יוליוס בר: ההסלמה במזרח התיכון מזניקה סיכונים – כך זה משפיע על נפט, מניות ואג"ח

עדכון זעזוע גיאופוליטי: ערפל הקרב ופרמיית סיכון ממשית מאוד

ב־28 בפברואר / 1 במרץ 2026 פתחו ארה"ב וישראל במערכה רחבה נגד איראן, אשר נתפסה בעיני פרשנים מנוסים כניסיון "מכת עריפה" נגד ההנהגה ומבנה הפיקוד. בהתאם ל"ערפל הקרב", טענות וטענות־נגד נעות מהר יותר מהיכולת לאמת אותן, מה שהופך הערכות כיווניות חד־משמעיות למוקדמות מדי. מה שניתן למסגר הוא אי־הוודאות: היקף ורוחב הפעולות – לאחר שהארמדה הגדולה ביותר ב־20 השנים האחרונות התייצבה במפרץ – מצביעים נגד התרחיש המתון ביותר של "שמירת כבוד". אם כבר, מלחמת 12 הימים של 2025 נראית כתרחיש מינימום ולא מקסימום. הימים הקרובים יבהירו האם הדפוס הרגיל של משברים גיאופוליטיים יישמר (הסלמה – זינוק – רגיעה – דעיכה), או שהעולם עומד בפני אירוע גדול ומתמשך יותר.

במקביל, התחייבות הממשל האמריקאי הנוכחי להימנע מ"מלחמות ארוכות טווח במקומות מרוחקים" (במיוחד כשנותרו רק שמונה חודשים עד בחירות האמצע) מדברת נגד מערכה ממושכת. המשמעות היא שקיימת הסתברות משמעותית שוושינגטון תנסה להכריז על ניצחון בימים או בשבועות הקרובים – במיוחד אם תגובת איראן באזור תישאר מוגבלת והבידוד הפוליטי שלה יישאר ברור (ובפרט התגובה המוגבלת מחוץ לאיראן עד כה). עם זאת, לא ניתן לשלול הסלמה נוספת ושיבושים מתמשכים בזרימות הסחר העולמיות באנרגיה – שיופעלו כתוצאה מהשיבושים סביב המפרץ – והשלכות בלתי מכוונות הן מאפיין, לא תקלה, בעימותים מסוג זה. אחד משירותי הניתוח הגיאופוליטיים המועדפים עלינו מציע להשתמש בזינוקים בדולר האמריקאי כמבחן לקביעת מעמדו כנכס מקלט, במחירי מתכות תעשייתיות כדי לאמוד סיכוני מיתון, וב־ETF של ספנות מכליות נפט כמדד לשיבושי אנרגיה.

הכותב: כריסטיאן גטיקר, ראש מחלקת המחקר, יוליוס בר

אסטרטגיית מניות: ניווט בשווקים על רקע ההסלמה מול איראן

ההסלמה האחרונה בין ארה"ב, ישראל ואיראן הזרימה לשווקים פרמיית סיכון גיאופוליטית משמעותית, בעיקר דרך ערוץ הנפט. ההיסטוריה מלמדת כי זעזועים מסוג זה נוטים להיות קצרים יחסית עבור שוקי המניות, אך רמות המדדים הגבוהות כיום מגבירות את הפגיעות בטווח הקצר. שיקולים פוליטיים לקראת בחירות האמצע בארה"ב עשויים לפעול נגד עימות ממושך, אך אי־הוודאות נותרת גבוהה. בסביבה זו, משמעת והשקעה מוטה לאיכות דפנסיבית נותרות גישה נבונה.

התקיפות המתואמות של ארה"ב וישראל באיראן והתגובה שלאחר מכן העבירו את האזור ממתיחות מבעבעת לעימות גלוי, כאשר הסיכונים הימיים סביב מצר הורמוז והתגובה במחירי הנפט מדגישים כי לא מדובר רק בכותרות חולפות. עם זאת, תרחיש הסיום נותר בלתי ודאי מאוד – החל מיציאה פוליטית מהירה יחסית ועד התפשטות אזורית רחבה יותר – ובתנאי ערפל קרב שווקים נוטים לתמחר הסתברויות ולא עובדות משתנות. עבור שוקי המניות, ערוץ ההשפעה המרכזי הוא אנרגיה (נפט וגז טבעי נוזלי) ולא חשיפה ישירה לסחר, שהיא זניחה עבור כלכלות המערב. עלייה מתמשכת במחירי הנפט תהדק תנאים פיננסיים, תלחץ על שולי הרווח ותעורר מחדש חששות מסטגפלציה, גם בכלכלה עולמית שפחות תלויה בנפט מבנית.

