המפה החדשה של בכירי ענף ההשקעות: בין בועת מכפילים בישראל לתחזית שקל חזק במיוחד

בכירי מנהלי ההשקעות משרטטים את מפת הסיכונים החדשה: גיא מני (מיטב) מזהיר כי "ישראל נסחרת במכפילים של 20 שנה קדימה" | ארז מגדלי (מגדל) חושף את ההיגיון מאחורי עסקת KSP | מיכאל בנוולגי (הראל) בתחזית מטלטלת: "דולר ב-2.8 שקלים זה לא בדיוני" | רועי אבישי (שרודרס) מציין "מתמקדים בחברות SME שחסינות לזעזועי סחר", וקרן העושר הישראלית בהצהרה על כניסה להשקעות לא-סחירות.

"העולם הפיננסי השתנה, ומי שעדיין נצמד למדדים כמו ה-S&P500 כפתרון קסם או כ'בונקר', לוקח על עצמו סיכון ריכוזי אדיר שאינו מתומחר כראוי. אי אפשר להסתמך יותר על תעודה אחת או על מדד בודד בניהול חיסכון ארוך טווח. המדדים נותנים אשליה של יציבות, אך מתחת לפני השטח הסיכונים הולכים ונערמים. העולם השתנה, וההזדמנויות הגדולות נמצאות דווקא במקומות הפחות יעילים והפחות שקופים - שם הניהול האקטיבי מייצר ערך אמיתי. מי שחושב שחשיפה מדדית היא הפתרון, חוטא ל-א' ב' של ניהול השקעות". כך הצהיר רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל (Schroders)  בפאנל שנערך בוועידת שוק ההון לחיסכון ארוך טווח באילת, המתקיימת זו השנה השישית.  

בדיון, שהפגיש את צמרת ניהול ההשקעות: ארז מגדלי, מנהל חטיבת השקעות, מגדל, גיא מני, מנהל השקעות ראשי, מיטב, רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, מיכאל בנוולגי, מנכ"ל הראל פיננסים ולנה קרופאלניק, מנכ"לית קרן העושר הישראלית - נחשפו לראשונה אסטרטגיות המאקרו של הגופים המוסדיים, לצד חשיפת עסקאות ענק במשק המקומי והסטת כספים לשווקים הפרטיים.

מיטב: "הקורלציה לעולם חזרה – נגמרו המתנות בבורסה"

בניגוד לאופוריה השוררת בשווקים, גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, הציג ניתוח של הראלי בבורסה המקומית מאז אירועי הביטחון של 2024. "מי שהיה אמיץ ונכנס לשוק הישראלי בזמן שהיה 'חבוט' ובמחירים של סוף עונה, עשה תשואות עודפות משמעותיות על פני ארה"ב ב-2025 ובתחילת 2026. אבל צריך לומר ביושר למשקיעים – חלון ההזדמנויות של 'ישראל במחיר רצפה' נסגר", הצהיר מני". 

"אנחנו נסחרים היום במכפילים של מעל 20 שנה קדימה. המשמעות היא שהקורלציה לשווקים הגלובליים חזרה להיות הדוקה". מני ציין עוד כי המעבר למסחר בימי שישי הוכיח את עצמו והחזיר את המשקיעים הזרים, מה שהגדיל את הנזילות והסחירות בשוק.

מגדל מסמנת את הכלכלה הריאלית: "ה-AI יוביל לירידת מחירים במשק" 

ארז מגדלי, מנהל חטיבת ההשקעות במגדל, ניתח את השפעת מהפכת הבינה המלאכותית על תיק ההשקעות מכיוון מאקרו-כלכלי ייחודי: "השיח על AI מתמקד לרוב במניות השבבים ובוול-סטריט, אבל התמונה הגדולה חשובה יותר. ה-AI הוא כוח דפלציוני אדיר שיוביל להתייעלות דרמטית בכל ענפי המשק ולהורדת מחירים בטווח הארוך. הגשר שמאפשר את המהפכה הזו הוא האנרגיה – ולשם אנחנו מכוונים את הכסף".

מגדלי וגיא מני ניצלו את הבמה כדי לחשוף את העסקאות שממחישות את המגמה הזו:

מגדל ב-KSP: מגדלי הסביר את הכניסה לרשת הקמעונאות: "אנחנו מחפשים את החברות המשפחתיות החזקות, אלו שצמחו מלמטה ומהוות את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. KSP היא דוגמה קלאסית לחברה ריאלית, צומחת ורווחית, שהמוסדיים רוצים להיות שותפים לצמיחה שלה עוד לפני שהיא מגיעה לבורסה".

מיטב בדליה אנרגיות: מני חשף השקעה בתחנת הכוח דליה: "השילוב של הגידול הדמוגרפי בישראל עם כניסת חוות שרתים ענקיות לטובת ה-AI, ייצר 'צמא' אדיר לחשמל בשנים הקרובות. דליה יושבת על הצומת הזה בדיוק, וזו עסקה שתייצר ערך ריאלי לחוסכים הרבה מעבר לתנודות השוק הסחיר".

שרודרס: "הכסף החכם תופס כיוון אחר מהמדדים" 

אל מול הניתוח המקומי, רועי אבישי, מנכ"ל שרודרס ישראל, ענקית השקעות המנהלת מעל טריליון דולר, הדגיש את חשיבות הניהול האקטיבי בסביבה הנוכחית: "השווקים המתעוררים (Emerging Markets) השיאו בשנה שעברה תשואה פנומנלית של כ-35%. למה? כי אלו שווקים פחות יעילים, פחות שקופים, ושם בדיוק היתרון של מחקר עומק וניהול אקטיבי בא לידי ביטוי. המדדים נותנים אשליה של יציבות, אך מתחת לפני השטח הסיכונים הולכים ונערמים" ציין אבישי.

