ההסלמה במזה"ת - מה צפוי לשווקים הגלובאליים?

הגורמים המכריעים מבחינת השווקים השונים בארץ ובעולם הינם שהמלחמה במזרח התיכון מתרחבת למדינות וחזיתות נוספות (הצטרפות חיזבאללה למערכה) וההערכות של מקבלי ההחלטות הן שהיא תתארך ותנוע בין שבוע לארבעה שבועות. זה כבר מייתר את ההשוואה לתקופת עם כלביא לדוגמא.

גם החימוש שנורה על ידי איראן הופך מסוכן ומאתגר יותר, לפי מומחים ודיווחים בתקשורת. לכן, המערכה נעשית גלובאלית יותר. גם מדינות הליבה של אירופה וכמובן מדינות המפרץ הבהירו כי הן לא תוכלנה להביט מהצד. התקיפה של איראן על אדמת קפריסין מהווה עדות לכך.

למעשה, איראן מסכנת כלכלית את מדינות האזור, הנהנות מגאות תיירותית בשנים האחרונות. הצטרפות שלהן למערכה והעמדת שטחן לטובת ארצות הברית מסבכת את המצב מחד, אך אולי תהווה גיים צ'יינג'ר בהמשך.

כפועל יוצא ניתן לצפות לעליית מדרגה מבחינת שנאת הסיכון, מה שכבר מתבטא ב"מדד הפחד" ובעלייה המיוחסת לסיכון של המדינות המעורבות בעימות.

ככל שהשיבושים הכלכליים שתגרום המערכה הצבאית יהיו גדולים וממושכים יותר, כך סנטימנט ההשקעות יורע והמשקיעים עשויים להקטין את מידת החשיפה לנכסי סיכון – הן בדרך של רוטציה (מעבר לסקטורים רגישים פחות למצב, כאלו שיש ביקוש קשיח למוצרים ולשירותים שלהם) – והן בדרך של מעבר לנכסים אחרים, כגון אג"ח ממשלתיות עם מח"מ קצר, יחסית (בדגש על ארה"ב), סחורות (מתכות יקרות) או "חנייה" בנכסי מזומן. כמו כן ייתכן מעבר מנכסים פרטניים לקרנות ומכשירים מפוזרים יותר.

ההשפעות השליליות הן גם במונחי פעילות בפועל וגם במונחי פגיעה בהשקעות בענפי המשק - מה שיקטין את התוצר הפוטנציאלי וכשלעצמו עלול להגדיל לחצי מחירים.

שוק הנפט מגיב – כפי שניתן היה לצפות – מהר והמחירים רושמים עליות חדות שלא נראו זמן רב. יש לציפיות נטייה להתאים את עצמן להסתגל לעליות בפועל (סתגלנות) ולכן כעת הן ממשיכות לעלות. עדיין, יש בכוחו של קרטל OPEC, בהולכת סעודיה – בעלת עניין מיוחד עוד יותר, הפעם -  להגדיל במהירות את התפוקה כדי לבלום חלק מהמהלך.

התייקרות הנפט מגיעה בתזמון נוח פחות – שכן ירידת האינפלציה במדינות רבות התמקדה ברכיבים הסחירים, בעוד רכיבי המוצרים הבלתי סחירים והשירותים התמתנו פחות. אם מחירי הנפט יישארו גבוהים משמעותית מכפי שהיו אך לפני מספר שבועות, האינפלציה עלולה להרים ראש והריביות תתקשנה להמשיך לרדת. מצד שני, הדבר עשוי להגדיל את הביקוש והתשומות לאנרגיות שאינן פוסיליות, כמו גז טבעי ואנרגיה מתחדשת.

גורם נוסף הוא הדולר של ארה"ב – ש"הוספד" על ידי רבים אך מתברר שבעת התרחשות תרחיש קצה שלילי - כגון המלחמה המתפתחת כעת באזור – המשקיעים שבים לחיקו וכן לחיקן של אג"ח ממשלת ארה"ב. הגירעון התקציבי הגדול של ארצות הברית, המשך האינפלציה הגבוהה במדינה והחששות כי הריבית תתקשה לרדת – מנגנים אז כינור שני.

במאמר מוסגר, אם וככל שהדולר יחדש ימיו כקדם, הדבר עשוי לקזז חלק מעליית מחירי הנכסים הזוכים כעת לביקוש גבוה – אך נקובים בדולרים.

גם הזהב והכסף – נכסים שהאינפלציה אינה שוחקת, שמקובלים כערוצים להקטנת סיכונים בתקופות של מתיחויות בינלאומיות וכן הודות למתאם הנמוך בינם לבין שוקי ניירות הערך וכמובן קלים יותר לבידול – עולים, בתגובה להתפתחויות. עם זאת, סביר כי התנודתיות שתאפיין אותם תהייה גבוהה יותר בהתאם.

חשוב לציין כי המתיחות הביטחונית – שיש לה כאמור נגיעה לשווקים שונים ברחבי העולם – מתרחשת תוך כדי תמהיל של חששות וסימני שאלה סביב ה-AI, ההוצאות האדירות המוצאות על פיתוחו והשאלה האם יש די תשתיות לכך.

לכך יש להוסיף את סוגיית המכסים של ארה"ב – שעדיין על הפרק, לאחר שהנשיא טראמפ הגיב לביטול המכסים הקודמים על ידי בית המשפט העליון במכסים אחרים, שעדיין עלולים לגרור לחצי מחירים מצד ההיצע, ומכל מקום מסבכים עוד יותר את סחר החוץ הבינ"ל.

אלו הם כיום שלושת הגורמים העיקריים, המטרידים את השווקים ומטלטלים אותם, מה עוד שעונת הדוחות הסתיימה ולכן העיסוק סביבם גובר וימשיך להיות בראש סדר היום ולהשפיע על התנהלות השווקים ועל סנטימנט ההשקעות. אין ספק, מבחינת שוקי המניות הגלובאליים, תקופה מאתגרת לפנינו, לאחר שנה-שנתיים של עליות די עקביות.