ההיסטוריה מספקת מידה מסוימת של הרגעה: זעזועים גיאופוליטיים במזרח התיכון הובילו לרוב לירידות חדות אך קצרות, שלאחריהן התייצבות בחודשים העוקבים. עם זאת, רמות התמחור בתחילת האירוע חשובות, ורבים מהמדדים – במיוחד באירופה – נסחרים קרוב לשיאים האחרונים, מה שמותיר מרחב אכזבה מוגבל ומגדיל את הסיכון להורדת מכפילים בטווח הקצר אם ההסלמה תימשך. פערי ביצועים בין סקטורים צפויים לשלוט: סקטורים מחזוריים, תעשיות צרכניות, כימיקלים ותחבורה נותרים החשופים ביותר ללחץ מעלויות אנרגיה מתמשכות, בעוד שמניות נפט וגז סיפקו היסטורית גידור חלקי מפני זינוקי מחירים הנובעים מהיצע – תחום שמשקיעים עשויים לשקול מנקודת מבט של בניית תיק, גם אם איננו ממליצים באופן פעיל על משקל יתר. במקביל, אנו מתקרבים לבחירות האמצע בארה"ב, וההעדפה המוצהרת להימנע ממעורבות חוץ ממושכת מפחיתה את התמריץ הפוליטי למלחמה ממושכת – מה שממתן אך אינו מבטל סיכוני קצה. על רקע זה, רדיפה אחר מהלכים קצרי טווח פחות אטרקטיבית מהקפדה על משמעת: הטיה לחברות איכותיות עם מאזנים חזקים, כוח תמחור ותזרימי מזומנים עמידים אמורה להציע הגנה יחסית, ובאופן כללי נותרת הצדקה להטיה דפנסיבית עד שתתבהר תמונת העימות.

הכותב: מתיו רכטר, ראש מחקר אסטרטגיית מניות, יוליוס בר

נפט: מצר הורמוז הגורלי

הנפט הוא מדחום החום של הגיאופוליטיקה, והוא מגיב בהתאם להסלמה במזרח התיכון. בפשטות, השלכות העימות על הכלכלה העולמית תלויות בזרימת נפט וגז דרך מצר הורמוז. התרחיש המפחיד ביותר אינו סגירת המצר, אלא פגיעה משמעותית בתשתיות הנפט והגז המרכזיות באזור. עם הזמן, הסיכון לשיבוש כזה נראה פוחת. בהכירנו את הדינמיקה ואי־הוודאות, תרחיש הבסיס שלנו הוא הדפוס הרגיל של זינוק קצר מועד אך חד יותר במחירי הנפט והגז. הסחר היוצא מהמפרץ הפרסי צפוי להישאר משותק ימים או שבועות, אך תרחיש זה אינו מאיים על אספקת הנפט והגז. אנו שומרים על גישה ניטרלית כלפי הנפט, אך מעלים את יעד המחיר לשלושה חודשים ומשדרגים את התחזית לגז באירופה לניטרלית. נבחן זאת מחדש בהתאם להתפתחויות.

המתיחות בין ארה"ב לאיראן הידרדרה למלחמה במהלך סוף השבוע, והנפט – כמדחום גיאופוליטי – מגיב בהתאם. המצב דינמי מאוד. בניגוד לתקיפות קודמות, היעד אינו השמדת תשתית ספציפית אלא שינוי משטר. הדבר צפוי להגביר את עוצמת העימות ואת אי־הוודאות. הסחר דרך מצר הורמוז נמצא בלב הסכסוך והשלכותיו על הכלכלה העולמית, במיוחד בכל הנוגע לזרימת נפט וגז מהמזרח התיכון לאסיה ולאירופה. הסחר כמעט נעצר מטעמי זהירות. עד כה לא ידוע לנו על נזק משמעותי לאוניות או לתשתיות זיקוק וטעינה, ולא על ניסיונות רציניים מצד איראן לסגור את הנתיב. הסיכון לשיבוש תלוי בהתפתחות העימות, ביכולת המשטר האיראני להחזיק מעמד ובעוצמתו הצבאית. עם הזמן, הסיכון פוחת. עד כה, איראן לא ניסתה לפגוע בתשתיות המרכזיות – דבר שהיה מפתיע – או שנכשלה בכך. הצי הימי האיראני נראה כמושמד, מה שמקשה על סגירת הנתיב. ניסיון כזה היה גורר תגובה חריפה ומכניס את סעודיה ואיחוד האמירויות לעימות, וסביר שלא היה מחזיק מעמד. לפיכך, התרחיש המזיק כלכלית דורש פגיעה חמורה בתשתיות ולא רק סגירת המצר. הסחר צפוי להישאר משותק ימים או שבועות, אך השוק ערוך לכך. באסיה, ובמיוחד בסין, מלאי הנפט גבוה. אירופה נהנית ממלאים נרחבים ומהובלה ישירה מהים האדום ותעלת סואץ. ירידה ביצוא הגז הקטארי צפויה להעלות מחירים, אך הביקוש יורד בעונת המעבר, מה שמפחית סיכון למחסור. תרחיש הבסיס הוא זינוק חד אך קצר. יעד הנפט לשלושה חודשים עולה ל־60 דולר לחבית. אנו שומרים על גישה ניטרלית לנפט ומשנים את עמדתנו לגבי גז אירופי לניטרלית.

