הכנתם את התיק השקעות שלכם למלחמה ? הפתעות, תובנות ולקחים כלכליים ממלחמת איראן השניה

1. המשקיעים הופתעו

מלחמת "שאגת הארי" או "זעם אפי" לא הגיעה בהפתעה. קדמו לה שבועות ארוכים של ניסיונות מו"מ בין ארה"ב ואיראן, הצהרות לוחמניות מצד בכירים ישראליים, ובניית כוח מאסיבי של ארה"ב במפרץ הפרסי. 

למרות זאת, כאשר זו פרצה, שוקי ההון הגיבו במהירות. בורסת תל אביב והנפט זינקו כלפי מעלה, והבורסות בשאר העולם חוו נפילות. התנועות החדות בשווקים מוכיחות שלמרות ההכנות, ההצהרות, הידיעות וההערכות - שוקי העולם הופתעו. רק מעטים העזו להמר – לפחות מבחינה פיננסית – שהמלחמה הזו על כל השלכותיה הכלכליות החמורות – אכן תפרוץ. 

בשוקי ההון נהוג לומר לא פעם ש"המחירים כבר מגלמים את הסיכונים". עבור רבים, למשל, עליית מחיר הנפט בתוך כחודשיים מכ-57 ל-67 דולר לחבית, נראתה מספקת. והנה, מתברר שלא. פריצת המלחמה הובילה את הנפט תוך ימים להיסחר במחיר תלת ספרתי. 

מכאן נגזר לקח מספר 1: משקיעים נוטים לעיתים קרובות לתת הערכת חסר לסיכונים. זה נכון במיוחד לאחר שלוש שנים של עליות נאות בשוקי המניות. 'המצב כל כך טוב', הם אומרים. 'מה כבר  יכול להשתבש?' 

ברמה הפיננסית-אסטרטגית המסקנה המתבקשת היא להקצות תמיד חלק מתיק ההשקעות לנטרול סיכונים או לנכסים שאינם מתואמים עם השוק. כל מי שהצטייד בחודשיים הראשונים של השנה במניות של חברות אנרגיה, למרות מחירי הנפט הנמוכים, הצליח לפצות, ולו חלקית על ההפסדים שנגרמו לו עד כה. 'פרמיית הביטוח' על עסקה כזו – במידה והמלחמה לא היתה פורצת – היתה כזו שכדאי מאוד לשלם אותה. 

2. מחירי הזהב והכסף גילמו בועה  

מתכות יקרות כמו כסף וזהב נחשבות היסטורית לסוג של 'גידור' בתיקי השקעות. מחירי הזהב הוכיחו לא פעם שהם נוטים לעלות במצבי קיצון מסוכנים כגון משבר פיננסי, טלטלה גיאופוליטית או מלחמה. 

ב-27 בפברואר, יום לפני פרוץ המלחמה, נסחר הזהב במחיר של כ-5,250 דולר לאונקיה. כיום לעומת זאת הוא נסחר סביב 4,650 דולר לאונקיה – נפילה של 12%. הכסף שנסחר סביב 93 דולר לאונקיה בסוף פברואר נפל מאז בכ-26%.  

לשם השוואה, מדד S&P500 איבד מתחילת החודש כ-4% מערכו ומדד יורוסטוקס 50 ירד בכ-8%. המשמעות היא שהכסף והזהב, לפחות עד כה, לא סיפקו שום גידור לתיק ההשקעות. להיפך, הם רק האצו את נפילתו. איך זה קרה? 

התשובה הפרטית שלי לתופעה הזו דווקא די פשוטה: המחירים בהם נסחרו שתי המתכות הללו שיקפו סוג של בועה. הם עלו מהר מדי והגיעו למחוזות משוללי היגיון. מחיר הכסף למשל זינק ב-6 החודשים שקדמו למלחמה מכ-40 דולר ל-93 דולר לאונקיה. בסוף ינואר הוא אף טיפס לרגע ל-115 דולר. לעליות הללו לא נמצא שום הסבר כלכלי מספק. 

הזהב זינק גם הוא בחוזקה, אם כי על פני תקופה ארוכה יותר. הוא עלה מרמה של כ-2,000 דולר לאונקיה בתחילת 2024 ליותר מ-5,000 דולר לאונקיה בתחילת 2026. היו לעליה שלו  כמה הסברים, כמו למשל הגדלת רכישות מצד בנקים מרכזיים. אבל שום הסבר לא יכול להסביר זינוק של 150% בשנתיים. 

אז הנה לקח מספר 2: כאשר מחירו של נכס פיננסי מתחיל להזכיר גרף של פונקציה מעריכית – זה הזמן לפתח סביבו חשד בריא. ייתכן מאוד שסוחרי יום החלו לגלות בו עניין והם מנפחים את המחיר שלו. נכס במחיר מנופח – כמעט בהגדרה – מגלם בעיקר 'סיכון' ולא 'גידור'.

