ידי אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי במשרד, המדריך מהווה חלק ממדיניות משרד הבינוי והשיכון לקידום איכות התכנון ואיכות החיים בישראל.

המדריך מיועד לשימוש רשויות מקומיות, אדריכלים, מתכננים ויזמים. בנוסף, הוא ישולב במסגרת מודל "שכונה 360" המיושם במשרד לקידום איכות התכנון השכונתי.

משפחות בישראל

לרגל יום המשפחה פירסמה הלמ"ס נתונים על משפחות בישראל. בשנת 2024 היו בישראל כ-2.33 מיליון משפחות, לעומת כ-1.99 מיליון לפני כעשור, בשנת 2015.

המשפחה הישראלית כוללת בממוצע 3.71 נפשות.

מגורים במסגרת משפחתית הם הנפוצים ביותר.

סוג המשפחה הנפוץ ביותר בישראל היה זוג עם ילדים, שגיל הצעיר בהם הוא עד 17 כ-47%.

אחוז הזוגות ללא ילדים במשפחות היהודיות (כ-29%) גבוה מהאחוז במשפחות הערביות (כ-12%).

כ-3.03 מיליון ילדים עד גיל 17 התגוררו במשפחות. מרביתם התגוררו עם שני ההורים (כ-92%), והיתר התגוררו עם הורה אחד בלבד.

כ-11% מכלל המשפחות עם ילדים עד גיל 17, הן משפחות חד-הוריות (כ-138 אלף). בראש כ-82% ממשפחות אלו עמדה אישה. כ-22% מכלל האימהות החד-הוריות עם ילדים עד גיל 17, הן רווקות.

בערים הגדולות המונות 100 אלף תושבים ויותר, האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות עם ילדים עד גיל 17 היה בבית שמש – כ-72%, לעומת כ-47% בממוצע הארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 היה בבת ים – 10.3%, לעומת 5.9% בממוצע ארצי. האחוז הגבוה ביותר של משפחות שכוללות זוגות ללא ילדים היה בתל אביב-יפו – כ-41%, לעומת כ-26% בממוצע ארצי.

בערים הגדולות ממוצע הנפשות הגבוה ביותר למשפחה נמצא בבית שמש (5.06), בבני ברק (4.78) ובירושלים (4.26), לעומת הממוצע הארצי – 3.71.

מ"מ חדש ברמ"י משחרר את הפלונטר

עם כניסתו של עידן מועלם לתפקיד ממלא מקום מנהל רשות מקרקעי ישראל, נחתמו ושוחררו חוזים, עסקות והסכמים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, אשר עוכבו ולא נחתמו מאז עזיבת המנהל הקודם באמצע דצמבר. 

מועלם, שנכנס לתפקידו לפני כשבוע, מקדם מהלכים להסרת חסמים ולהחזרת הרשות לפעילות עסקית מלאה, מהלך בעל השלכות רחבות על המשק. במסגרת זו חתם כאמור על שורת חוזים, הסכמים ועסקות גדולות, בהיקפים של מאות מליוני שקלים שהמתינו לחתימת מנהל הרשות.

בין היתר, הוארכו התקשרויות מול שמאים ויועצים חיצוניים באגף השמאות, שלא חודשו מתחילת השנה עקב פרישת מנהל הרשות היוצא. אי־חידוש ההתקשרויות פגע באופן מיידי בעבודת השמאות, בין השאר משום שחלק משמעותי מכוח האדם בתחום נשען על יועצים . 

ביום שני האחרון, בסמוך לכניסתו לתפקיד, נערכה ועדת מכרזים שאישרה את חוזי השמאים. 

בנוסף, נחתמו עשרות חוזים  ועסקות עם יזמים והסכמים גדולים בהיקפים של מאות מליוני שקלים וכן אושרו  העברות כספים  לגופים המסייעים לחטיבה לשמירת הקרקע בפעולות אכיפה שונות כגון משטרת ישראל, מתפ"א ועוד.

מיונים לעובדי שיפוצים מקצועיים בהודו

משרד הבינוי והשיכון החל היום בביצוע מיונים לעובדים לענף השיפוצים בעיר קאנפור שבהודו, בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה והתאחדות קבלני השיפוצים. מדובר במהלך משמעותי נוסף הנועד להרחיב את מאגר העובדים המקצועיים בענף ולסייע בהתמודדות עם המחסור בכוח אדם.

במסגרת שבוע המיונים ייבחנו כ־1,200 מועמדים במקצועות טיח, ריצוף, גבס ובנאות. העובדים שיעברו בהצלחה את המבחנים צפויים לעבור הכשרה מקצועית נוספת לקראת הגעתם לישראל והשתלבותם בעבודה בענף.

המהלך בהודו מצטרף לפעילות שבוצעה בשנה האחרונה בסרי לנקה, במסגרתה נבחנו מועמדים לענף השיפוצים, ועברו בהצלחה 1,633 עובדים, נתונים המעידים על הביקוש הגבוה ועל חשיבות הרחבת מקורות הגיוס.

מתקן ל-100 מגהואט ברמת בקע

התוכנית להקמת מתקן פוטו וולטאי משולב אגירה ומתקן אגירה עצמאי ברמת בקע, אושרה להעברה להערות והשגות במסגרת דיון שנערך בות"ל (הועדה הלאומית לתשתיות).

התכנית היא תולדה של מכרז יזום  (מקב"ת) שנערך על ידי רשות מקרקעי ישראל במטרה לעודד אנרגיות מתחדשות, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה שונות. ההחלטות האחרונות קובעות כי יש להגדיל את יעדי יצור   החשמל מאנרגיה מתחדשת לכדי 30% מצרכי האנרגיה עד שנת 2030.

במסגרת המכרז פרסמה רשות מקרקעי ישראל  שישה מתחמים עתירי שטח להקמת מתקנים פוטו וולטאים באזור רמת בקע.

שלושה מתחמים שקודמו בתכנית אחת (תת"ל 175) ע"י חברת OPC כבר הומלצו ע"י הות"ל בתחילת פברואר להעברה לאישור ממשלה.

חברת "שיכון ובינוי אנרגיה בע"מ, מקדמת התכנית,  זכתה במכרז רמ"י מתחם 1004A  הצמוד לאזור התעשיה של רמת בקע, ממערב מזרחית לכביש 40 ודרום מזרחית לאזור התעשייה רמת חובב. כחלק מתנאי מכרז  היזום / המקב"ת (שיווק קרקע בלתי מתוכננת ), נדרשה החברה לקדם תכנית שתביא למימוש הקמת השדה הסולרי . 

התכנית כוללת שני חלקים עיקריים: המתקן הפוטוולטאי על כל מרכיביו כולל מתקן אגירה, בשטח כולל של כ-848 דונם; ורצועת תשתיות תת קרקעית לקו מתח עליון, לחיבור המתקן לרשת ההולכה הארצית. לצד אלה תשתית דרכים לנגישות בשטח התוכנית. סה"כ שטח התוכנית על כל מרכיביה כ-1,355 דונם.

בנוסף לזאת כוללת התכנית - פאנלים פוטו וולטאים, אגירת אנרגיה, תחנות משנה לשני מתחמים צמודים; וכן חיבורי חשמל למערכת ההולכה לתחמ"ג (תחנת מיתוג) מתוכננת, הנמצאת בחלקו הצפוני של אזור התעשייה רמת בקע.