שבועי שלישי לשאגת הארי יצא לדרך - מה תמונת המצב?

השבוע השלישי לתחילת שאגת הארי מהווה, להערכתי, נקודת מפתח להמשך, מהזווית הכלכלית.

השבוע הראשון עוד עמד בסימן מכת הפתיחה המוצלחת ותחת הרושם של מבצע עם כלביא המצליח, השוק המקומי רשם עליות והדולר התחזק. הדבר משך את תשומת לב המשקיעים על רקע בירידות שרשמו, במקביל, שוקי ההון בחו"ל.

השבוע השני כבר הושפע מהבנה כי המערכה מתרחבת, מתארכת ונעשית רוחבית ומורכבת יותר. שוק הנפט נכנס לתמונה, המפרציות הותקפו וחיזבאללה הצטרף ללחימה. מומחים לא מקלים ראש ביכולותיו ובתיאום הזירות בינו לבין איראן.

השבוע השלישי עשוי להכניס את המשק ל"שגרת מלחמה" – בעייתית, מבחינתו. המשך גיוס כוח אדם למילואים, התרחבות הזירות, הנזקים הגדלים והולכים למבנים ורכוש, הגדלת הוצאות המדינה ופריצת הגירעון התקציבי עוד טרם אושרה המסגרת המקורית לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, הפעילות החלקית בלבד של המשק, עלויות ייצור גבוהות יותר ואי וודאות כללית – כל אלו הן השפעות כלכליות שליליות, שמצטרפות לסנטימנט המתרופף סביב שוקי ההון והמט"ח.

מעבר לכך, הרכב התוצר משתנה לרעה – הוצאות הסקטור הציבורי גדלות על חשבון הוצאות הסקטור הפרטי, בעוד עוגת המקורות מצטמצמת. במצב דברים, ללא קשר לגובה הריבית, עלויות גיוס ההון של הסקטור העסקי תגדלנה. בהמשך, פגיעה בהשקעות בענפי המשק תפחית את צמיתו הפוטנציאלית של התוצר.

מומחים ואנשי צבא לוקחים בחשבון התארכות של המערכה ולא נוקבים מועד משוער לסיומה. בהקשר זה נעשה הלילה קיצוץ רוחבי נוסף לטובת הצטיידות והתחמשות נוספת. תרחיש של המשך המערכה יוליך, מן הסתם, לעמדה מסויגת וזהירה יותר של סוכנויות דירוג האשראי – שאך לאחרונה החלו לשפר את אופק הדירוג. בהמשך, להערכתי, בנק ישראל יבכר לנקוט זהירות ולהמתין פעם נוספת עם המשך הורדת הריבית, תוך שהוא מעדכן את התחזית הכלכלית התלת-חודשית שלו ומתאים אותה למציאות הביטחונית החדשה. הודעת הריבית מתוכננת לסוף החודש.

אחד האתגרים שעלול לעמוד בפני בנק ישראל עשוי להיות בלימה של התמתנות האינפלציה (שירדה לקצב שנתי של 1.8%), אם תעריפי הדלקים יתאוששו, השקל ישנה כיוון ויפוחת והוצאות הממשלה המוגדלות יגררו לחצי מחירים.

בתוך כך, תושבי חוץ, שראו את ההתאוששות המהירה של המשק מהמצב המלחמתי (נתוני הרבע האחרון של השנה הינו טובים מאוד) ואת ביצועי היתר של שוקי המניות והשקל, סביר שייקחו אף הם צעד אחורה ויבחנו את השלכות ההתפתחויות האחרונות – בין השאר בקשר עם התהליך המדיני בהולכת ארה"ב שאך זה יצא לדרך.

כלכלת ישראל גמישה, דינאמית, מגוונת ומנוסה בהתמודדויות עם מצבי משבר – בין אם כאלו שמקורם בחו"ל (משברי 2008 והקורונה) ובין אם בזירה הביטחונית המזרח התיכונית. נקודה זו עדיין עומדת לזכותה, להערכתי, בנקודת הזמן הזו.

עם זאת, אם וככל שהמציאות הביטחונית הנוכחית תימשך, ההתאוששות הכלכלית שהסתמנה, השנה, הן לפי הנחות העבודה של משרד האוצר והן לפי התחזית הכלכלית הנוכחית של בנק ישראל, תימצא בסימן שאלה, מה שישפיע לרעה גם על יחסי החוב הציבורי והגירעון התקציבי לתוצר.

מכל מקום, סימני אי הוודאות ימשיכו לאפיין את השבוע השלישי למלחמה וסביר להניח כי שוק ההון יחפש כעת כיוון – תוך תנודתיות ותגובתיות גבוהה מהרגיל להתפתחויות בשטח.

יש שיתורו אחר הזדמנויות – שנוטות לצוץ להן בעתות כאלו. הטיעון הוא שככל שהמערכה  מתארכת – הסיכוי שהתוצאה תהייה החלטית יותר – מה שישפר מאוד את אופק ההשקעות.

מנגד, יש שיעדיפו לנקוט גישה זהירה, יחסית, ישבו על הגדר וימתינו להתבהרות המצב.