3. הבורסה בתל אביב עדיין בפלוס   

שלושה שבועות עברו מתחילת המלחמה הזו שנחשבת בעיני ראש הממשלה שלנו ל"קיומית". בינתיים ישראל קוצרת בה הצלחות צבאיות מרשימות. זו כנאה הסיבה לכך שהבורסה בתל אביב הגיבה למהלך הצבאי בתשואות.  לראיה, מדד תל אביב 125 עדיין גבוה בכ-3% משהיה ערב המלחמה, ובכ-13% מתחילת השנה. זה כמובן לא המצב בבורסות של ארה"ב, גרמניה או יפן כמובן, שם המדדים הספיקו כבר לרדת בשיעור ניכר.

העליה של תל אביב במהלך חודש מארס מתרחשת אחרי שהשוק התל אביבי כבר גמא עלייה של כ-150% מאז השפל של אוקטובר 23'. כלומר, גם לפני המלחמה קשה לומר שהוא היה זול במיוחד. 

המחירים בשוק התל אביבי רחוקים מלהיות זולים. השוק אולי אינו מגלם בועה, אבל המחירים בו מלאים. במצב הנוכחי, קצת קשה לומר שאלו מחירים ש'מגלמים' את סיכוני המלחמה. הם בעיקר מגלמים את התקווה והחלום 'למזרח תיכון חדש'. 

מכאן נגזר לקח מספר 3: לאור הסיכונים הרבים שמתבררים במלמה הזו, ייתכן שיש מקום לקחת צעד או שניים לאחור גם בשוק התל אביבי. הטילים שעפים מעלינו בשמיים מידי יום הם תזכורת לא רעה לכך. 

4. בבית הלבן יושב בן אדם הזוי ושטחי

כשמדברים על 'סיכוני המלחמה' – הן כלכליים והן אסטרטגיים - אי אפשר שלא לנקוב בסיכון מרכזי וברור - האיש שמנהל אותה, נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. די להאזין לנאומיו הארוכים, לתשובות לשאלות כתבים ולפוסטים  שהוא מעלה ברשת הפרטית שלו כדי להבין שמדובר באדם לא לגמרי יציב. 

אין להוציא מכלל אפשרות שהאינסטינקטים שלו לגבי איראן נכונים. המשטר האיראני קנה את השנאה כלפיו בנהרות של דם. הפעולות שלו עד כה במלחמה מראות שהוא חסר מעצורים. 

הבעיה היא שאת המלחמה מול המשטר המתועב הזה מנהל אדם הזוי, שטחי, בור, נרקיסיסט, שבטוח שהוא יודע הכל טוב יותר מכולם. מה גם שהוא קיבץ סביבו חבורה של אומרי הן שלא ממש מאתגרים אותו. 

הנה רק כמה דוגמאות בודדות להזיה לבית טראמפ: 

הוא נכנס למלחמה כשהציבור האמריקאי ברובו לא מעוניין בה.

רבים מהפעילים בתנועת MAGA הרפובליקנית חשים שהוא בוגד ברעיון של 'אמריקה תחילה'.

סגירת מיצרי הורמוז הפתיעה אותו. הוא הכריז שספינות מלחמה אמריקאיות ילוו ויגנו על ספינות שחוצות את מצר הורמוז וגילה שהצבא האמריקאי לא יוכל לעשות זאת בזמן הקרוב. 

הוא נכנס למלחמה אחרי שהתעמת לאורך השנה עם בעלות הברית שלו באירופה וברית נאט"ו – בהטלת מכסים, בהטחת עלבונות, באיומים על סיפוח גרינלנד. 

בניגוד לג'ורג' בוש הבן - הוא לא גיבש קואליציה  של מדינות שיתמכו בו. כאשר ביקש עזרה בפתיחת מיצרי הורמוז נענה בשלילה. או כפי שניסח זאת קנצלר  גרמניה, פרידריך מרץ: "זו לא המלחמה של נאט"ו". 

לאחר שנענה בשלילה, כמו ילד שחש עלבון הוא הכריז: "אחנו לא צריכים אותן. ארה"ב לא צריכה אף אחד"

הוא הכריז כבר כמה פעמים, בניסוחים שונים ש"צבא איראן הושמד", "הצי הושמד", "חיל האויר הושמד", ו"מערכות ההגנה האוירית הושמדו". אם כך – מדוע המלחמה נמשכת?

הוא הודה שהוא מבסס את החלטותיו על תחושות בטן ושעל חלק מהדברים שהיה צריך לדעת הוא למד רק עכשיו. לאחר תקיפה שבה הושמדו כ-51 כלי שיט איראניים, אמר טראמפ: "לא ידעתי שיש להם כל כך הרבה". במקרה אחר הוא אמר: "איראן היא מדינה שבמשך שנים – ואני לא ידעתי את זה עד לאחרונה – מבוססת על דיסאינפורמציה".

תקצר כאן היריעה מלהביא את כל הציטוטים ההזויים שיוצאים מפיו ומקלדתו של האיש שהוביל את המעצמה הגדולה בעולם למלחמה שהוא לא ממש היה מוכן אליה. 

ומכאן נגזר לקח מספר 4: שוקי המניות בעולם, ובאמריקה בפרט, אמנם ירדו מעט מתחילת המלחמה אבל ספק אם הם מגלמים כיום באופן מלא את מצבור הסיכונים שהיא מייצרת. ייתכן שעדיין לא מאוחר להקטין עוד קצת את הסיכונים בתיק ההשקעות שלכם.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]