עוד הוסיף כי "אנחנו יודעים לברור את המוץ מן התבן ולהימנע מהנפילות של הטרנדים החולפים, בניגוד למשקיע הפסיבי שקונה את כל השוק ביוקר .האלפא מסתתרת בדיוק במקומות האלה – היכן שהשוק עדיין לא יעיל". 

תחזית המט"ח של הראל וקרן העושר: לאן הולך הדולר?

אחת האמירות המטלטלות ביותר בדיון הגיעה מכיוונו של מיכאל בנוולגי, מנכ"ל הראל פיננסים. בניגוד לרוח הפסימית, בנוולגי מעריך כי השקל צפוי להתחזק בחדות מול הדולר: "דולר ב-2.8 שקלים זה תרחיש שאנשים חושבים שהוא בדיוני, אבל כלכלית הוא לא מופרך כלל. כשהערפל הביטחוני יתפזר סופית ודירוג האשראי של ישראל יתחיל את התיקון מעלה – הכוחות הבסיסיים של המשק (הפונדמנטלס) יתפרצו". בנוולגי הוסיף כי "יש לזכור שלבנק ישראל יש גם אפשרות להתערב בשוק המט״ח על ידי רכישות שזה בדומה להורדת ריבית על מנת למתן את התחזקות השקל".

בהקשר זה, לנה קרופאלניק,  מנכ"לית קרן העושר הישראלית, הסבירה כיצד הקרן פועלת בדיוק כדי למתן את הלחצים הללו: "אנחנו משקיעים אך ורק בחו"ל כמדיניות, כדי למנוע את 'המחלה ההולנדית' - מצב שבו הכנסת דולרים המונית מהגז תחזק את השקל יתר על המידה ותפגע בתעשייה המקומית. הקרן סופגת את הדולרים הללו ומשקיעה אותם בנכסים בחו"ל, ובכך משמשת כרית ביטחון לכלכלה".

המהפכה בתיק ההשקעות: הסטת כספים לנכסים לא-סחירים

בחלקו השני של הדיון, הציגו המשתתפים חזית אחידה לגבי הפתרון לתנודתיות בשווקים: מעבר מסיבי להשקעות אלטרנטיביות (לא סחירות).

ארז מגדלי (מגדל) חשף כי כ-30% מתיק ההשקעות של הגוף המוסדי מופנה כיום לאפיקים אלו: "אנחנו קונים נכסים לדורות, לא לרבעונים. המשקיע הפרטי לא יכול לקנות פרויקט תשתיות לאומי שמניב 8%-10% צמוד למדד באופן בטוח. אנחנו כן. כשאנחנו משקיעים בנכסים כאלה, אנחנו מנטרלים את 'רעשי הרקע' ומפסיקים להתרגש מכל ציוץ בטוויטר".

רועי אבישי (שרודרס) סיפק הצצה לאסטרטגיית ה Private Equity-הגלובלית, והסביר מדוע שרודרס מתמקדת דווקא בחברות בינוניות: "המיקוד שלנו הוא בחברות SME (Small-Medium Sized Enterprises). אלו חברות עם פוטנציאל צמיחה גבוה יותר, גמישות תפעולית וחסינות מסוימת מפני זעזועי סחר עולמיים. נקודת הפתיחה באטרקטיביות של ההשקעה היא התמחור, אבל לא פחות חשוב מכך זה עצם פעולות ההשבחה שאנחנו מבצעים, שמציפות ערך ומייצרות את האלפא". אבישי הוסיף כי סקטור התשתיות באירופה מושך כיום טריליוני דולרים שרודפים אחרי פרויקטים של מעבר לאנרגיה ירוקה, מגמה שנתמכת, בין השאר, גם בתהליכי דיגיטציה ומהפכת ה-AI. 

בתחום החוב, גיא מני (מיטב) ומיכאל בנוולגי (הראל) הציגו תמימות דעים: "חוב פרטי מנצח את האג"ח הסחיר בנוק-אאוט". לדברי מני, "בשוק האג"ח הסחיר המרווחים נשחקו עד דק. בחוב הפרטי ובתשתיות אנחנו מצליחים לייצר עסקאות 'תפורות אישית' עם בטוחות חזקות ותשואות שגבוהות משמעותית מהבורסה". בנוולגי חיזק: "זהו המקום היחיד שבו אתה מקבל כיום פיצוי אמיתי על הסיכון".

קרן העושר חושפת: שינוי כיוון אסטרטגי

לנה קרופאלניק סיפקה כותרת משמעותית נוספת במישור ההשקעות, כשחשפה שינוי דרמטי במדיניות הקרן: "קיבלנו אישור להיכנס לעולמות הלא-סחירים בהיקף דו-ספרתי. היתרון היחסי שלנו הוא אופק ההשקעה האינסופי – אנחנו משקיעים לנצח, ולכן יכולים לקחת את 'פרמיית האי-נזילות' במלואה ולהשקיע בנכסים שיניבו תשואה עודפת לדורות הבאים".

השורה התחתונה: זהב כן, קריפטו לא

בסיום, הביעו המשתתפים קונצנזוס נדיר נגד השקעה מוסדית במטבעות קריפטו: "אנחנו מנהלים כספי פנסיה. זה נכס ספקולטיבי שלא מייצר תזרים", סיכם רועי אבישי את עמדת הרוב. לעומת זאת, הזהב זכה לעדנה מחודשת במיטב ובשרודרס כ"תעודת ביטוח" וכגידור (Hedge) מפני חולשת הדולר.