הכותב: נורברט רוקר, ראש מחקר כלכלה ודור הבא, יוליוס בר

זהב וכסף: פועלים לפי ספר הגיאופוליטיקה?

הביצועים בחוזים עתידיים נצחיים בסוף השבוע הציגו תגובה טיפוסית מאוד של זהב וכסף להסלמה במזרח התיכון. הדבר מחזק את המומנטום השורי, אך הריסון מצד מדינות המעורבות בעקיפין והסיכון המוגבל למשבר נפט צפויים להגביל את העליות. בהתאם לספר הכללים ההיסטורי, קניית זהב וכסף ביום ההסלמה אינה אסטרטגיה רווחית. אנו נותרים עם המלצה חיובית (Constructive) על זהב וניטרלית על כסף.

מחירי החוזים ב־Hyperliquid זינקו מעל 5,465 דולר לאונקיית זהב ו־98 דולר לאונקיית כסף, אך לא המשיכו לעלות. מאז 1979, התשואה החציונית של זהב בחודש שלפני הסלמה היא 3%+, ושל כסף 2.4%+. חודש לאחר האירוע: מינוס 1% בזהב ומינוס 0.4% בכסף. שלושה חודשים לאחר מכן: מינוס 3.5% ומינוס 4.7% בהתאמה. החריג הבולט היה משבר הנפט של 1979/80. למרות זאת, המצב לא ודאי והמומנטום תומך במחירים. אנו דבקים בהמלצה חיובית על זהב וניטרלית על כסף.

הכותב: קרסטן מנקה, ראש מחקר דור הבא, יוליוס בר

איראן / אסטרטגיית אג"ח: מבחן לאג"ח האמריקאיות

האירועים הטרגיים במזרח התיכון יוצרים סביבה מורכבת לניתוח שווקים. המשקיעים יתמקדו באג"ח ממשלת ארה"ב כדי לבחון מחדש את תפקידן כנכס מקלט. למרות חששות אינפלציוניים כתוצאה מזעזוע הנפט, התשואות הפגינו רגישות נמוכה יותר לעליות במחירי הנפט השנה – במיוחד כאשר אלו נובעות מהיצע ולא מביקוש. הדבר עשוי לאפשר לזרימות למקלט בטוח לשלוט בטווח הקצר. מעבר לטלטלה המיידית, גורמים מבניים תומכים בחשיפה לטווחי ביניים (5–10 שנים), בעוד שבאשר לאג"ח קונצרניות עדיף סיכון אשראי במח"מ קצר.

התנהגות האג"ח בימים הקרובים תאותת אם הן עדיין נתפסות כמגן אמין מפני תנודתיות גיאופוליטית. חששות מבניים, כגון עצמאות הפד, דעכו לאחרונה והאג"ח שבו לאטרקטיביות דפנסיבית מסורתית. אמנם עליית נפט מעלה חששות אינפלציוניים, אך השנה התשואות אף ירדו בזמן שהנפט עלה – דבר המצביע על רגישות מופחתת. כאשר העלייה בנפט נובעת משיבושי היצע, זרימות למקלט בטוח לרוב גוברות על חששות אינפלציה. מעבר לזעזוע המיידי, אנו רואים ערך בחשיפה לעקום הבינוני ללא סיכון אשראי. באג"ח קונצרניות אנו מעדיפים מח"מ קצר כדי ליהנות מנשיאת תשואה תוך צמצום חשיפה לתנודתיות במרווחים.

הכותב: דאריו מסי, ראש אנליסטי אג"ח, יוליוס בר